מחקר גדול מצא כי הגלולות אכן מעלות את הסיכון לסרטן השד, אך מחקרים אחרים הראו כי הגלולות מפחיתות את הסיכון לסוגים אחרים של סרטן, לצד יתרונות אחרים שלהן. המסקנה: שימוש מושכל ומעקב רפואי

השקת הגלולות למניעת הריון בתחילת שנות ה- 60 חוללה מהפכה בחיי נשים וביכולת לתכנן את הילודה. השימוש באמצעי מניעה הורמונליים התפתח משמעותית מאז כניסת הגלולות הראשונות שהיו מבוססות על שילוב של אֶסְטְרוֹגֶן ופְּרוֹגֶסְטֶרוֹן סינתטיים. מאז השתנו המינונים של ההורמונים, סוגי ההורמונים שנעשה בהם שימוש וכן אופן השימוש: לא רק גלולות לבליעה, אלא גם מדבקות לספיגה דרך העור, טבעות לשימוש נרתיקי והתקנים תוך רחמיים. כיום לפי הערכות כ- 13 אחוז מהנשים בגילאי הפוריות בעולם כולו נעזרות באמצעי מניעה הורמונליים, ושיעור המשתמשות באמצעים גדל  משמעותית בעולם המערבי בשני העשורים האחרונים.

השימוש באמצעי המניעה ההורמונליים הוא בעל השלכות בריאותיות על מיליוני נשים שנעזרות בהם, ואחד ההיבטים שנבחנו יותר מאחרים הוא השפעת ההורמונים על הסיכון ללקות בסרטן השד. מחקרים שנערכו בעיקר באוכלוסייה מבוגרת, בנשים לאחר גיל המעבר, הראו כי שימוש באמצעי מניעה מהדורות המוקדמים העלה את הסיכון ללקות בסרטן השד ב-20 עד 30 אחוז.  כיום אסטרוגן ידוע כמעלה את הסיכון לסרטן השד, אבל לא ידוע אם יש השפעה כזו גם לחשיפה ממושכת לפרוגסטין, נגזרות הפרוסטרון הסינתטיות המשמשות באמצעי המניעה של ימינו. כיום משתמשות כשליש מהנשים בתכשירים מבוססי פרוגסטין בלבד.

מחקר רחב היקף שהתפרסם השבוע בכתב העת הרפואי החשוב New England Journal of Medicine בחן שוב את שאלת הקשר בין השימוש באמצעי מניעה הורמונליים מכילי פרוגסטין לסרטן השד, אולם הפעם באוכלוסייה צעירה יותר, המשתמשת בתכשירים מהדור המתקדם. המחקר נעשה בדנמרק והתבסס על מרשמי רשויות הבריאות של כלל הנשים במדינה. החוקרים אספו נתונים על השימוש באמצעי מניעה הורמונליים אצל נשים בנות 15-49 בשנים 1995 עד 2012, והצליבו את המידע עם נתוני מאגר רישום הסרטן הדני.  

בסך הכל אספו החוקרים מידע על כ- 1.8 מיליון נשים שהיו בממוצע במעקב  כ-11 שנים, כך שהמידע שנאסף הקיף כ-19 מיליון שנות חיים. . מבין הנשים שנכללו במחקר, כ- 11,500 חלו בסרטן השד, בערך אחת מ- 150.  כדי להבין את השפעתם של אמצעי המניעה ההורמונליים על הסיכון ללקות בסרטן השד, השוו החוקרים בין נשים שמעולם לא עשו שימוש באמצעי מניעה הורמונליים לנשים שהשתשו באמצעים כאלה פרקי זמן שונים: מפחות משנה אחת ועד יותר מעשר שנים.

בקבוצת הביקורת, הנשים שלא השתמשו כלל באמצעי מניעה הורמונליים שיעור התחלואה בסרטן השד היה 55 חולות  לכל 100,000 שנות חיים בעוד שבקבוצת המטופלות עלתה התחלואה ל- 68 מקרים לכל 100,000 שנות חיים, עליה כוללת של כ- 20 אחוז. החוקרים מצאו שגם למשך השימוש הייתה השפעה על הסיכון ללקות בסרטן השד: אצל נשים שהשתמשו באמצעים האלה יותר מעשור, גדל הסיכון לחלות בסרטן השד ב-38 אחוז. החוקרים לא הצליחו למצוא הבדלים בתחלואה בסרטן בין נשים שהשתמשו בתכשירי פרוגסטין מסוגים שונים או באמצעי מניעה מסוגים שונים, אבל חשוב לציין שחלקם מצויים בשימוש תקופה קצרה יחסית. המדגמים שלהם עדיין קטנים וקצרי מועד ועל כן יהיה צריך לשוב ולבדוק אותם בעתיד.

אל תמהרו להשליך את הגלולות

המחקר החדש מקיף מאוד והתפרסם באחד מכתבי העת החשובים ביותר בתחום הרפואה, אולם גם החוקרים נזהרו מהסקת מסקנות מרחיקת לכת. העלייה בסיכון ללקות בסרטן השד לאחר שימוש באמצעי מניעה אינה חדשה, אולם אף על פי שהסיכון היחסי לחלות בסרטן שד בעקבות השימוש באמצעים האלה אכן גבוה יותר, הסיכון המוחלט קטן מאוד. חשוב לזכור שלצד הסיכון, אמצעי מניעה הורמונליים הם אמצעי יעיל במיוחד למניעת הריונות לא רצויים, והם משמשים גם לטיפול בבעיות כגון אקנה, דימום ווסתי מוגבר ועוד. אולי חשוב אף יותר, מחקרים קודמים מצאו כי אמצעי המניעה ההורמונליים מפחיתים את הסיכון לחלות  בכמה סוגי סרטן, בהם  סרטן השחלות, סרטן רירית הרחם וסרטן המעי הגס. לכן חשוב כי הרופא המטפל יהיה מעורב בהחלטות לגבי השימוש באמצעי מניעה כאלה. אפשר לבחור להמשיך להשתמש באמצעי המניעה ההורמונליים תוך מודעות לסיכון והקפדה על בדיקות תקופתיות בהתאם להנחיות הרופא ומשרד הבריאות.

3 תגובות

  • אנונימי

    האם במחקר אופין סוג הגידול

    האם במחקר אופין סוג הגידול בסרטן השד? כי סרטן השד מתחלק למס סוגים ואחד מהם הוא עם קולטנים הורמונאלים

  • אורטל

    משפט מצחיק

    לכן חשוב כי הרופא המטפל יהיה מעורב בהחלטות לגבי השימוש בהם עם הרופא המטפל

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    תודה על ההערה

    תודה על ההערה