מחקר רחב היקף שנעשה באזור חקלאי בקליפורניה מצא מעט מאוד ראיות לשיבושים בהיריון אצל נשים שנחשפו לחומרי הדברה. עם זאת, בחשיפה גבוהה במיוחד אכן עלה שיעור המומים המולדים

חומרי ההדברה שבהם אנו משתמשים בחקלאות המודרנית אפשרו לנו להגדיל מאוד את תפוקת המזון ולהאכיל את אוכלוסיית העולם הגדלה. בצד זה עלה גם החשש מההשלכות של השימוש בהם על הסביבה ועל בריאות הציבור. אחד החששות הגדולים הוא שהרעלים בחומרי ההדברה יזיקו לעוברים אנושיים במהלך ההיריון.

הדאגה גדולה במיוחד בקהילות החקלאים בעולם, שחשופים לחומרי ההדברה באופן יומיומי. עם זאת, אף שיש תיעוד רב על ההשפעות של החומרים הללו על מגוון יצורים ועל איכות המים והאוויר, השפעתם על בריאות הציבור אינה מובנות היטב והספרות המדעית בתחום מעורפלת.

הבעיה היא שמחקרים בתחום הזה מורכבים מאוד, שכן אי אפשר לעשות ניסויים מבוקרים שבהן יחשפו בני אדם באופן מבוקר לחומרי הדברה שעלולים להזיק להם. גם הערכת מידת החשיפה של הציבור לחומרי ההדברה מזיהום סביבתי איננה פשוטה, בהיעדר ניטור מסודר.

אחד החששות הוא שחשיפה של נשים הרות לחומרי הדברה עלולה לפגוע בעוברים המתפתחים ברחמן ולהגדיל את שיעור המומים המולדים. מחקרים שנעשו עד כה התבססו או על מדדים עקיפים כמו שטחי הגידול או הרכב הגידולים בסביבת מגורי אדם, אולם התוצאות שהתקבלו לא היו עקביות. במחקרים אחרים דגמו את רמות חומרי ההדברה בדם או בשתן של נשים בשלבי שונים של ההיריון, אולם מחקרים כאלה נוטים להיות מצומצמים ומוגבלים לנקודות זמן ספציפיות, כך שקשה ללמוד מהם על פעילות חומרי ההדברה ברמת האוכלוסייה, ובמיוחד לא על אירועים נדירים שהסיכוי שיופיעו במדגם קטן נמוכים במיוחד.

יותר מחצי מיליון לידות

במחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature Communications נעשה כעת ניסיון ראשון לעשות שימוש בכלים סטטיסטיים מבוססי נתונים כדי להבין טוב יותר את ההשפעה של חומרי הדברה על מי שחיים ליד שדות חקלאיים.

החוקרים התמקדו בעמק סן חואקין בקליפורניה – אזור חקלאי במדינה המאוכלסת ביותר בארה"ב. הם הצליבו את המאפיינים האישיים והדמוגרפיים של למעלה מחצי מיליון לידות בשנים 2011-1997 עם נתוני השימוש בחומרי הדברה של המחלקה לבקרת חומרי הדברה של קליפורניה, שכללו מידע מפורט על מועד השימוש, סוג החומר הפעיל וכמות החומר. המדד לחשיפה נקבע כשימוש בקילוגרם אחד של חומר הדברה על שטח של מייל רבוע (כ-2.6 קמ"ר).

ההצלבה בין מאגרי המידע אפשרה לחוקרים להעריך את מידת החשיפה של נשים לחומרים שונים בהתאם למרחק בין בתיהן לשדות. הם יכלו גם לפלח את החומרים לפי מידת הרעילות שלהם ולהצליב את מועד הלידה עם מועד השימוש כדי להעריך באיזה שלב של ההיריון נחשפה האם לחומר.

מניתוח הנתונים עלה כי החשיפה לחומרי הדברה איננה אחידה: למעלה ממחצית מהיולדות לא נחשפו כלל לחומרי הדברה, שכן הן גרו באזורים עירוניים. רבע מהנשים נחשפו לכמות של עד 250 ק"ג חומרי הדברה שהיו בשימוש בשדות במהלך ההיריון וחמישה אחוזים ברמת החשיפה הגבוהה ביותר השקולה לשימוש מצטבר של יותר מ-4,000 ק"ג של חומרי הדברה בשטחים החקלאיים הסמוכים לאזור מגוריהן במהלך ההיריון.

החוקרים בחרו להתמקד בתת קבוצה של כ-135 אלף לידות של נשים שחיו באזורים עם רמות החשיפה הגבוהות ביותר והשוו בתוכה בין הנשים ברמת החשיפה הגבוהה במיוחד (חמשת האחוזים העליונים) לכל השאר. הם מצאו  כי לחשיפה המצטברת הייתה השפעה קטנה לכל היותר על משך ההיריון ועל משקל הילוד. אצל נשים שנחשפו לרמות גבוהות של חומרי הדברה במהלך השליש הראשון להיריון נמצאה ירידה מובהקת אך קטנה במשקל הלידה – 13 גרם, ומשך ההיריון התקצר בכתשע שעות בממוצע.

עם זאת, אצל הנשים שנחשפו לרמות גבוהות של חומרי הדברה התגלתה עלייה של כשמונה אחוזים בסיכון ללידה מוקדמת לפני השבוע ה-37 להיריון. כמו כן נמצאה עליה של תשעה אחוזים בסיכון למומים מולדים, בלי קשר לשלב בהיריון שבו האם נחשפה לחומרים הללו או למידת הרעילות שלהם.

המלצות ומגבלות

החוקרים ציינו במסקנותיהם שגורמים סביבתיים אחרים, כמו חום או לחץ זיהום אוויר ממקורות אחרים, גורמים גם הם לעלייה של 10-5 אחוזים בשיבושים בהיריון, גם בחשיפה קיצונית פחות מזו שנבדקה במחקר הזה. כיוון שכך, אכן צריך למקד את המאמצים בהתוויית מדיניות לטיפול  באוכלוסיות שנמצאות ברמת חשיפה קיצונית במיוחד לחומרי הדברה. הם ממליצים למשל להגביל את סוגי הגידולים המותרים בקרבת אזורים מיושבים, בהתאם לסוג ההדברה, כמותה ומועדיה, כדי להפחית את הפגיעה בנשים הרות באזורים הללו.

חשוב לשים לב שלמרות גודלו של המחקר הוא אינו חף ממגבלות. ראשית, קשה לתרגם את המדד שנבחר לקביעת החשיפה ולהבין ממנו כמה רעלים אכן הגיעו אל גוף האנשים החיים באזורים החקלאיים. איננו יודעים עד כמה שימוש בכמות זו או אחרת של חומר על פני שטח מסוים אכן משפיע על ריכוז החומר בגוף האדם בקרבת מקום.

שנית, הנתונים לא מלמדים דבר על אורח החיים של האנשים החיים ליד השדות. אם הם אימצו הרגלי זהירות ייחודיים זה עשוי להשפיע על הממצאים. מגבלות נוספות קשורות בנתונים שנאספו – שלא התייחסו פרטנית לחומרי הדברה ספציפיים, כך שאי אפשר להסיק דבר על הקשר בין כל חומר בנפרד לתוצאות ההיריון. המידע שנאסף במועד הלידה גם לא כולל בעיות ומומים שעשויים להתגלות בשלב מאוחר יותר בחיי הילד ולכן אי אפשר לשלול את קיומן של השפעות כאלה.  כמובן, בהיעדר מידע על החומרים שבהם נעשה שימוש, קשה לתרגם את הנתונים לישראל, שאולי נעשה בה שימוש בחומרים אחרים ובשיטות הדברה אחרות. 

0 תגובות