טבילה נרתיקית – האם זה עובד?

בשנת 1989 פרסם החוקר האנגלי דיוויד פ' סטרצ'ן (Strachan) את השערת ההיגיינה. לטענתו, ילדים שגדלים בסביבה סטרילית מדי ואינם נחשפים בצעירותם לחיידקים עלולים לפתח בהמשך מחלות "אוטואימוניות", שבהן מערכת החיסון תוקפת רקמות תקינות של הגוף עצמו.

במהלך לידה רגילה (נרתיקית), התינוק נחשף לחיידקים החיים בנרתיק ובמערכת העיכול של האם. לעומת זאת, תינוק שנולד בניתוח קיסרי נחשף לחיידקים שונים לגמרי, שיוצרים במעיו אוכלוסיית חיידקים שונה מאוד שעלולים להשפיע אחרת על מערכת החיסון שלו.

מחקרים מצאו שקיים קשר חיובי בין מספר הלידות הקיסריות במדינות מפותחות לשיעור המחלות האוטואימוניות כגון סוכרת מסוג 1, מחלת קרוהן, צליאק ואלרגיות למיניהן. נמצא גם שההסתברות להתפרצות של מחלה אוטואימונית אצל אנשים עם נטייה גנטית לכך גבוהה יותר במדינות מערביות מפותחות, שבהן ילדים גדלים בסביבה נקייה וסטרילית יחסית.

טבילה נרתיקית (וגינלית)

בשנת 2016 פרסמה מריה דומינגז-בלו (Dominguez-Bello) מארצות הברית מאמר שבו הציגה את רעיון הטבילה הנרתיקית, שהונהגה מאז בלידות רבות, לעיתים ללא פיקוח. מדובר בהליך שבו בתום הניתוח הקיסרי מורחים על הוולד את נוזלי הלידה של האם, מתוך שאיפה להבטיח שהתינוק ייחשף לחיידקים שחסרו לו בתהליך הלידה ה"לא טבעי".

החוקרת מרחה נוזלים כאלה על 18 ולדות שנולדו בניתוחים קיסריים והשוותה אותם ל-34 ולדות שנולדו בלידה נרתיקית רגילה. נוזלי הנרתיק נאספו מהאמהות כשעה לפני הניתוח הקיסרי ובתוך דקה מהלידה מרחו פד גזה טבול בנוזלי האם על כמה מקומות בגוף התינוקות.

היא מצאה כי בדומה לתינוקות שנולדו בלידה רגילה, אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול, בפה ובעור של התינוקות "המרוחים" כללו חיידקים המאפיינים נוזלי נרתיק. לעומת זאת, אצל שבעה תינוקות בקבוצת הביקורת, שנולדו בניתוח קיסרי ולא עברו את אותה טבילה נרתיקית מלאכותית, אוכלוסיית החיידקים הייתה דלה משמעותית, במיוחד במערכת העיכול.

 בטבילה נרתיקית מורחים על הוולד את נוזלי הלידה של האם לאחר הניתוח הקיסרי | Science Photo Library 

האם זה באמת מועיל?

למרות ההצלחה כביכול במחקר הראשוני, צוות חוקרים מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת פרת' באוסטרליה מזהיר שלשיטה הזאת עלולות להיות השלכות מסוכנות, במיוחד אם עושים אותה בלי פיקוח מתאים. הם אמנם מאשרים שאכן קיים הבדל באוכלוסיית החיידקים של תינוקות שנולדו בלידה רגילה לאלה שבאו לעולם בניתוח קיסרי. עם זאת הם מציינים שההבדל טמון בגורמים אחרים. לדוגמה, רוב הנשים שיולדות בניתוח קיסרי מקבלות הרבה אנטיביוטיקה במהלך ההיריון ואחרי הלידה, והטיפול התרופתי משנה את הרכב אוכלוסיית החיידקים שמועברים לתינוק בלידה ובהנקה.

הקשר בין חשיפה לאנטיביוטיקה בגיל צעיר להתפתחות מחלות אוטואימוניות כמו אסתמה, או אפילו להשמנת יתר, כבר נחשף בעבר. גם גורמים נוספים יכולים להיות קשורים לשיעור הגבוה של מחלות אוטואימוניות אצל תינוקות שנולדו בניתוחים קיסריים – למשל הקושי של האמהות להניק אחרי הניתוח ועיכוב ביצירת החלב אצלן. מחקרים הראו כי כ-27 אחוז מחיידקי מערכת העיכול של התינוק מגיעים מחלב האם ו-10 אחוזים נוספים מהחיידקים שנמצאים על עור האם.

החוקרים מאוסטרליה מציעים גורם נוסף שיכול להסביר את הקשר שנמצא בין לידות קיסריות למחלות אוטואימוניות: ההתחלה הטבעית של מהלך הלידה, שנקראת גם השראת הלידה. בלידה טבעית מתעוררת בשלב הזה מערכת החיסון של האם והתינוק גם יחד. בנוסף, במהלך הלידה נקרעים שק השפיר וחלקי השלייה והתינוק נחשף לראשונה לחיידקי האם.

מחקרים הראו שתינוקות שנולדו בניתוח חירום קיסרי, כלומר ניתוח שבוצע אחרי שכבר התרחשה השראת לידה טבעית, נמצאים בסכנה פחותה לפיתוח מחלות אוטואימוניות, בניגוד לניתוחים קיסריים שנעשו בתכנון מראש. זאת ועוד, בקרב נשים שיולדות בניתוחים קיסריים לרוב יש שיעור גבוה יותר של נשים עם בעיות בריאות שחייבו את ביצוע הניתוח, למשל השמנת יתר, סוכרת או גיל מבוגר.

צוות החוקרים האוסטרלי ציין עוד כי אם המעבר בנרתיק במהלך הלידה אכן תורם להתבססות אוכלוסיית החיידקים המתפתחת, אפשר היה לצפות שההבדל המשמעותי ביותר בין חיידקי האם לאלה של תינוק שנולד בניתוח קיסרי יימצא בימים הראשונים לאחר הלידה. בפועל זה לא קורה וההבדל המשמעותי ביותר דווקא ניכר כחמישה ימים ויותר לאחר הלידה. זה מעיד שאופי הלידה הוא לא בהכרח הדבר העיקרי שמשפיע על ה"חסך" בחיידקים של האם אצל תינוקות שנולדים בניתוח קיסרי.

גם אצל תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית אחרי שהאם קיבלה טיפול אנטיביוטי מקיף נמצאו אצל האם חיידקים שלא היו אצל התינוק. כלומר היעדרם של החיידקים אצל התינוק לא קשור בהכרח לאופי הלידה, וטבילה נרתיקית לא תפתור בהכרח את הפער בין החיידקים שנמצאים אצל התינוק והאם. למעשה, נראה שטבילה נרתיקית עלולה לשבש את שיוויי המשקל של אוכלוסיית החיידקים הטבעית של התינוק, ולכן לאפשר התבססות של חיידקים מזיקים, או חיסול של חיידקים מועילים.

מגבלות וסכנות

בנוסף, מבקרי המאמר של דומינגז-בלו מציינים כמה ממגבלותיו. לדוגמה, כל הנבדקות בקבוצת הטבילה הנרתיקית ובקבוצת הביקורת (נשים שילדו בניתוח קיסרי והתינוקות לא עברו טבילה נרתיקית) עברו ניתוחים קיסריים מבחירה, ללא השראת לידה טבעית. כולן גם קיבלו אנטיביוטיקה במהלך הלידה, לעומת אם אחת בלבד שטופלה באנטיביוטיקה בקבוצת הלידה הטבעית.

הפופולריות של טבילה נרתיקית, שנעשית לפעמים ללא פיקוח רפואי צמוד, מעוררת גם סכנות. הבעיה העיקרית היא האפשרות שבאותה הזדמנות יחדרו לגופו של התינוק גם מחוללי מחלות אחרים, כמו נגיפים ופטריות. לא פעם אלה עלולים להיות גורמים שהאם עמידה להם אך מסוכנים לתינוק.

ארגוני מיילדוּת מצהירים שהם אינם תומכים בביצוע המנהג מחוץ לשדה המחקרי. לאור זה, אם ההורים בחרו לעשות בכל זאת טבילה נרתיקית לתינוק, מומלץ לעקוב אחרי המלצות מסודרות בעת ביצוע "טבילה נרתיקית" וכך לצמצם ככל האפשר את הסיכונים. רצוי גם לזכור שככל הידוע כיום, התועלת של ההליך הזה אינה עולה על הסיכונים. יתר על כן, יש לזכור כי מגע עור אל עור עם האם, תזונה מותאמת והנקה הן שיטות יעילות ובטוחות בהרבה להעשרה של מערכות התינוק בחיידקים שיגיעו מהאם.

שימו לב: הכתבה מספקת מידע מדעי כללי בלבד ואין לראות בתוכנה תחליף לייעוץ רפואי אישי אצל אנשי מקצוע