מהומה רבה על לא מאומה: ההפחדות המדעיות של 2017

שנת 2017 התאפיינה בשלל פחדים לא רציונליים ממוצרים או מטיפולים רפואיים, ביניהם גם מוצרים תמימים כמו משחת שיניים, מוצרי צריכה כמו טלפונים סלולריים וטיפולים ותרופות כמו אופטלגין והחיסון נגד שפעת. כמו בשנים קודמות, ההפחדות האלה נשענו על בסיס מדעי רעוע מאוד, שאינו מצדיק את החשיפה הגדולה שהן זכו לה ברשתות החברתיות ובטלוויזיה. לרגל סוף השנה ריכזנו את הדוגמאות הבולטות והמופרכות ביותר, בצירוף דירוג דוידסון למדע רע.

XXXXX – סכנה לבריאות הציבור
XXXX – מרגיז
XXX – מטריד
XX – מיותר
X – לא נורא

התוכנה שהמציאה שפה X

מהנדסים בפייסבוק ניסו ללמד תוכנה להתמקח בשפה טבעית, כדי שיוכלו למקסם את הרווח מהמכירה או הקנייה. מיומנות כזאת תהיה כמובן יעילה במיוחד עבור מפעילי אתרי מכירות, בפייסבוק ובמערכות ממוחשבות אחרות. מה שהמהנדסים שכחו לעשות היה להגביל את התוכנה לשימוש בשפה נכונה תחבירית. לאחר כמה חזרות, שבמהלכן קיבלה התוכנה שרשרת של החלטות כדאיוּת, שני הצדדים עברו להשתמש בשברי משפטים שאינם מרכיבים משפט נכון תחבירית, אך עדיין מאפשרים להעביר מידע ולסיים את המיקוח בהצלחה. לאחר שתוקנה הטעות, הרובוטים הגיעו לתוצאות מרשימות למדי, כפי שהתפרסם במאמר אקדמי שפרסמו, וברשומה בבלוג של פייסבוק.
לתחקיר המלא

האם גלולות למניעת היריון מגבירות את הסיכון לסרטן? XX

מחקר רחב היקף  בחן את שאלת הקשר בין השימוש באמצעי מניעה הורמונליים המכילים פרוגסטין לבין סרטן השד. המחקר נעשה בדנמרק והתבסס על מרשמי רשויות הבריאות של כלל הנשים במדינה. החוקרים אספו נתונים על השימוש באמצעי מניעה הורמונליים אצל נשים בנות 49-15 בשנים 2012-1995, והצליבו את המידע עם נתוני מאגר רישום הסרטן הדני.
התוצאות אכן הראו קשר מסוים בין צריכה של אמצעי מניעה הורמונליים לתחלואה בסרטן השד, אך בחלק מהמקרים היה מדובר במדגמים קטנים יחסית, או שהתוצאות היו מובהקות סטטיסטית אך קטנות מאוד (עלייה של 13 חולות בשנה לכל מאה אלף נשים). חשוב אף יותר לציין כי מחקרים קודמים מצאו שאמצעי המניעה ההורמונליים מפחיתים את הסיכון לחלות  בכמה סוגי סרטן, בהם  סרטן השחלות, סרטן רירית הרחם וסרטן המעי הגס.
לתחקיר המלא

Shutterstock

מחסור ביוד במי שתייה מותפלים XX

מחקר ישראלי שסקר כאלף נשים בהיריון וכאלף ילדים בגיל בית הספר גילה שאצל רבים מהם נמצאו רמות יוד נמוכות מהמלצת רשויות הבריאות. החוקרים תלו את האשם במחסור ביוד במי השתייה המותפלים. עם זאת, ממצאי המחקר אינם מלאים ויש להתייחס אליהם בזהירות ולשים לב שלמרות האפשרות שרמות היוד אכן נמוכות מההמלצה, לא דווח על עלייה באבחון של מומים המיוחסים לליקויים בתפקוד בלוטת התריס. נקווה שמשרד הבריאות אכן ישלים את הבדיקות בהקדם ויפעל לאזן מחדש את רמות היוד דרך הוספתו למי הברז או למלח. בכל מקרה חשוב לנהוג בשיקול דעת, ואם יש בעיה ידועה בבלוטת התריס, או חשש לבעיה כזאת, מומלץ להתייעץ עם רופא ולשקול ייעוץ תזונתי מקצועי.
לתחקיר המלא

האם אופטלגין מסוכן? XXX

במטה-אנליזה שהתפרסמה בשנת 2015 וסקרה מחקרים שבדקו את תופעות הלוואי בשל שימוש לטווח קצר (עד שבועיים) בדיפירון – התרופה שזכתה בישראל לשם המסחרי אופטלגין. לא נמצא הבדל בשכיחות תופעות הלוואי בהשוואה לפָּרָצֶטָמוֹל (אקמול), אספירין, נוגדי דלקת לא סטרואידיים או לטיפולי דמה (פלצבו). תופעת לוואי נדירה אחת שפוגעת במערכת חיסון עוררה פחד לא רציונלי ממשכך הכאבים, אף שלמשככי כאבים אחרים יש תופעות לוואי חמורות לא פחות ונפוצות הרבה יותר.
לתחקיר המלא

Shutterstock

סוכר והפרעות נפש XXX

מחקר שהתפרסם בכתב העת Scientific Reports בדק את הקשר בין סוכר להפרעות נפשיות. על פי תוצאות המחקר, ייתכן שצריכה גבוהה במיוחד של סוכר קשורה להפרעות נפוצות אצל גברים. עם זאת, מומלץ להתייחס לתוצאות האלה בזהירות – הן מתייחסות רק לגברים, ומחקרים כאלה אינם מאפשרים לקבוע קשר סיבתי בין צריכת סוכר להפרעות נפשיות.
המחקר הציג קשר בין צריכה גבוהה של משקאות ומזונות ממותקים לבין הפרעות נפשיות, ואכן צריך להמשיך לבחון אותו. עם זאת, העובדה שלא נמצא קשר דומה גם אצל נשים ושאפשר לזהות את קיומו רק בתקופת זמן מסוימת מקשה על הסקת מסקנות. כל עוד לא ייעשו מחקרים נוספים וגדולים יותר, אפשר לומר רק שהמחקר מצביע על קשר אפשרי בין סוכר לבין בריאות נפשית. בכל מקרה מומלץ להפחית את צריכת הסוכר – גם אם ההפחתה לא תשפר את מצבכם הנפשי, היא תקטין את הסיכון שלכם להשמין וללקות בסוכרת, ותתרום לבריאותכם.
לתחקיר המלא

האם צבע מאכל לבן באמת מסרטן? XXX

בספטמבר 2016  הכריזה הרשות האירופית לבטיחות מזון כי צבע המאכל המלביןE171  (טיטניום דיאוקסיד) בטוח למאכל בכמויות שבהן משתמשים בתעשיית המזון, הקוסמטיקה והטואלטיקה ולא נשקפת ממנו סכנה ממשית לבריאות. ההכרזה לא כללה המלצות להגבלת השימוש, אך מחבריה המליצו לעשות מחקרים נוספים כדי לוודא שהחומר אינו פוגע במערכת הרבייה. ההכרזה התבססה על מחקר שנעשה על מספר קטן של חולדות (לא בני אדם), המינונים שנבדקו היו גבוהים פי 10-3 מהכמות שאדם אמור לצרוך. כמו כן החומר ניתן לחולדות במים או בזריקה, ולא באוכל כמו שבני האדם צורכים אותו. במרבית הניסויים נמצאו הבדלים קטנים, אם בכלל, ובכל מקרה הניסויים נערכו בתנאים שאינם רלוונטיים לצריכה של בני אדם.
לתחקיר המלא

Shutterstock

קרינה ביתית XXXX

תוכנית תחקיר ששודרה בערוץ 10 עסקה ב"סכנות" הקרינה האלקטרומגנטית שנפלטת ממכשירי חשמל ביתיים. תקן החשיפה לקרינה הנפלטת ממכשירי חשמל ביתיים נקבע בישראל על ידי המשרד להגנת הסביבה. התקן עצמו נוצר ליתר ביטחון, למקרה שיש השפעות בלתי ידועות לחשיפה ממושכת מאוד לשדות אלקטרומגנטיים. ארגון הבריאות העולמי קבע כי בלמעלה מ-25 אלף מחקרים שנערכו בנושא בשלושים השנים האחרונות לא נמצאו ראיות המעידות שחשיפה ממושכת לשדות אלקטרומגנטיים בתדירות נמוכה מסכנת את הבריאות בדרך כלשהי. עם זאת, בגלל הקושי להוכיח בוודאות היעדר קשר, ארגוני הבריאות העולמיים מעדיפים לנקוט במדיניות של זהירות מונעת ולקבוע תקני בטיחות למקרה שבכל זאת יש השפעה שלא התגלתה עדיין.
לתחקיר המלא

סערה בכוס דיאט XXXX

במאמר שהתפרסם בכתב העת Stroke, של האגודה האמריקאית למחלות לב ולשבץ, בחנו החוקרים את ההשפעה של צריכת משקאות ממותקים בסוכר ובממתיקים מלאכותיים על הסיכון ללקות בשבץ מוחי ובקיהיון (דמנציה). הממצאים עלו במסגרת מחקר תצפיתי מתמשך על קבוצת נבדקים (מחקר עוקבה) שנעשה בעיירה פרמינגהם במסצ'וסטס. המחקר נערך על אוכלוסייה לא גדולה, סתר תוצאות של מחקרים גדולים קודמים ונערך על מדגם לא מייצג. אכן מדובר בכיוון שצריך לחקור, אבל אין טעם כרגע לשנות הרגלים בגללו. עם זאת – שתו מים. הם בריאים יותר.
לתחקיר המלא

Shutterstock

האם חיסון נגד שפעת עלול לגרום להפלה? XXXXX

מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Vaccine הצביע על קשר שקיים לכאורה בין החיסון נגד שפעת והפלות. החוקרים לקחו קבוצה של 485 נשים שהיו בהיריון בחורף 2010/11 או 2011/12 ומצאו מתאם קל, אך מובהק סטטיסטית, בין קבלת החיסון נגד שפעת שנתיים רצופות לבין הפלה בשליש הראשון של ההיריון. המחקר הצביע על מתאם אפשרי אך החוקרים ציינו במפורש כבר בתחילת המאמר שאי אפשר להסיק מכך דבר על בטיחות החיסון. כמה גורמים מצמצמים את החשש לקשר סיבתי בין החיסון להפלות. בין השאר מדובר במדגם יחסית קטן, עם הבדלים בין הקבוצה הנבדקת לקבוצת הביקורת (למשל היו יותר מעשנות בקבוצת המדגם). ולא פחות חשוב: במחקרים על חיסונים בשנים קודמות לא נמצא קשר כזה, מה שמעיד שאם אכן יש בעיה, היא ספציפית לשילוב של שני חיסונים בשנים עוקבות עם ההרכבים המדויקים של החיסונים בשנתיים האלה – הרכבים שלא ניתנו בישראל בשנים האחרונות.

לתחקיר המלא

הפנים האמיתיות של הרפואה האלטרנטיבית XXXXX

ב-17 בדצמבר שודרה בערוץ 10 תוכנית תחקיר על אנשים שבוחרים בטיפולים אלטרנטיביים לא מבוססי ראיות כדי להתמודד עם מחלת הסרטן. התוכנית הביאה את סיפורם של ארבעה חולים שבחרו בטיפולים אלטרנטיביים במקום טיפולים רפואיים. לשיטות טיפול כאלה נלווית לעיתים הילה רומנטית של אדם שבוחר בגורלו, נלחם בדרכו בסרטן בדרכים טבעיות ועתיקות, עד הסוף הטוב – שלצערנו בדרך כלל לא מגיע. בתוכנית הוצגו כמה טיפולים שבמקרה הטוב אינם מזיקים ובמקרה הרע עלולים לחולל נזק ממשי – וכל זה מעבר להזנחה הפושעת של טיפולים רפואיים מוכחים שעשויים להציל חיים או לפחות להאריך אותם, ואובדן זמן טיפול יקר.
לתחקיר המלא

Shutterstock

והיו גם הפחדות נוספות מהחיסון נגד שפעת, או נגד סוכר, חומרי הדברה ועוד. כמו בשנה שעברה, תחזית ההפחדות שלנו ל-2018 היא שאלה יהיו פחות או יותר אותם נושאים גם בשנה הקרובה, בעיקר בתחומי התזונה והרפואה – עם דגש על רפואה מונעת. ההמלצה שלנו: כאשר אתם נתקלים בכתבת הפחדה, חפשו על מה התבססו הטיעונים שהועלו, אילו מחקרים (אם בכלל) הוזכרו בה, והכי חשוב לקחת דברים בפרופורציה הנכונה. יש סכנות אמיתיות בחוץ,  אבל אין עם לפחד מכל כותרת או שמועה. אתם כמובן מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק שלנו, שבו נמשיך להתייחס למחקרים ולתחקירים.