בדיקה מיקרוסקופית של זרעים מעידה: בני האדם הקדומים שחיו בעמק החולה לפני מאות אלפי שנים אכלו תזונה מגוונת של בשר, שורשים צלויים וירקות

מה אכלו אבותינו לפני מאות אלפי שנים? ממצאים חדשים מאצבע הגליל מעידים שהם התבססו על דיאטה מגוונת של צמחים בנוסף לבשר, והשתמשו באש להכנת אוכל. שני אלה עזרו בוודאי למיני האדם להתפשט ליבשות חדשות.

הממצאים מגיעים מגשר בנות יעקב, אתר ארכיאולוגי בעמק החולה שבו התיישבו כנראה אנשים מהמין הומו ארקטוס לפני כ-780 אלף שנה. הומו ארקטוס קדמו למין שלנו – הומו ספיינס – ביותר ממיליון שנה, אך היתה להם כבר תרבות חומרית מפותחת למדי, שכללה כלי אבן ושימוש באש. למעשה, העדות המוקדמת ביותר לשימוש באש התגלתה בגשר בנות יעקב. הומו ארקטוס התפתח באפריקה, אך אוכלוסיות מסוימות שלו יצאו מהיבשת והתפשטו לעבר אסיה. בדרך הם עצרו אצלנו, והקימו בין השאר את המחנה בעמק החולה.

בדרך כלל קל יותר לדעת על תפריט הבשר של אנשים קדמונים. הסיבה לזה פשוטה: עצמות נשארות זמן רב לאחר שקליפות מלפפונים, למשל, מתפרקות ונעלמות. זה נכון גם לאנשים שישבו בגשר בנות יעקב – ידוע לנו שהתפריט שלהם כלל בעלי חיים מסוגים שונים, ביניהם דגים מהאגם, ציפורים, יונקים ואפילו פילים, לפי גולגולת שנמצאה במקום.

במחקר חדש התמקדו ד"ר יואל מלמד מאוניברסיטת בר אילן וחוקרים מאוניברסיטאות תל-אביב, חיפה והעברית דווקא בתרומת הצמחים לתפריט הקדום. לשם כך היה עליהם לערוך בחינה מיקרוסקופית של הזרעים שנמצאו באתר לצד כלי אבן ושאריות מדורה, ולהשוות אותם לזרעים שנמצאו באזור אך לא ליד ממצאים ארכיאולוגיים. כך יכלו לדעת אלו צמחים האנשים הקדמונים אספו והביאו אל ביתם, בניגוד לצמחים שפשוט גדלו באזור.

החוקרים מצאו כי אנשי האתר ביססו את הדיאטה שלהם, לצד הבשר,  על עשרות סוגים של מאכלים צמחיים, שכללו ירקות, פירות, זרעים, אגוזים וגם פקעות וקני שורש. הגיוון הרב של הצמחים הבטיח להם תזונה עשירה לאורך השנה כולה, ואפשר להם לשבת באותו אזור לאורך זמן.

החוקרים משערים כי המזון הבסיסי של אנשי האתר, כלומר המינים שהיוו חלק חשוב מהתזונה שלהם, היו שלושה: פרח בשם חַצְצוֹן (Sagittaria sagittifolia), ערמוני מים (Trapa natans) וסוג של שושנת מים (Euryale ferox). לראשון יש פקעת אכילה ולשני האחרים זרעים עמילניים, ושלושתם משמשים למזון באסיה בימינו. הם גדלים במים רדודים בקבוצות צפופות, דבר שמקל על איסופם.

השימוש באש אפשר לאנשי האתר להוסיף לתפריט מאכלים שכנראה לא היו זמינים להם אחרת. פקעות ושורשים רבים, שמספקים מזון עשיר בקלוריות ונשמרים זמן רב, הופכים זמינים הרבה יותר לעיכול – וטעימים יותר – אם צולים אותם. גם מבלוטי אלון, הנפוצים מאוד באזור, אפשר להכין מאכלים מזינים אם מעבדים ומבשלים אותם. כך, נראה שהתפריט בגשר בנות יעקב התבסס על לא מעט פחמימות מזרעים, פקעות ובלוטים שעובדו באש, לצד שמן מזיתים ואגוזים וגם ירקות ופירות. כל זה כמובן נוסף על הבשר, שנצלה גם הוא באש.

כלי האבן שהאנשים הללו השתמשו בהם היו פחות או יותר אותם כלים שאיתם הגיעו מאפריקה, אך התפריט המגוון שלהם מעיד על הסתגלותם למקום החדש ועל יכולתם ללמוד אלו צמחים ובעלי חיים ראויים למאכל וכיצד לעבד אותם. היכולת הזו אפשרה להם לחיות כל השנה בעמק החולה, ולנצל בכל עונה את המשאבים הזמינים שהביאה איתה. וחשוב מכך, אותה יכולת הסתגלות אפשרה להם – ואחריהם גם לנו, ההומו ספיינס בעל יכולת ההסתגלות המרשימה עוד יותר – לכבוש יבשות שלמות ולהתאים את עצמם לכל אזור ואזור.

תגובה אחת

  • יעקב

    מעניין!

    אחלה כתבה. מעניינת מאוד. הם גם גידלו בעצמם צמחים מסויימים או רק ליקטו ממה שהיה בסביבה?