מצפה הכוכבים של מכון ויצמן למדע תיעד את המעבר הקרוב של האסטרואיד "פלורנס" ואסף נתונים לצורכי חינוך מדעי

בלילה שבין 31.8 ל-1.9 חלף האסטרואיד 3122 פלורנס במרחק של כ-6.5 מיליון קילומטרים מכדור הארץ – המעבר הקרוב ביותר שלו אלינו מאז שנת 1890. בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ היה האסטרואיד במרחק גדול פי 18 בערך ממרחק הירח מאתנו ולא סיכן בשום אופן את כדור הארץ, אבל סיפק לאסטרונומים הזדמנות טובה לצפות באסטרואיד גדול יחסית במעבר קרוב. 

מעבר האסטרואיד פלורנס בשמי ישראל בלילה של 1.9-31.8, כפי שתועד במצפה הכוכבים של מכון ויצמן למדע | צילום: אילן מנוליס

האסטרואיד, שקוטרו מוערך בכ-4.5 קילומטרים, התגלה בשנת 1981 בתצפית של האסטרונום האמריקאי שֶלְטֶה ג'וֹן בַּס (Bus) בתצפיות של מצפה הכוכבים האוסטרלי Siding Spring. בס החליט לקרוא לאסטרואיד על שמה של פלורנס נייטינגייל, האחות הנחשבת למייסדת מקצוע הסיעוד המודרני. פלורנס משלים הקפה סביב השמש אחת ל-859 ימים (קצת פחות משנתיים וחצי), ומרחקו מכדור הארץ שונה מאוד בכל הקפה, ותלוי במקומו של כדור הארץ במסלולו סביב השמש. ניתוח המסלול שלו מגלה שהפעם הבאה שהוא יהיה כה קרוב אלינו תהיה רק אחרי שנת 2500.

בשל המרחק הרב מאתנו, גם אסטרואיד גדול יחסית אינו נראה לעין, אבל היה אפשר להבחין בו בקלות יחסית גם בטלסקופים שאינם גדולים במיוחד. מצפה הכוכבים ע"ש קראר במכון ויצמן למדע צילם את האסטרואיד בשני לילות עוקבים, הלילה האחרון בחודש אוגוסט והראשון בחודש ספטמבר, בטלסקופ הראשי שקוטרו 16 אינץ' (41 סנטימטרים).

מהתמונות הורכבו סרטונים הממחישים את מעבר האסטרואיד בשמיים, מדרום לצפון. "בסך הכול צילמתי בשני הלילות כ-650 תמונות, והסרטונים המופיעים כאן הורכבו מכ-90 תמונות כל אחד", מסביר אילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים. "כל סרטון נמשך בפועל בין 18 ל-21 דקות, אף על פי שבסרטון הואצה תנועת האסטרואיד והוא נראה חוצה את שדה הראייה של הטלסקופ בתוך שניות ספורות. הדבר היפה הוא שמדובר בטלסקופ רובוטי, שאפשר להפעילו דרך האינטרנט מכל מקום בעולם בלי צורך להיות צמוד לטלסקופ במצפה עצמו, וכך יכולתי לצלם את התמונות באישון לילה מהבית. אפשר גם לתכנת את הטלסקופ מראש לתצפית בלי שום צורך בהתערבות אדם – גם לא מרחוק – אבל במקרה הזה הדבר לא התאים לאופי התצפית".

הדמיה של פני האסטרואיד פלורנס בעת המעבר הקרוב לכדור הארץ | איור: אוניברסיטת קולורדו
הדמיה של פני האסטרואיד פלורנס בעת המעבר הקרוב לכדור הארץ | איור: אוניברסיטת קולורדו

הצילומים שאסף מנוליס ישמשו לצרכים לימודיים ולחינוך מדעי. "אני מתכוון להעביר את הצילומים לסטודנטים להוראת פיזיקה, שיידרשו בעבודת הגמר שלהם לחשב את מסלולו של האסטרואיד", הוא מסביר. "נוכל גם להשתמש בהם להוראה במסגרות אחרות, כפי שאנו עושים בעוד תצפיות שנעשו במצפה שלנו".

המעבר הקרוב של "פלורנס" ריתק אסטרונומים חובבים ומקצועיים בעולם כולו. הממצא המפתיע ביותר לגביו התקבל ממדידות של שני טלסקופי רדיו, מצפה גולדסטון (Goldstone) בקליפורניה ומצפה ארסיבו (Aresibo) בפוארטו ריקו. מכיוון שאסטרואיד אינו פולט גלי רדיו שלחו אליו הטלסקופים גלי מכ"מ, כלומר שידרו אליו גלים והסיקו מניתוח ההחזר שלהם מידע על גודלו, כיוונו ומהירותו. במדידות האלה התברר שיש לאסטרואיד שני ירחים קטנים, שקוטרם נאמד בכמה עשרות מטרים. כדי לקבוע את הגודל המדויק דרושות תצפיות ברזולוציה גבוהה יותר. הטלסקופ של מכון ויצמן אינו מסוגל לספק תמונות ברזולוציה כזו, אבל הוא מאפשר לנצל אירועים כאלה לאיסוף נתונים מעניינים שיכולים לסייע בתחום החינוך המדעי. 

מעבר האסטרואיד פלורנס בשמי ישראל בלילה של 1-2.9, כפי שתועד במצפה הכוכבים של מכון ויצמן למדע | צילום: אילן מנוליס

 

2 תגובות

  • אבי

    אפשר לחשב מתי הוא יפגע בנו ?

    ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    תשובה

    תיאורטית אפשר, עם כוח החישוב המתאים. מעשית, על פי החישובים שכבר נעשו, באלפי השנים הקרובות הוא לא אמור להתקרב לכדור הארץ.