במהלך 2016 הזהירות אותנו מפני אורז, תפוחי עץ, קפה חם, פלואור במים, נייר אלומיניום, פרצטמול, חיסונים, קרינה וחומרי הדברה. כמה מדע עומד מאחורי ההפחדות האלה? מעט מאוד

2016 התאפיינה עבור רבים במוות בטרם עת של מוזיקאים וידוענים נוספים, אבל עבור אחרים היא התאפיינה בפחדים לא רציונליים ממוצרים או טיפולים רפואיים שונים, בין אם מוצרים תמימים כמו אורז ותפוחי עץ, מוצרי צריכה כמו טלפונים סלולריים או טיפולים ותרופות כמו פרצטמול והחיסון נגד פפילומה. כמו בשנים קודמות ההפחדות האלה נשענות על בסיס מדעי רעוע מאוד, שאינו מצדיק את הכותרות שהן קיבלו ברשתות החברתיות. לרגל סוף השנה ריכזנו את הדוגמאות הבולטות והמופרכות ביותר וגם הענקנו לכל אחת את דירוג דוידסון למדע רע.

X לא נורא
XX מיותר
XXX מטריד
XXXX מרגיז
XXXXX סכנה לבריאות הציבור

הפלרה XXXX

במרץ 2016 הודיע משרד הבריאות כי הוא מתכנן לחדש את הפלרת המים, במסגרתו מוסיפים למים פלואוריד או מוציאים אותו, כדי לשמור על רמתו בטווח המגן מפני עששת. ההצהרה העלתה שוב את מחול השדים סביבו, למרות שמחקרים מראים כי מדובר בטיפול זול, בטוח ויעיל. גם הפעם עלו אותם טיעונים שהופרכו בעבר על רעילות, כתמים בשיניים וחשש מסרטן אם כי הסוגיה היחידה שצריכה לעלות על הפרק הוא האם המדינה צריכה "לכפות" טיפול מונע מיטיב על אזרחיה או לא – סוגיה שאינה מדעית.
למידע נוסף על ההפלרה

אורז XX

תחקיר שהתפרסם בפברואר העלה חשש מנוכחות ארסן באורז. הארסן מצוי בצמחים רבים ועלול להיות מסוכן במינונים גבוהים. הוא נספג מהאדמה שהם גדלים בה ומהמים שמשקים אותם. היות שהוא מצוי באופן טבעי באדמה, הוא נקלט גם בגידולים חקלאיים, בכלל זה גם בגידולים אורגניים. עם זאת, לא כל סוגי הגידולים סופגים ארסן באותה מידה. האורז סופח אותו בקלות משום שמדובר בצמח שצורך מים רבים, ולכן מכיל רמות גבוהות של ארסן יחסית לגידולים אחרים. האורז צובר כמויות של ארסן בעיקר בקליפה, כלומר, אורז מלא אכן מכיל יותר ארסן מאורז לבן. עם זאת מדובר בכמויות יחסית נמוכות, שלא אמורות למנוע מאתנו להמשיך לאכול אותו, אבל בכל זאת מצריכות המשך ניטור רמות הארסן באורז בידי רשויות הבריאות וניטור נזקים פוטנציאלים ארוכי טווח. גם כאן, כמו בכל מוצר מזון, כדאי לאכול במידה – תפריט מאוזן ומגוון.
למידע נוסף על הארסן באורז

פרצטמול ואוטיזם XXX

ביולי דווח על מחקר שמצא כביכול קשר בין שימוש בפרצטמול (החומר הפעיל באקמול ובמשככי כאבים נוספים) במהלך היריון לבין תסמינים דמויי-אוטיזם ולהיפראקטיביות בילדים. פרסום המחקר עורר כצפוי גל כתבות בתקשורת העולמית והמקומית שטענו שהתרופה עלולה להיות מסוכנת מאוד לנשים בהיריון ושהיא עלולה לגרום לאוטיזם. עם זאת, בחינת המחקר מראה כי אי אפשר לקבוע אם יש קשר סיבתי בין פרצטמול לתופעות שהוזכרו, הנתונים נאספו על סמך דיווח מאוחר של נשים, אוטיזם והיפראקטיביות נבדקו יחד ולא פחות חשוב – החוקרים כלל לא בדקו אם הילדים במחקר אכן לקו באוטיזם.
למידע נוסף על המחקר

קפה מסרטן X

ביוני האחרון פרסמה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות הלאומי הודעה לעיתונות בנושא יקר במיוחד ללבם של אנשים רבים – האם יש סכנה  בשתיית קפה, מאטה ומשקאות חמים בכלל. על פי מחקרים, הקפה עצמו מוגדר כמשקה שלא ניתן לדווח עליו כחשוד כמסרטן (דרגה 3). עם זאת עולה החשש כי מה שעלול בכל זאת להיות מסרטן הוא עצם היותו משקה חם. בדו"ח ציינה הסוכנות כי משקאות חמים בטמפרטורה של 70-85 מעלות, כולל קפה, חשודים כמסרטנים והעלתה את הסיכון לדרגה 2a (חומרים החשודים כמסרטנים סבירים בבני אדם אף שאין עדויות טובות לכך באדם אלא רק בחיות מעבדה). אם כן הקפה עצמו ככל הנראה לא מסרטן. הוא אולי מסרטן אם שותים אותו רותח.
למידע נוסף על הדו"ח

חומצה פולית XXXXX

במאי האחרון התפרסמו כמה דיווחים הקושרים בין נטילה מוגזמת של חומצה פולית אצל נשים לאוטיזם בילדיהן. במחקר היו המון בעיות במדידת רמות החומצה הפולית אצל יולדות (בדיווח ובבדיקת דם לאחר הלידה) ורמות החומצה הפולית לא נמדדו כלל אצל הילודים. בנוסף לכך במחקר לא דווח מה היו המינונים שנטלו האימהות. ואם זה לא מספיק, בדיעבד התברר שמדובר במחקר שאפילו לא פורסם בכתב עת מדעי ולא עבר ביקורת עמיתים, אלא רק הוצג בכינוס. לאור העובדה שנטילת חומצה פולית חיונית להתפתחות התקינה של העובר ומניעת מומים מולדים, מדובר בהפחדה מיותרת במיוחד.
למידע נוסף על המחקר
 

תפוחי עץ X

באפריל האחרון התרוצצה ברשתות החברתיות שמועה שהציפוי הלבן על תפוחי עץ הוא מסוכן או רעיל. בסופו של דבר מדובר בציפוי שעווה שנועד להחליף את הציפוי הטבעי של התפוח שיורד בשטיפה. השעווה מאריכה את חיי המדף של התפוח ומגינה עליו ממזיקים, והיא בטוחה למאכל.
למידע נוסף על שעוות התפוח

אלומיניום XX

בנובמבר האחרון הופצה ברשתות החברתיות כתבה המזהירה משימוש ברדיד אלומיניום בבישול. בכתבה סופר על נזקים לכאורה שהוא עלול לגרום למוח, לריאות ולעצמות. היות שאלומיניום הוא היסוד השלישי הכי נפוץ בכדור הארץ, עיקר האלומיניום שנספג אצלנו בגוף הוא דרך הצמחים שאנחנו אוכלים והאוויר שאנחנו נושמים (במים כמעט ואין). כמה מחקרים לא מצאו מעבר משמעותי של אלומיניום מרדיד אלומיניום למזון שהוא עוטף, ומעבר לכך הספיגה שלו בגוף נמוכה יחסית. עם זאת חשוב לציין שחשיפה מוגזמת לאלומיניום אכן עלולה להיות מסוכנת, ועל כן, כמו כל דבר בחיים, צריך להשתמש בו בצורה מושכלת.
למידע נוסף על האלומיניום במזון
 

חיסון נגד פפילומה XXXXX

החיסון נגד פפילומה כיכב השנה פעמיים ברשימת ההפחדות. פעם אחת עם הדיווח על נערה שלקתה בשיתוק לאחר קבלת החיסון, ופעם שנייה בתחילת שנת הלימודים, כשהורים עודכנו שבניהם ובנותיהם צפויים לקבל את החיסון בכיתה ח'. למרות שחל חיסיון רפואי על פרטי המקרה של הנערה שלקתה בשיתוק, ממה שדווח בתקשורת לא עולה קשר בין המקרה לתופעות הלוואי המוכרות של החיסון, ועולה חשד לתגובה לתרופה שנטלה באותו יום. בשורה התחתונה, מדובר בחיסון בטוח ויעיל נגד מספר זנים של נגיף הפפילומה שעלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם, ואף אחת מהשמועות עליו לא מגובה במידע מדעי ממחקרים על מיליוני נערות שחוסנו בו בעשור האחרון.

בטיחות החיסון לפפילומה
מחקר חדש על יעילותו במניעת נגעים טרום סרטניים

קרינה אלקטרומגנטית XXX

נושא הקרינה הסלולרית עלה השנה פעמים מספר, כמו בכל שנה, עם אותם טיעונים על קרינה מסוכנת, רגישות לקרינה, רגישות ל-wifi, ירידה בפוריות וחשש מסרטן במוח. על פי מידע שהצטבר בעשורים האחרונים לא נמצא קשר בין שימוש בטלפונים סלולריים לתחלואה בסרטן, וגם אין ראיות ממשיות לקיומה של תופעת "רגישות לקרינה סלולרית". קרינה סלולרית היא קרינה לא מייננת, כלומר לא מספיק עוצמתית בשביל לשבור קשרים כימיים ועל כן אינה גורמת לנזקי DNA שעלולים לגרום לסרטן (לפחות לא בעוצמות שאנחנו נחשפים אליהן). לכל היותר היא יכולה לחמם במעט, גם כאן לא ברמה שאמורה להוות סכנה. נכון להיום אין למדע מסקנות חותכות וברורות לגבי הסכנות והנזקים האפשריים של חשיפה קלה או מתמשכת לטלפונים ניידים ולאנטנות.
תחקיר על קרינה סלולרית
כתבה על רגישות יתר לקרינה
 

חומרי הדברה XXXX

בדצמבר חתמנו את השנה עם שידור תחקיר על הדברה, שהציג הפחדות בנוגע לסלט שאנחנו אוכלים. התכנית התייחסה בעיקר לתקנים שונים של חומרי הדברה בצורה בררנית, לעיתים מסולפת, אבל לא התייחסה לכמה מזה באמת נשאר בפירות ובירקות הנמכרים ברשתות השיווק. בשורה התחתונה חומרי הדברה הם לא דבר בריא אבל הם הכרחיים לקיום החקלאות המודרנית. כמו כל דבר זו בסופו של דבר שאלה של מינון. עדיף סלט של ירקות מרוססים ושטופים (במיוחד כי יש סיכוי טוב שלא נותרו עליהם חומרי הדברה) מתפריט נטול ירקות.
תחקיר על הפירות והירקות המודברים

ואם זה לא מספיק היו הפחדות גם על סטטינים, מלח, בדיקת אולטראסאונד, ריטלין, סלטים, ביצים, מים מותפלים ועוד. 

תחזית ההפחדות שלנו ל-2017 היא שאלה יהיו פחות או יותר אותם נושאים, רק עם מחקרים שונים בעיקר בתחומי התזונה והרפואה (עם דגש על רפואה מונעת). ההמלצה שלנו: כאשר אתם נתקלים בהפחדה, חפשו על מה התבססו הטיעונים שהועלו, אילו מחקרים (אם בכלל) והכי חשוב לקחת דברים בפרופורציה. יש סכנות אמיתיות בחוץ ולא חייבים לפחד מכל כותרת או שמועה. אתם כמובן מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק שלנו שבו נמשיך להתייחס למחקרים ולתחקירים.
 

6 תגובות

  • המלצה לעיון

    רפואה מונעת על פי הרמב"ם preventive medicine

    אחת הדמויות המרתקות בהיסטוריה של הרפואה היהודית, ואולי הבולטת בהן ביותר, היא הרמב"ם. הרמב"ם, רבי משה בן מימון, נולד בספרד בסביבות שנת 1135. הוא היה "מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג " (מתוך ויקיפדיה). אותי הוא כמובן מעניין בעיקר בתור רופא, שאמר לפני אלף שנה כמעט את כל מה שאנחנו יודעים היום. בפרק ד של "הלכות דעות" הוא כתב על כל הדברים החשובים: תזונה, פעילות גופנית, אלכוהול, היגיינה ואפילו סקס. בהלכות נוספות הוא כתב דברים מאירי עיניים בתחומים שהיום אנו קוראים להם פסיכולוגיה, פילוסופיה ועוד. הלכות דעות פרק ד רפואה מונעת א הואיל והוויית הגוף בריא ושלם, מדרכי ה' הוא, שהרי אי אפשר שיבין או יידע, והוא חולה–צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברים (המבריאים) המחלימים; ואלו הן: ב לעולם לא יאכל אדם, אלא כשהוא רעב; ולא ישתה, אלא כשהוא צמא. כמה פשוט. ואל ישהה נקביו (יתאפק מלעשות צרכיו), ואפילו רגע אחד, אלא כל זמן שצריך להשתין או להסך את רגליו, יעמוד מיד. ג [ב] לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחות כמו רביע משֹובעתו (לא לאכול עד שאתם מתפוצצים!) . ולא ישתה מים בתוך המזון, אלא מעט ומזוג ביין; וכשיתחיל המזון להתאכל במעיו, שותה מה שהוא צריך לשתות. ולא ירבה לשתות מים, אפילו כשיתאכל המזון. ולא יאכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה, שמא יהיה צריך לנקביו.(ללכת לשירותים לפני הארוחה). תזונה ופעילות גופנית: ד לא יאכל אדם, עד שיהלך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום, או יעשה מלאכה, או יתייגע ביגע אחר. כללו של דבר–יענה גופו וייגע בכל יום בבוקר עד שיתחיל גופו לחום, וישקוט מעט עד שתתיישב נפשו, ואוכל. ואם רחץ בחמין אחר שיגע, הרי זה טוב; ואחר כך שוהה מעט, ואוכל. בבוקר מומלץ לעשות קצת התעמלות, אחר כך להתקלח במים חמים, לנוח מעט, ורק אז לאכול. ה [ג] לעולם כשיאכל אדם, יישב במקומו או יטה על שמאל. ולא יהלך ולא ירכוב ולא ייגע ולא יזעזע גופו ולא ייטייל, עד שיתאכל המזון שבמעיו; וכל המיטייל אחר אכילתו או שיגע, הרי זה מביא על עצמו חולאים רעים וקשים. שינה: ו [ד] היום והלילה, ארבע ועשרים שעות. דיי לו לאדם לישן שלישן, שהוא שמונה שעות; ויהיו בסוף הלילה, כדי שיהא מתחילת שינתו עד שתעלה השמש שמונה שעות, ונמצא עומד ממיטתו, קודם שתעלה השמש. ז [ה] לא יישן אדם לא על פניו, ולא על עורפו, אלא על צידו–בתחילת הלילה על צד שמאל, ובסוף הלילה על צד ימין. ולא יישן סמוך לאכילה, אלא ימתין אחר אכילה כמו שלוש או ארבע שעות. ולא יישן ביום. נגיד שלא ראיתי את זה. תזונה לשיפור העיכול: ח [ו] דברים המשלשלין את בני מעיים, כגון ענבים ותאנים ותותים ואגסים ואבטיחים ומעי הקישואים ומעי המלפפונות–אוכל אדם אותם בתחילה, קודם אכילה. ולא יערבם עם המזון, אלא שוהה מעט עד שייצאו מבטן העליון; ואוכל מזונו. ודברים שהן מאמצין את בני מעיים, כגון רימונים ופרישין ותפוחים וקרוסטמלין ׁ(כנראה סוג של אגסים)–אוכל אותם תיכף למזונו, ולא ירבה מהן. ט [ז] כשירצה אדם לאכול בשר עוף ובשר בהמה כאחד, אוכל בתחילה בשר העוף; וכן ביצים ובשר עוף, אוכל בתחילה ביצים; בשר בהמה דקה ובשר בהמה גסה, אוכל בתחילה בשר הדקה: לעולם יקדים אדם דבר הקל, ומאחר הכבד. תזונה על פי עונות השנה: י [ח] בימות החמה–אוכל מאכלים הקרים, ולא ירבה בתבלין, ואוכל את החומץ; ובימות הגשמים–אוכל אוכלין החמין (אוכל חם), ומרבה בתבלין, ואוכל מעט מן החרדל ומן החלתית (תבלין שנחשב מחמם). ועל דרך זו, הולך ועושה במקומות הקרים ובמקומות החמים–בכל מקום ומקום, כראוי לו. עוד לא היה מזגן. וגם לא מקרר: יא [ט] יש מאכלות שהן רעים ביותר עד מאוד, וראוי לאדם שלא לאוכלן לעולם–כגון הדגים הגדולים המלוחים הישנים, והגבינה המלוחה הישנה, והכמהין והפטריות, והבשר המליח הישן, ויין מגיתו, ותבשיל ששהה עד שנדף ריחו, וכל מאכל שריחו רע או מר ביותר: הרי אלו לגוף, כמו סם המוות. יב ויש מאכלות שהן רעים, אבל אינם כמו הראשונות לרוע; לפיכך ראוי לאדם שלא לאכול מהן אלא מעט ואחר ימים הרבה, ולא ירגיל עצמו להיות מזונו מהם או לאוכלם עם מזונו תמיד–כגון דגים גדולים, וגבינה וחלב ששהה אחר שנחלב ארבע ועשרים שעות, ובשר שוורים גדולים ותיישים גדולים, והפול, והעדשים, והספיר, ולחם שעורים, ולחם מצות, והכרוב, והחציר, והבצלים, והשומים, והחרדל, והצנון: כל אלו מאכלות רעים הן. מה רע בהם? יג אין ראוי לאדם לאכול מאלו אלא מעט עד מאוד, ובימות הגשמים; אבל שלא בימות הגשמים, לא יאכל מהן כלל. והפול והעדשים בלבד–אין ראוי לאוכלן, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. והדלועין, אוכלין מהן מעט בימות החמה.(את ההיגיון של האיסור על אכילת קטניות לא הבנתי, מודה. למישהו מהקוראים יש מושג?) יד [י] ויש מאכלות שהן רעים, ואינן כמו אלו; והם עוף המים, ובני יונה הקטנים, והתמרים, ולחם קלוי בשמן (פוקאצ'ה?) או לחם שנילוש בשמן, והסולת שנפו אותה כל צורכה עד שלא נשאר בה ריח מורסן (הסיבים של החיטה) והציר (ציר דגים) והמורייס (מעין לפתן) — אין ראוי להרבות מאכילת אלו; ואדם שהוא חכם וכובש את יצרו, ולא יימשך אחר תאוותו ולא יאכל מכל הנזכרים כלום, אלא אם נצרך להם לרפואה–הרי זה גיבור. טו [יא] לעולם ימנע אדם עצמו מפירות האילנות, ולא ירבה מהן אפילו יבשים, ואין צריך לומר רטובים (יותר מדי סוכר?); אבל קודם שיתבשלו כל צורכן, הרי הן לגוף כחרבות (אם כבר פירות אז שיהיו רק פירות בשלים, לא בוסר). וכן החרובים, רעים לעולם. וכן הפירות החמוצין רעים, ואין אוכלין מהן אלא מעט בימות החמה ובמקומות החמין. החרובים והפירות החמוצים רעים לבריאות? עם זה אני דווקא לא מסכימה. בחמוצים יש בדרך כלל הרבה ויטמין C. והתאנים והענבים והשקדים טובים לעולם, בין רטובים בין יבשים, ואוכל אדם מהן כל צורכו; אבל לא יתמיד אכילתן, אף על פי שהן טובים מכל פרי האילנות. כל דבר במידה.
    תזונה לפי גיל:טז [יב] הדבש והיין, רע לקטנים ויפה לזקנים, וכל שכן בימות הגשמים. וצריך אדם לאכול בימות החמה, שני שלישי מה שהוא אוכל בימות הגשמים. שוב על העיכול, ונזקי עצירוּת: יז [יג] לעולם ישתדל אדם שיהיו מעיו רפין כל ימיו, ויהיה קרוב לשלשול מעט. וזה כלל גדול ברפואה–שכל זמן שהראי (הצואה) נמנע או ייצא בקושי, חולאים רבים באים. טיפול לעצירות: יח ובמה ירפה אדם מעיו, אם נתאמצו מעט–אם היה בחור (צעיר)–יאכל בבוקר בבוקר מלוחים שלוקים מתובלים בשמן ובמורייס ובמלח, בלא פת (חליטת עלים מלוחים, מתובלים בשמן, מלח וקצת… מי לפתן. בלי לחם) ; או ישתה מי שלק של תרדין או כרוב בשמן ומלח ומורייס (חליטה של עלי תרד או כרוב, שוב – עם שמן ומי לפתן).
    התערובות האלה של מלוח+מתוק+שמן בלי לחם, נשמעות כל כך דוחות,שנראה לי שאלו אמורות להיות תרופות משלשלות. לקשישים הוא ממליץ על תרופות פחות אגרסיביות:
    ואם היה זקן–ישתה דבש מזוג במים חמין בבוקר, וישהה כמו ארבע שעות, ואחר כך יאכל סעודתו. יעשה כן יום אחר יום, שלושה או ארבעה ימים אם צרך לכך, עד שירפו מעיו. לסיכום הנאמר עד פה: יט [יד] ועוד כלל אחר אמרו בבריאת הגוף: כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע, ומעיו רפים–אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק, ואפילו אכל מאכלות הרעים; [טו] וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, או מי שמשהה נקביו או מי שמעיו קשים–אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש. ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות, והיא עיקר לכל חולאים.
    כ רוב החולאים הבאים על האדם, אינן אלא מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה, אפילו ממאכלים טובים. הוא ששלמה אומר בחכמתו, "שומר פיו, ולשונו–שומר מצרות, נפשו" (משלי כא,כג)–כלומר שומר פיו מלאכול מאכל רע או מלשבוע, ולשונו מלדבר אלא בצרכיו. רחצה (קחו בחשבון שלא הייתה אז מקלחת בכל בית): כא [טז] דרך הרחיצה–שייכנס אדם למרחץ משבעה ימים לשבעה ימים (חשוב להתרחץ פעם בשבוע!); ולא ייכנס סמוך לאכילה ולא כשהוא רעב, אלא כשיתחיל המזון להתעכל. ורוחץ כל גופו בחמין שאין הגוף נכווה בהן, וראשו בלבד בחמין שהגוף נכווה בהן. ואחר כך ירחוץ גופו בפושרין, ואחר כך בפושרין מן הפושרין, עד שירחוץ בצונן; ולא יעביר על ראשו כלל, לא פושרין ולא צונן. ולא ירחוץ בצונן, בימות הגשמים. ולא ירחוץ עד שיזיע וייפרך כל גופו, ולא יאריך במרחץ; אלא כשיזיע וייפרך גופו, ישתטף וייצא. שוב ענייני שירותים: כב ובודק עצמו 1קודם שייכנס למרחץ, ו2אחר שייצא, שמא יהא צריך לנקביו. וכן בודק אדם עצמו תמיד–3קודם אכילה ו4אחר אכילה, ו5קודם בעילה ו6אחר בעילה, ו7קודם שייגע ויתעמל ו8אחר שייגע ויתעמל, ו9קודם שיישן ו10כשייעוֹר: הכול עשרה. כג [יז] כשייצא אדם מן המרחץ, ילבוש בגדיו ויכסה ראשו בבית החיצון, כדי שלא תשלוט בו רוח קרה; ואפילו בימות החמה, צריך להיזהר. וישהה אחר שייצא עד שתתיישב נפשו וינוח גופו ותסור החמימות, ואחר כך יאכל. ואם ישן מעט כשיצא מן המרחץ, קודם אכילה–הרי זה יפה עד מאוד. כד לא ישתה אדם מים קרים כשייצא מן המרחץ, ואין צריך לומר שלא ישתה במרחץ. ואם צמא כשיצא ואינו יכול למנוע עצמו, יערב המים ביין או בדבש וישתה. ואם סך בשמן במרחץ בימות הגשמים אחר שישתטף, הרי זה טוב. בקשר להקזת דם, מנהג נפוץ באותם ימים: כה [יח] לא ירגיל אדם עצמו להקיז דם תמיד, ולא יקיז דם אלא אם היה צריך לו ביותר; ולא יקיז לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אלא ביומי ניסן ומעט ביומי תשרי. ומאחר חמישים שנה לא יקיז כלל (בתוחלת החיים של אז, בן 50 נחשב קשיש). ולא יקיז אדם דם וייכנס למרחץ, ביום אחד; ולא יקיז וייצא לדרך, ולא ביום שיבוא מן הדרך. ויאכל וישתה ביום ההקזה, פחות ממה שהוא רגיל; וינוח ביום ההקזה, ולא יתעמל ולא ייטייל. סקס! (בטח חצי מהקוראים קפצו ישר לכאן. מכירה אתכם, קוראיי). כו [יט] שכבת זרע, היא כוח הגוף וחייו ומאור העיניים; וכל זמן שתצא ביותר, הגוף בולה וכוחו כולה וחייו אובדים. הוא שאמר שלמה בחכמתו, "אל תיתן לנשים, חילך; ודרכיך, למחות מלכין" (משלי לא,ג). כז כל השטוף בבעילה–זקנה קופצת עליו, וכוחו תשש ועיניו כהות וריח רע נודף מפיו ומשחייו; ושיער ראשו וגבות עיניו וריסי עיניו נושר, ושיער זקנו ושחייו ושיער רגליו רובה; ושיניו נופלות. והרבה כאבים חוץ מאלו באין עליו.כח אמרו חכמי הרופאים, אחד מאלף מת בשאר חולאים; והאלף, מרוב התשמיש. לפיכך צריך אדם להיזהר בדבר זה, אם רצה להיות בטובה. ראו הוזהרתם.
    מתי בכל זאת מומלצים יחסי מין: ולא יבעול אלא כשימצא גופו בריא וחזק ביותר, והוא מתקשה הרבה שלא לדעתו, ומסיח עצמו לדבר אחר, והקישוי (זקפה) כשהיה; וימצא כובד ממותניו ולמטה וכאילו חוטי הביצים נמשכים, ובשרו חם. זה צריך לבעול, ורפואה לו שיבעול. סקס בהוראת רופא. כט לא יבעול אדם והוא שבע, ולא רעב–אלא אחר שיתאכל המזון במעיו. ויבדוק נקביו קודם בעילה, ואחר בעילה. ולא יבעול מעומד ולא מיושב, ולא בבית המרחץ ולא ביום שייכנס למרחץ, ולא ביום הקזה, ולא ביום יציאה לדרך או ביאה מן הדרך; לא לפניהם, ולא לאחריהם. בקיצור: לא. אחריות הרופא (טרם עידן תביעות הרשלנות הרפואית): ל [כ] כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו, אני ערב לו (!) שאינו בא לידי חולי כל ימיו, עד שיזקין הרבה וימות, ואינו צריך לרופא; ושיהיה גופו שלם ועומד על בורייו, כל ימיו–אלא אם כן היה גופו רע מתחילת ברייתו, או אם היה רגיל במנהג מן המנהגות הרעים מתחילת מולדתו, או אם תבוא מכת דבר או מכת בצורת לעולם.(בכל זאת הגבלת-אחריות קטנה: אם עמדת בכל ההלכות הללו ובכל זאת חלית, כנראה שזה משהו מוּלד — או כוח עליון). ההבחנה בין רפואה מונעת לבין הטיפול בחולה: לא [כא] וכל המנהגות הטובים האלו שאמרנו, אין ראוי לנהוג בהן אלא הבריא. אבל החולה, או מי שאחד מאבריו חולה, או מי שנהג מנהג רע שנים רבות–יש לכל אחד ואחד מהן דרכים אחרים ומנהגות כפי חולייו, כמו שיתבאר בספרי הרפואות; ושינוי וסת, תחילת כל חולי. שיבושים במחזור החודשי מצביעים על בעיה רפואית. איפה כדאי לגור? לב [כב] כל מקום שאין בו רופא–אחד הבּריא ואחד החולה, אין ראוי לו לזוז מכל הדברים שאמרנו בפרק זה: שכל אחד מהן, לאחרית טובה הוא מביא. קהילה מקדמת בריאות: לג [כג] כל עיר שאין בה עשרה דברים האלו, אין תלמיד חכמים רשאי לדור בתוכה; ואלו הן–1רופא, ו2אומן, ו3בית המרחץ, ו4בית הכיסא, ו5מים מצויין כגון נהר או מעיין, ו6בית הכנסת, ו7מלמד תינוקות, ו8לבלר, ו9גבאי צדקה, ו10בית דין מכין וחובשין. עד כאן ההלכות של שנת אלף ומשהו. בשונה מהמלצות רפואה מונעת בימינו, הודות למעמדן כהלכות , ניתן היה גם לאכוף הוראות אלה על הציבור, כמו תקנות וחוקים. עכשיו תסבירו לי, בשביל מה השקענו אלף שנים נוספות של מחקר באפידמיולוגיה וברפואה מונעת, ועוד איזה מאה שנה של קידום בריאות? כמה באמת התקדמנו? עוד על רפואת הרמב"ם, בהסתכלות הלכתית (לא מדעית) — יש פירוט באתר "דעת". בהסתכלות מדעית של היום, ההסברים (המבוססים על תורת הליחות וכדומה) נראים מופרכים לגמרי. אבל מבחינה רפואית מעשית, רבות מההמלצות בהחלט תואמות לידוע כיום. (אגב , ממליץ לראות גם כאן :
    http://www.paleostyle.co.il/?p=74 ) לגבי מקור נוסף של הרמב"ם בנושאי רפואה מונעת ובריאות – ממליץ על הספר הזה שהוא תרגום מערבית של הוראות הרמב"ם לשולטן כיצד לשמור על בריאותו :
    http://www.hebrewbooks.org/31937 )

  • ריבי נוימן

    לדר גרטי: בענין הדברת ירקות

    לדר גרטי: בענין הדברת ירקות ופירות בארצנו. מדוע אינך מתיחס לאפשרות של אכילת מוצרים אורגניים שאינם מודברים. לא נכון שהברירה היחידה היא בין ירקות מודברים לבין תפריט נטול ירקות.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הסיבה לכך היא ש:
    א. ירקות אורגניים כן מודברים בחומרים "טבעיים" שלפעמים יותר מסוכנים מהחומרים ה"סינטתיים"
    ב. רמות ההדברה שנשארת בירקות מספיק נמוכה בשביל שלא נצטרך להשקיע ממיטב כספנו בירקות אורגניים.

    למידע נוסף ראו מאמר שלנו בנושא
    http://bit.ly/2iOn1qH

  • קוראת משכילה

    הסיכום עצמו מצוין, אבל... הדירוג שלכם מבלבל ולא נוח

    למה קוראים צריכים לספור את כמות ה X ואז לעלות למעלה ולבדוק מה המשמעות??
    פשוט הייתם כותבבים ליד כל כותרת את מה שאתם חושבים על הנושא הזה במלים...
    בנוסף - כשכתוב XXXXXX - סכנה לבריאות הציבור - זה עלול להתפרש פוך ממה שהתכוונתם... (שהחיסון הוא הסכנה...)
    ה

  • אנונימי

    סיכום מצויין. נראה שהרבה מה

    סיכום מצויין. נראה שהרבה מה"הפחדות" בסיכום חוזרות כל שנה, בשנים האחרונות. האם נכתב סיכום של התגליות וההתפתחויות המעניינות של המדע והטכנולוגיה, בשנה שעברה? אם כן, נא לשלוח קישור.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    זה הסיכום הראשון, אבל אתה מוזמן לחפור במדור "יש מקום לספק". כל תחקירי העבר שלנו מופיעים שם.
    http://davidson.weizmann.ac.il/column/reasonabledoubt