הפרויקט האירופי Irresistible מפגיש תלמידים עם ההיבטים החברתיים של מחקר עכשווי, ומלמד אותם להתמודד עם בעיות שמקורן בפיתוחים טכנולוגיים

הפרויקט האירופי בהוראת המדעים, Irresistible, שבו חברות 10 מדינות שאחת מהן היא ישראל, הגיע לסיומו באוקטובר האחרון. אירוע הסיום התקיים במסגרת תערוכת ענק שכללה מיצגים מכל אחת מהתערוכות שבנו תלמידי התיכון במדינות השותפות, בהן הולנד, גרמניה, טורקיה, איטליה ופולין. התערוכה הוצגה באוניברסיטת קיל שבגרמניה כחלק מליל המדענים האירופי, וביקרו בה יותר מ-2,000 איש. "זו הייתה חגיגה של מדע", מספרת ראש קבוצת הכימיה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, פרופ' רון בלונדר.

Irresistible עוסק בהיבטים החברתיים הנוגעים למחקר ולפיתוח עכשווי: "שמו של הפרויקט, 'בלתי אפשרי לעצירה', משקף את השאלה מי יכול, אם בכלל, לעצור פיתוח מדעי שעלולות להיות לו השלכות שליליות על הסביבה או על החברה", אומרת פרופ' בלונדר. הפרויקט נועד לעצב פעילויות שיובילו למעורבות של בני נוער ושל הציבור בתהליך של אחריות במחקר ובחדשנות (Responsible Research and Innovation - RRI), כלומר להגדיל את הידע של התלמידים באשר למחקר המדעי באמצעות הצגת נושאים מדעיים מגוונים ומחקרים בחזית המדע במסגרות לימוד פורמליות ובלתי פורמליות.

באוקטובר האחרון אף צוין Irresistible בפורטל החינוך של הנציבות האירופית כאחד משלושה פרויקטים בולטים שהשפיעו על החינוך המדעי באירופה.


בישראל השתתפו בפרויקט 300 תלמידים שבדקו אם כדאי להשתמש בחלונות עשויים פרובסקיט בבית הספר. צילום: פרופ' רון בלונדר, מכון ויצמן למדע

היחידה למדעים מיוחדים

כחלק מהפרויקט הוקמה במכון ויצמן יחידה ייעודית העוסקת בהיבטים חברתיים של מחקר ושל פיתוח עכשווי. השתתפו בפיתוחה פרופ' בלונדר, חמישה מורים לכימיה, נציג מגן המדע וד"ר שרמן רוזנפלד מהמחלקה להוראת המדעים.

"בכל מדינה מפתחים יחידה בנושא מדעי שונה, שמתאים להקשר המקומי ושנחקר במעבדות האוניברסיטה השותפה", מסבירה פרופ' בלונדר, ובישראל השתתפו בפרויקט לאורך שלוש שנות פעילותו כ-300 תלמידים מכל רחבי הארץ. הסוגיה שנבחרה עבור התלמידים הישראלים נגעה בשאלה אם כדאי להחליף את חלונות בית הספר בתאים סולריים מבוססי פרובסקיט במקום הסיליקון המקובל כיום. זה נושא מחקרו של פרופ' דוד כהן, מהמחלקה לחומרים ופני שטח במכון.

סוגיה זו מעוררת דילמה, שכן למינרל פרובסקיט יתרונות רבים בכל הנוגע לייצור חשמל, אך גם חסרונות סביבתיים לא מבוטלים: "פרובסקיט הוא חומר מבטיח מאוד", מסבירה פרופ' בלונדר. "זול לייצרו, ויעילות ההמרה של קרינת השמש למתח חשמלי שהוא מבצע היא גבוהה. מצד שני, הוא עלול לגרום הרעלת עופרת. מטרת הלימוד של הסוגיה אינה בהכרח להגיע למסקנה חותכת, אלא ללמוד את המדע שמאחוריה, לדון בעניין ולהציג נימוקים לכאן ולכאן".

תהליך לימוד הנושא כולל צפייה במהדורת חדשות, בהנחייתו של מגיש החדשות מערוץ 2 גדעון אוקו, שבה מתבשרים התלמידים על תכנית חדשה העומדת על הפרק להחלפתם של כלל חלונות בתי הספר בישראל בתאים סולריים המבוססים על פרובסקיט.

כדי להבין את משמעות ההחלטה, התלמידים לומדים על אנרגיות חלופיות ועל תאים סולריים במגוון דרכים החל בביקור במוזיאון גן המדע, דרך התנסות בניסוי להכנת תא סולרי וכלה בשיח בנושא זה עם חוקרים ממכון ויצמן למדע. "הדבר המעניין הוא שבכיתות שונות הועלו דעות שונות", אומרת פרופ' בלונדר.

לאירוע הסיום בגרמניה הגיעו תלמידים מכל אירופה
אירוע הסיום של הפרויקט התקיים במסגרת ליל המדענים בגרמניה, והגיעו אליו תלמידים מכל אירופה. צילום: פרופ' רון בלונדר, מכון ויצמן למדע

ממשיכים גם לבד

גולת הכותרת של תהליך הלמידה הייתה בניית תערוכה המציגה את הנושא המדעי ואת הדילמה הכרוכה בה. המבקרים בתערוכה הישראלית מתבקשים לומר אם ימליצו למנהלת בית הספר להחליף את החלונות בטכנולוגיה החדשה, או להשאירם בתצורה הקיימת. בתערוכת הסיום שהתקיימה באוניברסיטת קיל נאספו מיצגים בולטים מהתערוכות השונות שהרכיבו התלמידים.

אף על פי שהמימון לפרויקט פסק עם סיומו, המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע פיתחה מנגנונים המאפשרים לה להמשיך בו תוך שימוש במקורות אחרים כמו הדרכות במסגרת מכון דוידסון וסיור בנושא אנרגיות מתחדשות בגן המדע.

הצלחתן של התערוכות והניסיון שנצבר הובילו את פרופ' בלונדר ליזום וללמד קורס במרכז הארצי למורי הכימיה במחלקה להוראת המדעים, שבמרכזו השימוש בתערוכה ככלי לימודי: "בניית תערוכה מאפשרת הערכה חלופית טובה של ביצועי התלמיד", מסכמת פרופ' בלונדר.

 

הכתבה התפרסמה במקור באתר מסע הקסם המדעי

 

0 תגובות