בזמן טיגון, השמן בסיר או במחבת עלול להתלקח. כיבוי באמצעות מים עלול לגרום לאסון

לכבוד חנוכה, שהוא גם חג השמן והטיגונים, אנו מדגימים מה קורה אם מנסים לכבות סיר שמן בוער באמצעות מים, ומה השיטה הנכונה לכיבוי סיר שמן שהתלקח.

אזהרה: אל תנסו לחזור על הניסוי בעצמכם בשום אופן!

הסבר:

גם בלי ששמן יבער, הכנסת מים לשמן רותח היא אחד הדברים המסוכנים שאנו נתקלים בהם במטבח: השמן מיד מתחיל להתיז לכל עבר ועלול לגרום לנו לכוויות. כאשר שמן בוער, פעולה כזו עלולה להביא לאסון של ממש, כפי שראינו בסרטון – במקום שהאש תכבה, עולה מתוך הסיר פטריית אש המתפשטת לכל עבר.

אז למה זה מתרחש?

הסיבה היא ההבדלים בטמפרטורת הרתיחה של מים ושמן. מים, כידוע, רותחים בטמפרטורה של 100 מעלות צלזיוס, כלומר בטמפרטורה הזאת הם הופכים מנוזל לגז. שמן, לעומת זו, רותח בטמפרטורה גבוהה יותר. הטמפרטורה הספציפית תלויה בסוג השמן ויכולה להגיע עד ל-300 מעלות. כשאנחנו מטגנים, הטמפרטורה לא מגיעה בדרך כלל עד לנקודת הרתיחה (כשהשמן מעלה עשן), אלא מסתפקים בכ-180 מעלות.

אז קורה למים שנשפכים לתוך שמן בטמפרטורה של 180 מעלות? – ראשית המים שוקעים לתחתית הסיר (שמן צף על מים כי הוא פחות צפוף במים = מים שוקעים בתוך שמן). במהלך התנועה מטה, טיפות המים מתחממות תוך חלקיק שנייה ועוברות את טמפרטורת הרתיחה שלהן, כך שהמים רותחים בתוך השמן והופכים לקיטור, כלומר אדי מים בלחץ גבוה. הקיטור מתפשט מיד לסביבה ומתיז לכל עבר את טיפות הנוזל הצמודות אליו, לכן השמן ניתז ומשפריץ. אפשר לומר שהכנסת מים לשמן מזכירה הכנסה של קשית לתוך השמן ונשיפה פנימה. כיוון שהשמן בוער – טיפות השמן שמותזות לאוויר ומוקפות בחמצן מתלקחות מיד והן שיוצרים את פטריית האש המתפשטת. דבר דומה קורה כאשר מפזרים ענן של קמח באוויר ומדליקים אותו. פיזור חומר דליק לחלקיקים קטנים באוויר מגדיל את שטח פניו, כלומר את שטח המגע שלו עם חמצן, כך שהתלקחות שלו היא מיידית ורבת עוצמה.

במקרים רבים האש פורצת בגלל הימצאות מים בסיר הטיגון מלכתחילה, או כאשר מנסים לטגן משהו עתיר במים. תופעת השמן שניתז לכל עבר תתרחש בכל מקרה ברגע שהשמן יגיע לטמפרטורה גבוהה מ-100 מעלות והמים שבתוכו ירתחו – ושמן ניתז הוא דליק מאוד.

הדרך היעילה לכיבוי שריפה כזו היא – קודם כל, לא להילחץ. יש לכבות בזהירות את הכיריים (אם אפשר) ולאחר מכן פשוט להניח מכסה מתאים על הסיר הבוער. המכסה ימנע הגעת חמצן להזנת האש, ובכך ישבור את משולש האש ויכבה את הבעירה. אם הלהבות גבוהות מאוד – פעולה כזו עלולה להיות מסוכנת ולעיתים בלתי אפשרית, ולכן תמיד מומלץ להחזיק בבית מטף כיבוי ייעודי (המחירים ירדו בשנים האחרונות) ולוודא שאתם יודעים איך להשתמש בו במקרה הצורך. המטף בסרט הוא מטף קצף: החומר המוקצף קל מאוד וצף על פני השמן, וכך יוצר שכבת בידוד החוצצת בין הבעירה לאוויר, ומונעת חמצן מהאש.

במקרה חירום בו אין לכם מכסה, ואין לכם גם מטף - אפשר גם לקחת מגבת גדולה, להרטיב אותה במים ולסחוט, כך שתישאר רטובה - אך ללא מים מטפטפים, ולהניח אותה בזהירות באופן ישר ומתוח על על פתח הסיר. גם פעולה כזו 'חונקת' את האש, כלומר מונעת אספקת חמצן - ותכבה את האש.

חנוכה שמח ובטוח, עם הרבה שמן ובלי שריפות.

0 תגובות