ספרי מדע בדיוני ופנטזיה מתארים עולמות אחרים ומוזרים אבל תמיד מתבססים על תופעות מדעיות שמוכרות לנו היטב. אז למה לא לגייס אותם כדי לקרב צעירים ומבוגרים אל תחומי המדעים?

"הפעם הראשונה שבה נשאלה השאלה האחרונה הייתה כמעט הלצה, ב-1 במאי 2061, התקופה שבה זכתה האנושות בהארה. השאלה צצה במסגרת התערבות של חמישה דולים על כוס ויסקי, וכך זה קרה..."

(השאלה האחרונה, אייזק אסימוב, מתוך "כתבי אסימוב", כרך 2, הוצאת מובי דיק)

במילים אלה נפתח אחד מסיפוריו הקצרים המפורסמים ביותר של סופר המדע הבדיוני אייזק אסימוב. גיבורי הסיפור הם מחשב הענק מולטיוואק ומדענים בני דורות שונים שפונים אליו עם שאלה אחת שמטרידה את המין האנושי: האם אפשר להקטין את האנתרופיה של היקום, כלומר להפוך את החוק השני של התרמודינמיקה? או במילים אחרות, האם אפשר למנוע את השמדת האנושות לאחר שהיקום ימות בגלל הגעת הטמפרטורה לאפס המוחלט בכל אזוריו?

שישה דורות של אנשי מדע פונים אל המחשב עם השאלה הזו, עד לסופו המפתיע של הסיפור (שאותו לא נגלה). קריאה מעמיקה מגלה שהוא עוסק בפילוסופיה, בדת, במדע ובטכנולוגיה – נושאים הרבה יותר ארציים מאשר מחשב ענקי שפיתח אישיות ואז עבר להתקיים כישות מופשטת ביקום עתידני.

אנשי חינוך נוהגים להיעזר בסיפורים בשביל להציג בפני תלמידיהם נושאים ששייכים לתכנית הלימודים. אסימוב, כמו כל כותבי המדע הבדיוני, מבסס את סיפוריו על היקום שאנחנו מכירים. התיאורים עתירי הדמיון של עולמות שמתנהגים לעתים כמו העולם שאנו מכירים ולעתים אחרת לחלוטין יכולים לשמש בסיס לשיחה על תופעות מדעיות.

במקרה זה, המורה או המרצה יכולים לשוחח עם התלמידים והמאזינים על מונחים פיזיקליים כמו אנתרופיה ועל מקורות אנרגיה חלופיים שמופיעים בתחילת הסיפור, ואף לקיים דיונים על מהות השיטה המדעית של חיפוש ראיות על מנת לענות על שאלות, לשאול שאלות על אתיקה ועוד. תלמידים אוהבים סיפורים, וסיפור מדע בדיוני טוב הוא עוגן לשיעור מדע מרתק.

מדי שנה נערכים בארץ ובעולם פסטיבלים של מדע בדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים לקהל הרחב. המבקרים בהם משתתפים בסדנאות ומאזינים להרצאות על עולמות התוכן של המדע הבדיוני, למשל הוויכוח הנצחי מה מעניין יותר - "שר הטבעות" או "הארי פוטר", ונושאים כבדי משקל יותר כמו ביקורת חברתית בסדרה "מסע בין כוכבים" ומהפכות פמיניסטיות בקומיקס גיבורי העל.

אלא שבשנים האחרונות הבינו מדענים ואנשי חינוך שהאירועים האלה הם דרך מצוינת לקרב אנשים אל תחומי המדעים, לכן הם יוזמים הרצאות וסדנאות שעוסקים במדע שמוסווה כדיון על עולמות רחוקים בעתיד לא ידוע. אמנם המדע הבדיוני כבול לעקרונות המדע הבסיסיים, אבל הוא אינו מחויב לטכנולוגיות ולמציאות של היום בעולמנו, בגלקסיה שלנו או אפילו ביקום שאנחנו מכירים, מה שמעניק למרצים ולשומעים חופש יצירתי ומשחרר אותם מהצורך להישאר מדויקים.

פסטיבל אייקון מדע לבדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים
אם אנשים מגיעים לאירועי מדע בדיוני ופנטזיה, הם ישמחו גם ללמוד משהו חדש I צילום: יח"צ - פסטיבל אייקון

דיון עקרוני על דברים שיכולים לקרות

דוגמה לפעילות חינוכית באירוע מדע בדיוני היא פאנל "הדרך שלא הלכו בה" שהתקיים בכנס עולמות של שנת 2015. במסגרת האירוע חברי הפאנל, שהיו מדענים ואנשי חינוך, תיארו מציאות אלטרנטיבית של עולם שבו נבחר מסלול אבולוציוני שונה מזה של כדור הארץ המוכר לנו. תוצאות השינויים האלה הולידו מין ביולוגי חדש ומעניין או מציאות אקולוגית אחרת.

היו שם עולם אחד שבו הדינוזאורים לא נכחדו, עולם אחר שבו מין דמוי אדם מגיע דווקא מהים (בתולות ים), עולם שלישי שהלטאות שחיות בו פתחו יכולת יריקת אש כמו דרקונים, עולם שבו לא מתפתחת הרבייה המינית ועוד. משתתפי הפאנל היו צריכים לתאר לקהל את העולם האלטרנטיבי שנוצר, ולא פחות חשוב, כיצד הוא נוצר. בסופו של הדיון הקהל שאל שאלות, וכך נבחנה יכולת האלתור של המשתתפים.

פאנל מעניין נוסף מאותו הכנס עסק בנושאים של אינטליגנציה מלאכותית ושיבוט גנטי. בפאנל השתתפו תלמידי תכנית ח"צ (חוקרים צעירים) של "מכון דוידסון לחינוך מדעי", ששיחקו בתפקידי חברי סנאט באחד מעולמות סדרת הסרטים "מלחמת הכוכבים".

התלמידים היו צריכים להחליט אם להשקיע בבניית צבא גדול של רובוטים חכמים, או בצבא קטן יותר של בני אנוש משובטים ולכן חולקו לשלוש קבוצות: אנשי אגודת הסחר שרוצים להמשיך לייצר רובוטים, חברי מועצת הג'דיי שמעוניינים לשמר את מעמדם כסמכות האחראית על שמירת החוק בגלקסיה ומדענים מכוכב הקמינואידים שמציגים את יתרונותיו של צבא משובט. על הדיון ניצח נשיא המועצה, שפועל מאחורי הקלעים להקמת צבא משובטים פרטי.

הנציגים השונים קיימו דיון וניסוי להחליט באיזה צבא לבחור ולשם כך התבססו על טיעונים של יעילות, כדאיות כלכלית ואתיקה, אבל בו בזמן היו צריכים לקדם את האינטרסים הפרטיים שלהם. בסוף הדיון הקהל נקרא להצביע להצעה הכדאית ביותר לאותו עולם.

קהל בכנס אייקון למדע בדיוני ופנטזיה
סיפורי מדע בדיוני הם כר נרחב להמצאות ולתגליות שנראו לא הגיוניים אבל התממשו שנים רבות לאחר שפורסמו I צילום: יח"צ - פסטיבל אייקון

אתגר מחשבתי לקהל הרחב

תוכני מדע בדיוני ופנטזיה יכולים לקדם חינוך מדעי גם כשיעור מדע עם קריצות לספרות הפופולרית. בפסטיבל אייקון האחרון, שהתקיים באוקטובר 2016, נערכה הרצאת מדע פופולרי תחת הכותרת "שיר של דם ושל גֵנים" שהייתה מבוססת על סדרת ספרי "שיר של אש ושל קרח" ועל סדרת הטלוויזיה המצליחה "משחקי הכס". שולבו בה סיפורים, תיאוריות מעריצים וספוילרים מהסדרה – כולם הוצגו בהקשר מדעי: למשל, ניתוח גנטי לצאצאיו הממזרים של המלך רוברט ברתיאון לצורך קביעת זהותו של יורש העצר, המשמעויות הגנטיות לצאצאים שנולדו בעקבות גילוי העריות בין המלכה סרסיי לאחיה ג'יימי, מחלות עם סממנים דומים למחלת הקשקשת האפורה (מחלת עור קטלנית מהסדרה) והאם השיגעון המלווה את משפחת טארגריין לאורך הדורות הוא תורשתי ואיך זה קשור לעמידות שלהם לאש (מנקודת מבט גנטית כמובן).

אירועים מסוג זה משיגים שתי מטרות: האחת היא לימוד מדע באמצעות הסברת עקרונות מדעיים בדרך סיפורית ומעניינת. האחרת, שהיא חשובה לא פחות, היא הצגת אתגר מחשבתי – כיצד עקרונות מדעיים נעשים שימושיים ביצירת מציאות אלטרנטיבית, בהכרעה בין אפשרויות ואינטרסים שונים הנוגעים לנושא נפיץ כמו שיבוט בני אדם מול שליחת רובוטים לשדה הקרב, ובבחינת עולם פנטסטי השונה מעולמנו אבל גם דומה לו מבחינות רבות.

לא חסרות דוגמאות להמצאות ולתגליות במדע הבדיוני שמומשו כמה עשורים לאחר מכן. הדוגמה המפורסמת ביותר היא הטיסה לירח שנכתבה לראשונה בידי ז'ול ורן בספרו "מהארץ לירח" ב-1865, תחזית שהתממשה כמאה שנים מאוחר יותר. וישנם גם האינטרנט, הטלפונים הסלולריים, אנרגיה גרעינית, שיבוט ועוד, כולם הופיעו בספרות מדע בדיוני שנים רבות מאוד לפני שנוצרו. היתרון במדע בדיוני הוא שלמרות העובדה שהוא נתון לגבולות המדע, את הגבולות הללו אפשר למתוח ולהכניס מקום לדמיון וליצירתיות – שני רכיבים שיכולים להפוך שיעור משמים לשיעור מוצלח, ובוודאי מעניין יותר.

תגובה אחת

  • אוהב הארי פוטר

    לחלוטין הארי פוטר