שוב ושוב מפרסמים תחקירים בכלי התקשורת על סכנות הקרינה הנפלטת ממכשירי חשמל ביתיים. מה מסתתר מאחורי ההפחדות? מעט מאוד

כתבת התחקיר "קרינה בבית" של התכנית "עושות חשבון" ששודרה ביום חמישי בערוץ 10, היא ממש לא הראשונה שעוסקת בנושא. בשנים האחרונות התפרסמו כתבות ותחקירים על סכנות הקרינה הבלתי-מייננת, הקרינה של מכשירי החשמל הביתייםהקרינה הסלולרית והקשר בינה לבין סרטןרגישות יתר לקרינה ועוד. רבות מהן יצאו בכותרות מפחידות שמזהירות מפני סכנות הקרינה ואף מספרות על קשר אפשרי בינה לבין מחלות קטלניות. נראה שלמרות המידע המדעי הזמין הרב בנושא, עדיין יש מי שנזעק לספר לנו שעד עכשיו לא הסבירו לנו איך להשתמש נכון במיקרוגל או ש"מטגנים" לנו את הילדים.

אבל מהי בכלל קרינה? בכתבה בערוץ 10 הסבירה פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר בתל השומר: "קרינה היא אנרגיה שמתפשטת במרחב עם הרבה תכונות פיזיקליות: אורך גל, תדר של גל ויש לה שדה מגנטי. כל אחד מהדברים הללו יכול להתערב בגוף החי". מה אומרים המושגים הללו:

מהי קרינה?

קרינה היא תהליך שבו חלקיקים נושאי אנרגיה נפלטים מגוף אחד ונעים כגל המתפשט במרחב, שבסופו של דבר נספג על ידי גוף אחר. לגלים האלה יש מאפיינים שאפשר לתאר. לגל יש משרעת: שיא הגובה שלו, כלומר העוצמה שלו; יש לו אורך: המרחק בין שני שיאים סמוכים; ויש לו תדירות: מספר הפעמים ביחידת זמן שבהן הוא מגיע לשיא, או כמה מחזורי גל מתרחשים ביחידת זמן. את התדירות נהוג למדוד ביחידות בשם "הרץ" (מחזורים לשנייה).

אם נחשוב על גלי ים, הרי שהמשרעת היא הגובה של הגלים, אורך הגל הוא המרחק בין הגלים והתדירות היא מספר הגלים שמגיעים אל החוף בפרק זמן נתון. בקרינה אלקטרומגנטית, ככל שאורך הגל קטן יותר, תדירותו גבוהה יותר וכמות האנרגיה שלו גדולה יותר.

יש טווח רחב של סוגי קרינה, שתלוי בסוג החלקיקים נושאי האנרגיה ובתדירות הגל. מקובל לחלק את הקרינה לשני סוגים בהתאם לכמות האנרגיה שיש לה, או התדירות שלה: קרינה מייננת וקרינה בלתי-מייננת.

הקרינה המייננת מתאפיינת באורך גל קצר ותדירות גבוהה, ויש לה די אנרגיה כדי לנתק אלקטרונים מאטומים וכך לשנות אותם, כלומר להפוך אותם ליונים, ומכאן שמה. הקרינה הזאת מסוכנת לנו, כי עוצמתה גדולה מספיק כדי לגרום שברים ב-DNA, ולחולל סרטן ומחלות אחרות. דוגמאות לקרינה מייננת הן קרני רנטגן (קרינת X), קרני גמא (סוג של קרינה רדיואקטיבית) ואור על-סגול.

הקרינה הבלתי-מייננת, ובכלל זה גלי רדיו (למשל בטלפונים הסלולריים) ומיקרוגל, היא קרינה בעלת תדירות נמוכה, שאין לה מספיק אנרגיה כדי לפגוע באטומים ובמולקולות שמרכיבים את הגוף, ההשפעה העיקרית שלה היא חימום, כפי שיודע כל מי שעומד ליד מנוע שפועל זמן רב או מדבר בטלפון סלולרי לפרקי זמן ממושכים. למרות מחקרים רבים, לא נמצא עד כה שום מנגנון ביולוגי ידוע שיכול להסביר השפעות אחרות, חמורות יותר שעלולות להיות לה.

כדי להבין את ההבדל בין סוגי הקרינה, נסו לחשוב מה יותר מסוכן לנו: פגיעה של אלף כדורי ספוג איטיים, או קליע יחיד באנרגיה ששווה לאלף כדורי ספוג?

ומהו שדה מגנטי? בפיזיקה, שדה הוא תיאור העוצמה והכיוון של הכוחות שגוף יכול להשרות על גופים אחרים בסביבתו. למשל, סביב מטען חשמלי נמצא שדה חשמלי, כי המטען החשמלי יכול להפעיל כוחות על מטענים חשמליים אחרים. וסביב מגנט נמצא שדה מגנטי - כי מגנט יכול להפעיל כוחות על מגנטים אחרים. כפי שגילה הפיזיקאי מייקל פאראדיי וניסח עמיתו ג'יימס מקסוול, יש קשר הדוק בין חשמל למגנטיות: זרימת אלקטרונים יוצרת שדה מגנטי, ולחילופין, תנועה של מגנט סביב חוט תיל גורמת לזרם חשמלי בחוט - ולכן סביב כל חוט שזורם בו זרם חשמלי מושרה גם שדה מגנטי.

ככל שהמשרעת קצרה יותר, התדירות עולה ועמה האנרגיה של הגלים. תכונות הגלים | מקור: ויקיפדיה, Yuval Madar
ככל שאורך הגל קצר יותר, התדירות עולה ועמה האנרגיה של הגלים. תכונות הגלים | מקור: ויקיפדיה, Yuval Madar

איך כל זה קשור למכשירי חשמל?

מכשיר חשמלי הוא מכונה שיודעת להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה מכנית או לאנרגיית חום ולבצע באמצעות המרת האנרגיה משימות שהוגדרו לו מראש. לדוגמה המיקסר ממיר חשמל לתנועה סיבובית שבוחשת את האוכל. למכשיר יש שדה חשמלי קבוע, מאחר שהוא מחובר לרשת החשמל הביתי, וכשמפעילים אותו הזרם החשמלי ותנועת האלקטרונים יוצרים גם שדה מגנטי.

חשוב לציין שהשדה הזה איננו קרינה. חוזק השדה המגנטי תלוי בעוצמת הזרם ובמרחק מהמכשיר – ככל שאנו רחוקים יותר ממקור השדה, עוצמתו פוחתת. השדה המגנטי שיוצרים מכשירים חשמליים נמדד ביחידות של מיליגאוס, וזו המדידה הראשונה שנראתה בתחקיר של "עושות חשבון". התקן, כאמור, הוא שני מיליגאוס בלבד.

ציינו כבר שאנחנו חשופים ממילא לשדה המגנטי של כדור הארץ, שעוצמתו הממוצעת היא 500 מיליגאוס. איזו משמעות יכולה להיות לשדות הקטנים הרבה יותר שיוצרים מכשירי החשמל הביתיים?

ובכן, כשאנחנו מפעילים מכשיר, נוצר שדה אלקטרומגנטי – שילוב של השדה המגנטי הזמני עם השדה החשמלי הקבוע של המכשיר. היות שמכשירי החשמל מחוברים לרשת החשמל, שעובר בה זרם חילופין משתנה, נוצר בקרבתם גל אלקטרומגנטי או קרינה אלקטרומגנטית – שילוב של שדה מגנטי ושדה חשמלי שנעים יחד.

קיימים סוגים שונים של קרינה אלקטרומגנטית שמכונים "הספקטרום האלקטרומגנטי" שהוא הטווח של כל הגלים שמרכיבים את האור, כולל האור הנראה, וכן גלי הרדיו וקרינת רנטגן. אם תדירות הזרם החשמלי במכשיר ידועה, אפשר להעריך באמצעות חיישנים את עוצמת השדה המגנטי שאליה אנחנו נחשפים בקרבת המכשיר.

לצורך המדידה נעשה שימוש במכשירים שמותאמים לתדרים נמוכים במיוחד, כאלה שרחוקים מאוד מהתדרים שיכולים לגרום לשינוי במבנה המולקולרי של התאים, כמה רחוקים? חלשים בערך פי טריליון, אם לקרינה מייננת יש תדירות של 1016 הרץ לפחות, המכשירים שבהם מדדו בתוכנית היו מכוונים למדידת קרינה בתדירות של עד 2,000 הרץ.

בהמשך בדקו בתחקיר את הסכנה האפשרית של חשיפה לקרינת מיקרוגל. אכן מיקרוגל היא קרינה חזקה יותר מזו שנפלטת ממכשירי חשמל ביתיים, ועל כן אפשר לעשות בה שימוש לחימום. לצורך המדידה נעשה שימוש במכשירים שמזהים קרינה בטווח של 109-106 הרץ. גם הטווחים האלה עדיין נמוכים פי מיליון מהתדרים של קרינה מייננת.

מדיניות זהירה

אם כן, מדוע יש תקנים? בארץ נקבע תקן החשיפה על ידי המשרד להגנת הסביבה, שמפנה אל ארגון הבריאות העולמי והארגון הבינלאומי לחקר הסרטן. הנחיות ארגון הבריאות העולמי מתבססות בתורן על פעילות הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP). החשש העיקרי של הארגונים הוא מחשיפה ארוכה וממושכת לקרינה האלקטרומגנטית החלשה שנוצרת כשמפעילים מכשירי חשמל.

התקן עצמו נוצר ליתר ביטחון, למקרה שיש השפעות בלתי ידועות לחשיפה ממושכת מאוד לשדות אלקטרומגנטיים. הארגון קבע כי למרות מחקר נרחב ולמעלה מ-25 אלף מחקרים שנערכו בנושא בשלושים השנים האחרונות, לא נמצאו ראיות המעידות שחשיפה ממושכת לשדות אלקטרומגנטיים בתדירות נמוכה מסוכנת לבריאות בכל דרך שהיא. עם זאת, בגלל אי-הוודאות הטמונה בקושי להוכיח היעדר קשר, ארגוני הבריאות העולמיים בוחרים לנקוט במדיניות של זהירות מונעת ולקבוע הנחיות ותקני בטיחות.

בתחילת התוכנית נאמר, "מספר הקסם הוא שני מיליגאוס". מה שלא ציינו הוא למשך כמה זמן מדובר. התקן עצמו עוסק בחשיפה ממוצעת על פני יממה שלמה. אם כן, מה המשמעות של חשיפה קצרת מועד לשדות מגנטיים חזקים לפרקי זמן של דקות ספורות - משך הזמן שבו מפעילים מיקסר או משאבת חלב?

במחקרים אפידמיולוגיים ברחבי העולם שבהם ניטרו ברציפות אלפי אנשים למשך 24 שעות נמצא שהחשיפה המצטברת שלהם עמדה על 1 מיליגאוס בלבד ליממה. יש להניח שהיו ביניהם אנשים שהפעילו מכשירי חשמל ביתיים כמו מיקסר, ניגשו למקרר להוציא ממנו אוכל קר או ייבשו את השיער אחרי המקלחת.

אם למרות כל מה שכבר נאמר ונכתב כאן ובכתבות הקודמו שלנו בנושא אתם עדיין חוששים להפעיל מכשירי חשמל, זיכרו שאפשר בכל מקרה להקטין בקלות את החשיפה לשדות האלקטרומגנטיים – כל מה שצריך לעשות הוא להתרחק ממקור הקרינה החשוד. באתר המשרד להגנת הסביבה פורסמה טבלה המפרטת את עוצמת השדה המגנטי של מכשירים ביתיים שונים בהתאם למרחק ואת משך החשיפה המרבי המומלץ בכל אחד מהמרחקים.

30 תגובות

  • מיקי

    קרינה באזור מגורים

    לפי הבנתי ביקנעם סגרו גני ילדים בגלל הקרינה האלקטרומגנטית. http://www.yoqneam.com/article.php?id=207&cid=-10 אז היא מסוכנת או לא?

  • Jacob

    מה לגבי הפרעה למטאבוליזם ולמעגלים חשמליים בגוך?

    מי שבאמת רוצה לדעת צריך רק לשים בגוגל EMF (קרינה אלקטרומגנטית) וVGCC....
    הטענות שקרינה בילתי מיינת לא יכולה לשאת מספיק אנרגיה כדי לחמם רקמות / לפגוע ישירות בDNA הם נכונות בעיקר, אבל יש השפעות מאוד מאוד רציניות וארוכות טווח על המון דברים אחרים בגוף.
    קיצור VGCC בגוגל ותתחילו לחקור, זה אולי לא מכון דוידסון אבל אתם תגיעו להרבה מדע מבוסס ועדכני הרבה יותר.

  • ניצן

    ומה לגבי ראוטרים?

  • רן

    ראוטרים אלחוטיים זאת קרינת

    ראוטרים אלחוטיים זאת קרינת מיקרוגל.

  • איל

    הכנסת לוחות סולאריים לבתי הספר היסודיים

    אשמח אם הנושא של הכנסת לוחות סולאריים תחת הכותרת של "אנרגיה ירוקה" ייחקר לעומק.
    לצערי הנושא נדחף באגרסביות בתוך הרשויות המקומיות. והקורבנות הם הילדים שלנו.
    שמגיעים לבתי הספר כדי לרכוש השכלה. ולא מודעים שהגיעו למפעל חשמל.

  • רם

    קרינת רדיו הנה אכן בלתי מייננת, אבל יש בה די אנרגיה לפעול על

    מולקולות אורגניות גדולות, בהן אנרגית הקשר נמוכה יחסית. הא ראיה שקרינת רדיו מסוגלת לפרוץ את מחסום דם מוח (עובדה שהוכחה ניסויית), וכנראה זה המנגנון האחראי לרגישות לקרינה אצל אנשים רבים. כדאי שכתבות כאלו תכתבנה לאחר התיעצות עם גורמים מקצועיים יותר. בדקי באינטרנט את האירוע של בית הספר נגבה בראשל״צ, בו 40% מהתלמידים שנחשפו לקרינת רדיו במשך מספר שבועות פיתחו תסמינים של כאבי ראש (שהוכחו כתוצאה של הקרינה ולא שום גורם אחר- ובידנו רשימה שמית של תלמידים אלו). עוצמת הקרינה שנמדדה שם היתה נמוכה משמעותית מה״תקן״ הישראלי.

  • נישא

    חסרים קצת פרטים לגבי ביה"ס בראשל"צ

    התלמידים ידעו שמשודרת שם קרינת רדיו?
    היו קבוצות ביקורת של כיתות אחרות (כיתה שבה אין שידור קרינה, כיתה בה אומרים לתלמידים שיש אבל למעשה אין, וכד')?

  • אנונימי

    מחסום דם-מוח לא עוצר קרינה,

    מחסום דם-מוח לא עוצר קרינה, הוא מונע ממולקולות לעבור ל-CSF.

  • מעין

    לוחות חשמל ביתיים

    מה לגבי הקרינה הנפלטת מלוחות החשמל הביתיים?

  • יונתן

    של של פיזיקאי

    תודה על הכתבה המושקעת. אני בעל תואר ראשון בפיזיקה וגם לי הכתבה עשתה הרבה סדר בבלאגן.
    אך עדיין יש לי חשש, ואשמח לשמוע דעתך בעניין.
    חברה טובה (שהיא ד״ר להנדסה) בזמן תביעה משפטית כנגד חברת חשמל, הביאה מומחה מטעם בית המשפט למדידת עוצמת קרינה משנאי מתח גבוה. המודד אמנם לא מצא שהדירה שלה היתה מסוכנת (אך דירות קרובות יותר כן נמצאו כמסוכנות), והוא כבר התנדב לבדוק קרינות ממכשירים נוספים בבית. להפתעתו הוא מצא שמנוע של המיטה החשמלית פולט קרינה שעלולה להיות מסוכנת, בעיקר מפני שישנים על המיטה הרבה שעות ביום.
    אגב, המנוע פולט את הקרינה תמיד, ולא רק בזמן שמעלים/מורידים את המיטה.
    מה ההסבר לתופעה הזו? והאם קרינת שנאי מתח גבוה עלולה כן להיות מסוכנת?

  • מעין ברנע

    אני שמחה שיכולתי לעזור

    אני מניחה שדווקא בשל היותי לא פיזיקאית, הצורך שלי להסביר מושגים לעצמי עוזר בהנגשת המידע גם לאחרים :-)
    מרבית המחקרים בעשורים הראשונים לחקר הקרינה האלקטרומגנטית אכן התמקדו במקורות חשמל ולא בקרינה הסלולרית שנמצאת בכותרות בשנים האחרונות. התקנים אכן נקבעו על סמך המתאמים החלשים שנמצאו לקשר שבין מגורים ליד קווי מתח גבוה והסיכון לתחלואה בלוקמיה בילדים. הנושא עדיין שנוי במחלוקת ועל כן נהוגה הזהירות המונעת.
    לאור השכלתך אני ממליצה לך בחום לקרוא בקישורים של אתר הבריאות העולמי המופיעים בכתבה, יש בהם הסבר מפורט ורחב שאני מאמינה שיסייע לך מאוד.
    רק בריאות :-)

  • יונתן

    בנוסף, הסתכלתי עכשיו בקישור

    בנוסף, הסתכלתי עכשיו בקישור של הטבלה ששלחת, ובאמת ל״מיטה חשמלית״ יש נתון מאוד מוזר. הזמנים שמותר לשהות לידו הם בעלי פער אדיר בין המקסימום למינימום המותר (בין שעה ל24 שעות, מה אני אמור לעשות עם המידע הזה?). זה המכשיר היחיד בטבלה ש״מתנהג״ כך

  • מעין ברנע

    הי יונתן

    אני משערת שזה תלוי בסוג המכשיר, משך הזמן שהוא פועל והעוצמה, כי יש שונות גדולה בין מכשירים והטבלה מתייחסת למשהו גנרי ולא למוצר ספציפי. אני ממליצה לבדוק את המפרט הטכני של המיטה שברשותך כדי להבין על איזה תחום מדובר, האם זה בזמן שהמכשיר פועל/מודמם וכו'.

  • בנימין פילצר

    תיקון טעות

    בכיתוב מתחת לתמונה צריך להיות "ככל שאורך הגל קצר יותר", ולא "ככל שהמשרעת קצרה יותר".

  • עמיר - ללא קרינה

    מנגנוני נזק של קרינה בלתי מייננת והשוואה לשדה של כדור הארץ

    הכותבת המכובדת ממשכיה להראות את חוסר ההבנה שלה בתחום, בהמשך לפעמים קודמות שכתבה בנושא זה.
    כך גם מכון דוידסון שנותן במה לשגיאות הכל כך בסיסיות.
    הגישה של הכותבת היא שההשפעה היחידה של קרינה בלתי מייננת היא חימום.
    זו היא גישה ארכאית, מיושנת ונאיבית המבוססת על חוסר הבנה.
    האם אפשרי שהיא אינה מודעת למנגנוני הנזק של קרינת רדיו?
    קרינת רדיו היא תת סוג\תחום של קרינה בלתי מייננת.
    קיימים כמה וכמה מנגנוני נזק שידועים כבר ממחקרים שבוצעו בתחום.
    מחקרים שבהם נחשפו מערכות ביולוגיות שונות לקרינת רדיו ברמות שלא גרמו לחימום.
    למשל שבירת די-אן-אי לאי 1996, פגיעה במחסום דם מוח סלפורד 2003, פגיעה במערכות תקשורת בתא ויצירת רדיקאלים חופשיים- פרידמן 2007, השפעה על המוח נורה ולקוב 2011, שינוי מנגנון ה VGCC- מרטין פול 2013 ועוד.
    כמו כן ההשוואה בין השדה מגנטי של כדור הארץ שהוא שדה DC, שאינו משנה קוטביות ועומד על 500 מיליגאוס, לבין שדה מגנטי ממוצרי ומערכות חשמל שעומד בארץ על 50HZ והוא שדה חילופין AC, היא אינה נכונה.
    מי שעושה השוואה זו אינו מבין בקרינה ואינו מבין בהשפעות הקרינה בתדרים נמוכים אלו. בהתבסס על שגיאות אלו מובילים הכותבת ומכון דוידסון קו מרגיע ומרדים שיש ביכולתו לפגוע בציבור. בייחוד באלה שכבר מגיבים בהופעת תסמינים לקרינה בלתי מייננת, אשר קוראים מאמר זה ובגללו לא יצמצמו חשיפה וימשיכו להיחשף ומצבם ימשיך להתדרדר.
    זו היא גישה לא אחרית של הכותבת ושל מכון דוידסון , כאמור המשך של פעילותם בעבר.

  • מעין ברנע

    אין לי שום כוונה להתייחס אל כל הטענות הללו

    כל מה שנכתב בכתבה מתבסס על מידע שנכתב על יד טובי המומחים שמופעלים על ידי ארגוני הבריאות ברחבי העולם.
    אני כן אציין לטובת מי שקוראים את התגובה, שכשם שעמיר טוען כי המדיניות של מכון דווידסון היא בהשמעת קו מרגיע ומרדים, כך למר עמיר יש מדיניות קבועה של זריעת פחד ובהלה תוך שימוש באותם מקורות מידע בודדים בני עשור לפחות ולעיתים יותר מכך, שימוש תדיר בקטיף דובדבנים והתעלמות מכוונת מהמלצות של מומחים בנושא שאינם הוא או שדעתם אינה עולה בקנה אחד עם דעתו.

  • דנה

    עצוב שאתה קורא את הכותרת וידע מראש מה יהיה כתוב

    הבעיה היא שהאתר הזה הפך לא רלבנטי ולא מענין. אתה קורא את הכותרת ויודע מראש מה יהיה כתוב. אתר מדעי, במיוחד כזה שפונה לנערים, ראוי שיהיה קצת פחות שמרן, יציג מגוון דעות, יסביר את המורכבות, יודה בהעדר ודאות, ינקוט גישה קצת יותר צנועה ולכל היותר יציין שמרבית החוקרים מאמינים כך או אחרת. גם אז לעובדה שמרבית החוקרים מאמינים בדבר מה אין חשיבות רבה כי כשמסתכלים על התפתחות המחקר המדעי רואים שלא פעם חוקרים רבים האמינו בדבר מה שהתברר כשגוי. סגנון ההטפה הנוכחי הוא לא מדעי ולא מעורר חשיבה ביקורתית ואם את לא טורחת להזכיר מחקרים שהציגו גישה אחרת את בעצמך חוטאת בקטיף דובדבנים.

  • אנונימי

    מעיין אני מנסה ליצור איתך קשר

    מעיין אני מנסה ליצור איתך קשר דרך מכון דוידסון, גלעד, נדמה לי ללא הצלחה. אני איתך בנסיון להרגיע את החששות. הייתי מבקש ליצור איתך קשר להמשך הידברות. הטלפון שלי 0526662580 049834927. להבהרה, אני מהנדס חשמל בעל תואר שני מהטכניון העוסק בתחום הקרינה הבלתי מייננת, כחלק מעיסוקי, מעל 20 שנה. להתראות אורן

  • מעין ברנע

    הי אורן

    העברתי את פנייתך אל עורכי האתר, אינני הסמכות שמקבלת החלטות בנושאים הללו :-)

  • לביא

    כל הכתבות והתגובות שלכם בנושא הקרינה מוטות

    האם מחקר ה-ntp הוא בן למעלה מעשור? אם הייתם קצת יותר מאוזנים בכתבות ובתגובות שלכם בנושא, לא היה צורך בזריעת פחד ובהלה כלשונכם. הציבור גם כך רדום, וכולם משתמשים בטכנולוגיה אלחוטית ללא אבחנה ובלי שום זהירות מונעת. להיפך, בכל יום מכניסים wifi לעוד מכשיר ביתי (מזגנים, נורות), לעוד מוסד ציבורי ולעוד ערים רק בשביל הנוחות.
    לכם יש יותר דובדבנים לקטוף כי הכסף נמצא בצד של ״תומכי הקרינה״, אבל גם אתם מתעלמים מדעות אחרות ומהמלצות של מומחים שלא נמצאים באג׳נדה שלכם. תציגו גם מחקרים מהצד השני - הצד שעליו לא מרוחה החמאה.
    המינימום שאתם יכולים לעשות זה לסייג את המחקרים ש״לא מצאו קשר״, בכך שכמות הקרינה שהאדם הממוצע חשוף אליה כיום, רק מהסמארטפון שלו, לא נמדדה באף מחקר ארוך טווח. כלל האוכלוסיה נמצא עכשיו בשיאו של ניסוי, כשאין אף קבוצת ביקורת.

  • אסף

    מדע הוא לא דמוקרטיה

    ואין צורך "לאזן דעות". מדע מבוסס על מתמטיקה ולא על דעות. זו הטעות העיקרית אצל תומכי תמותה למשל ("מתנגדי חיסונים")

  • צבי

    מתנגדי "חיסונים" הם תומכי תמותה??

    בינתיים החיסונים הם אלה שהורגים (מוות בעריסה, אוטיזם, אפילפסיה ושלל בעיות נוירולוגיות).
    מדע אמיתי הוא כזה שלוקח בחשבון את כל הידע המצטבר והאמיתי ולא רק חלק קטן ומוטה ממנו.

  • הדס

    מאוד מעצבנת ומאוד מיושנת

    מאוד מעצבנת ומאוד מיושנת הכתבה שפרסמת. יש היום מספיק מחקרים שמראים שלקרינה הבילתי מייננת יש השפעה ביולוגית ולא רק טרמית. ישנם גם מספיק מאבקים פוליטיים בעולם נגד ווי פיי בבתי הספר, ובעד זכות הציבור לדעת על השפעות הקרינה מסלולארי (לדוגמא בברקלי, קליפוניה, הצליחו, אחרי מאבק ממושך בחברות הסלולאר, להעביר חוק שמחייב חנויות תקשורת להזהיר את הלקוחות לגבי שימוש בטיחותי בסלולארי- אסור להחזיק אותו בכיס או צמוד לגוף, יש להשתמש באוזניות בעת דיבור), שמוכיחים שהעולם מנסה, גם אם במעט הצלחה (כי יש לחברות הטכנולוגיה כוח כלכלי גדול מאוד), לדרוש את זכותו לבריאות ואיכות חיים. לא מדובר בהפחדה בכלל, זו היא זכותינו לחיים בריאים. מה שמפחיד אצל מכון דוידסון היא השאננות והטמנת הראש באדמה. האם כך לימדו אותכם לחקור?
    לקריאה נוספת את יכולה לדפדף באתר של פרופ דיוויס (ממובילות המחקר הבריאותי הממוקד בקרינה בילתי מייננת בארה"ב). ההרצאה שהיא נותנת המלבורן יכולה לשמש התחלה טובה ללמידה.
    https://ehtrust.org/

  • אסף

    שלא תתאכזבי לגלות שבתי משפט

    לא קובעים תגליות מדעיות... הקרינה הבלתי מייננת מסוכנת רק מישהו הצליח לשכנע שופט, אבל אין זה אחיזה במציאות.

  • מעין ברנע

    זה לא מתפקידו של בית המשפט לקבוע תגלית מדעית

    זהו גוף שאמון על החוק ולא על מדע ופסיקה בעניין עבירה על החוק.
    אני חושבת מקראית התגובות שלך שגם נשמטה לך המילה "לא" שם בתגובה, אבל אניח לך להעמיד דברים על דיוקם שמא אני טועה :-)

  • עמיר - ללא קרינה

    על השפעות ביולוגיות עוד אפשר להתווכח אבל על AC ו DC?

    שלום ד"ר מעין ברנע
    תודה על תגובתך
    על השפעות ביולוגיות של קרינה בלתי מייננת עוד אפשר להתווכח (אשמח לראות מראה מקום של מחקרים שאת מתבססת עליהם), על ציטוט של מומחים כאלה ואחרים אפשר להתווכח (ואשמח לדעת איזה מומחים את מצטטת) אבל על טעות גסה של השוואה בין שדה DC קבוע של כדור הארץ לשדה מגנטי משתנה ב50HZ הנפלט ממכשירי חשמל אין על מה להתווכח. טעות כזו היא בסיסית מאוד. היא צובעת את המחזיקים בה בצבע לא מחמיא של חוסר ידע משולב בהכללה גסה. זה כמו להגיד שכל כלי רכב עם ארבע גלגלים ומנוע יש מהווה בדיוק אותו סיכון לסביבה (בזיהום אויר) והוא מהווה בדיוק אותו סיכון למשתמשים בדרך ולנוסעים בו (במקרה של תאונה). הרי לכל כלי רכב יש מאפיינים משלו המשפיעים הן על הזיהום והן על השרידות של נוסעיו ומשתמשי הדרך.
    אני גאה כבר שנים להיות בין אלה בארץ ובעולם שמובילים קו של מודעות לנזקי הקרינה וצמצום חשיפה , כמו כן לתמוך טכנית במאות אנשים שנפגעו כבר מהקרינה הזו שאת אומרת שאינה מזיקה, ללמד אותם לצמצם חשיפה ולראות את מצבם משתפר.
    בברכה ולילה טוב
    עמיר

  • רן

    אז תסביר !

    מה ההבדל ביניהם מבחינת השפעה, בין קרינת 2 מיליגאוס AC לבין 500 מיליגאוס DC ?
    עם כל הכבוד אומנם כיוון השדה לא משתנה אבל הוא גדול בשני סדרי גודל !!!

  • אנונימי

    עמיר ללא קרינה

    שכחת לכתוב שאתה מתפרנס מנושא המיגון נגד קרינה.
    קצת דומה בעיני למי שמתפרנס מציד חייזרים, שלבטח יטען הם קיימים.

  • אנונימי

    כתבה מעניינת

    מה לגבי האוכל שהיה בתוך המיקרו? נניח ואנחנו נתרחק מהמיקרו אך נאכל אוכל שהיה צמוד למקור הקרינה?

  • מעין ברנע

    חומר שהוקרן אינו קורן בעצמו

    יש מזונות שעוברים עיקור על ידי הקרנה בקרינה רדיואקטיבית, זה לא הופך אותם לרדיואקטיבים :-)
    אותו הדבר בכל הקשור לקרינה אלקטרומגנטית.
    בתוך הכתבה יש קישור שמסביר כיצד עובד מיקרוגל, אבל בין אם חימום מקורות בשריפה של גז או בהשפעה על התנועה של מולקולות מים, חום הוא חום.