הוויטמין שעשוי למנוע הפלות ומומים מולדים

בתחילת שנות ה-90 גילו חוקרים את הקשר בין רמות נמוכות של ויטמין B9, המוכר יותר כחומצה פולית, לבין פגמים מולדים בתעלה העצבית שעלולים לגרום לנכות קשה. כיום מעריכים שרמות נמוכות של חומצה פולית בתחילת ההיריון אחראיות ליותר ממחצית מהפגמים המולדים בתעלה העצבית, וממליצים לנשים שמנסות להרות ליטול חומצה פולית עוד לפני תחילת ההיריון, וגם במהלכו.

כמעט שלושה עשורים לאחר מכן, מחקר חדש מצביע על ויטמין נוסף מקבוצת ויטמיני ה-B, הפעם ויטמין B3, ומעלה את האפשרות שגם הוא עשוי לסייע במניעת הפלות ומומים מולדים.

ויטמין B3 הוא רכיב חיוני בתזונה. הוא מעורב בייצור חומצות שומן ובפירוק גלוקוז ומשפיע על מערכת העצבים והעיכול. כיום הוא משמש בעיקר לטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול בדם. מזונות עשירים בוויטמין B3 כוללים בשר, תבלינים, זרעים, וגם ממרחי השמרים בעלי הטעם השנוי במחלוקת: ווג'מייט האוסטרלי ומרמייט הבריטי. אף שנשים הרות רבות נוטלות תוספי מזון, מחקר שנערך בארצות הברית הראה כי שליש מהן סובלות מרמות נמוכות של ויטמין B3 במהלך ההיריון.

במחקר  חדש שפורסם בכתב העת The New England Journal of Medicine, מצאה קבוצת חוקרים ממכון חקר הלב על שם ויקטור צ'אנג בסידני קשר בין רמות נמוכות של האנזים ניקוטינאמיד אדנין דינוקלאוטיד, ובקיצור NAD, לבין סיכון מוגדל להפלות ולמומים מולדים מסוימים. האנזים אחראי על נשיאת אלקטרונים בתהליכים תאיים, ומאפשר תגובות כימיות שהכרחיות לתפקודו התקין של התא. חוסר באנזים מקושר למחלת הפלגרה הנדירה, שמתאפיינת בדלקות עור חריפות, שיטיון (דמנציה), ולבסוף מוות. רמות נמוכות שלו במהלך ההתפתחות העוברית עלולות לגרום למומים גופניים.

החוקרים התמקדו בארבעה חולים ממשפחות שונות, שסבלו ממומים בעמוד השדרה, בכליות ובלב. הם ערכו מיפוי גנטי וניסו למצוא את המכנה הגנטי המשותף בין הנבדקים. הם גילו מוטציות בשני גנים שאחראים על ייצור החלבונים KYNU ו-HAAO, המעורבים בתורם בתהליך הייצור של האנזים NAD. אצל כל הנבדקים התגלתה מוטציה באחד משני מהגנים הללו, שפגעה בייצור ה-NAD.

כשהחוקרים בחנו את השפעת המוטציה על פעילות החלבונים הם גילו שהיא גרמה לפעילות נמוכה במיוחד של החלבונים בהשוואה לתפקודם הנורמלי. בנוסף נמצא כי רמות ה-NAD אצל בעלי הגנים שעברו מוטציה היו נמוכות משמעותית מהערכים התקינים.

כדי לבחון את ההשערה שהמוטציות הן אלו שמביאות להתפתחות המומים, הנדסו החוקרים גנטית זן של עכברים עם אותן מוטציות. כשהנקבות המליטו, כמעט כל צאצאיהן מתו לאחר הלידה, וגם השורדים סבלו ממומים.

כדי לאשש את הסברה שהבעיות נבעו מרמות נמוכות של האנזים NAD, השתמשו החוקרים בתוסף המזון ניאצין, הידוע גם כוויטמין B3, שמהווה את אחת מאבני הבניין של NAD. ואכן, נקבות שקיבלו מעט ויטמין B3 במזון המליטו גורים עם פחות מומים מאשר אלה שלא קיבלו תוספת ויטמין בכלל, ונקבות שקיבלו מזון עשיר בוויטמין המליטו שגרים בריאים.

ממצאי המחקר נראים מבטיחים במיוחד, ועשויים להיות התגלית המשמעותית ביותר בתחום המומים המולדים מאז גילוי חשיבותה של החומצה הפולית. עם זאת, חשוב לזכור שהממצאים בבני אדם מתבססים על ארבעה נבדקים בלבד, והניסויים התומכים נעשו רק על עכברים, כך שדרושה עוד עבודה רבה כדי לקבוע שנטילת הוויטמין היא אמצעי יעיל למניעת הפלות ומומים מולדים אצל בני אדם, ושהיא בטוחה לשימוש, במיוחד במהלך ההיריון.