החיידקים המשותפים של הדבורים והפרחים, תמונות חדשות ממאדים ומה הקשר בין ניתוח קיסרי לנטייה להשמנה?

1. דו-שיח מיוחד במינו

האם לדולפינים יש שפה? יונקים חכמים אלו משמיעים שריקות ונקישות מורכבות, שחוקרים רבים סבורים שהן מהוות תקשורת הדומה לשפה שלנו. מחקר חדש על שני דולפיננים מצויים (Tursіps truncatus) הראה שהצלילים שהשמיעו ניחנו במאפיין חשוב של הדיבור האנושי: המתנה של כל משתתף לתורו. היכולת להקשיב לבן השיח ולענות לו, כך שכל אחד מדבר, עוצר ונותן לאדם השני לדבר בתורו, מתפתחת בבני אדם כבר בגיל צעיר. כך אפשר לראות ילדים בני 4-3 המנהלים "מונולוג משותף" – כל אחד מהם מדבר על נושא אחר, ועדיין הם מדברים לסירוגין, ולא בו-בזמן.

חוקרים מרוסיה הקליטו את שני הדולפיננים, שנמצאו יחד בבריכה. כל אחד מהם בתורו השמיע שורת קולות, והאחר מעולם לא קטע אותו, אלא החל להשמיע קולות רק כאשר הראשון סיים. החוקרים פירשו זאת כ"שיחה", אחד מדבר והאחר מקשיב. זוהי הפעם הראשונה ששיחה כזו הוקלטה, בין השאר משום שהיא מתרחשת בעיקר בתדירויות שהאוזן האנושית אינה מסוגלת לשמוע. עכשיו רק נשאר לברר כיצד אומרים בדולפינית "היו שלום ותודה על הדגים".

2. סלעי משקע על כוכב הלכת האדום

תמונות חדשות של פני השטח של מאדים, שצילמה הגשושית הרובוטית קיוריוסיטי (Curiosity) של נאס"א, חושפות פני שטח המזכירים את המדבריות בדרום-מערב ארצות הברית: שכבות על גבי שכבות של סלעי משקע כתומים-אדומים. התמונות צולמו ב-8 בספטמבר במצלמת התורן של הגשושית, שסיימה עתה את מסעה דרך אזור גבעות מוריי אל מרגלות הר שארפ.

התמונות מצטרפות לעדויות שמאדים היה פעם חם ורטוב, ושכבות סלעי המשקע מרמזות שבעבר הרחוק (לפני מעל 3 מיליארד שנה) היו אגמי מים נוזליים באזורים אלו של מאדים.

הגשושית קיוריוסיטי תעלה בחודשים הקרובים על מדרונות הר שארפ, ותאסוף לאטה עוד מידע על ההיסטוריה של מאדים. המידע ישמש לפתרון אחת החידות הגדולות של כוכב הלכת האדום: כיצד השתנה האקלים החם והלח, שהתקיימו בו אגמי מים נוזליים ונוצרו סלעי משקע, לאקלים הקר והיבש השורר במאדים כיום.

הממצאים מעניינים במיוחד כי אם היו במאדים בעבר מים נוזליים ואטמוספרה דחוסה יותר, הרי שייתכן שיכלו להתקיים בו חיים.

3. פרחים ודבורים חולקים חיידקים

רוב היצורים הרב-תאיים הם בית שוקק לחיידקים ולמיקרואורגניזמים אחרים. כלל המיקרואורגניזמים האלו נקראים מיקרוביום, ויש להם השפעה רבה על היצור שבו הם נמצאים. המיקרוביום "מחנך" את מערכת החיסון, מסייע בעיכול מזון, מגן מפני גורמי מחלות, עשוי להשפיע על ההתנהגות ועוד. הרכבו נקבע על פי גורמים רבים – בעיקר סביבתיים.

בדבורי דבש ובדבורי בומבוס, שהן חברתיות, חיידקי מעי עוברים מדבורה לדבורה בעת אינטראקציות חברתיות. אך כיצד דבורים יחידאיות משיגות את המיקרוביום שלהן?

על פי מחקר שפורסם ב-Microbial Ecology, דבורים יחידאיות ממשפחת הגזרניתיים נדבקות בחיידקים בעת ביקור בפרחים. החוקרים בדקו דבורים, זחלי דבורים, מזון מהקן, פרחים שהדבורים ביקרו בהם ופרחים שלא זכו לביקור, ומצאו בכולם כמה סוגי חיידקים משותפים. מאחר שהחיידקים מופיעים גם בפרחים שלא פגשו דבורים, החוקרים משערים כי החיידקים עוברים מפרח לפרח גם בדרכים אחרות, כגון רוח.

אחד החיידקים שהתגלו הוא מין חדש של Lactobacillus, קרוב משפחה של החיידקים המשמשים להכנת חמוצים. ייתכן שהדבורים מסתייעות בחיידק לשימור המזון שאספו לצאצאיהן.


חיידקים משותפים בין הדבורים לפרחים | מקור: Quinn McFrederick/UC Riverside

4.  שומרים על הגחלת

גחלת (Anthrax) היא מחלה זיהומית, שאחת הדרכים להידבק בה היא לשאוף את נבגי חיידק הגחלת. לפיכך היא שימושית ביותר כנשק ביולוגי.

ברית המועצות חתמה על הסכם להפסקת הייצור של נשק ביולוגי ב-1972, אך המשיכה לייצר בסתר כמויות גדולות של נבגי החיידק, וב-1979 התרחשה התפרצות של המחלה בעיירה סברדלובסק (כיום יקטרינבורג) שקטלה כ-70 בני אדם. לאחר נפילת ברית המועצות פתחה ארצות הברית בחקירה של נסיבות ההתפרצות.

לאחרונה, באמצעות נתיחה של שניים מקרבנות ההתפרצות, הצליחו אוניברסיטת צפון אריזונה ומכון המחקר TGen (Translational Genomics Research Institute) לרצף את גנום החיידק מהזן שגרם להתפרצות זו. החוקרים הסיקו כי הסובייטים השקיעו מאמץ רב כדי שהזן ימשיך להיות קטלני ולהתפשט במהירות.

מידע זה יאפשר לחוקרים לאתר את מקורן של התפרצויות עתידיות של זן זה.

5. יוצאי דופן שמנמנים

תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נוטים להשמנת-יתר יותר מתינוקות שנולדו בלידה רגילה – כך קובע מחקר שהתפרסם בכתב העת .JAMA Pediatrics

חוקרים מהמרכז לרפואת הציבור בהרווארד עקבו אחר 22,000 צעירים לאורך 16 שנים, שבמהלכן נשאלו הנבדקים אחת לשנה מהו אינדקס מסת הגוף שלהם. ניתוח סטטיסטי של השאלונים הראה שלתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי סיכוי גבוה ב-15% לסבול מהשמנת-יתר כנערים וכאנשים צעירים מאשר לתינוקות שנולדו בלידה רגילה. הסיכוי מוכפל כאשר הניתוח הקיסרי נערך ללא סיבה רפואית.

החוקרים הסיקו שמעבר בתעלת הלידה חשוב להתפתחות תקינה של אוכלוסיות חיידקי המעי של התינוק. מסקנה זו לא נבדקה באופן ניסויי. החוקרים לא בדקו גם את תזונת אמהותיהם של הנבדקים, שידוע כי היא משפיעה על התפתחות המיקרוביום של התינוק.

תגובה אחת

  • אלכס

    לגבי הנטיה להשמנה

    מה עם האפשרות שנשים שעושות ניתוח קיסרי ללא סיבה רפואית הן נשים עצלניות, ונשים שמנות ברוב המקרים בגלל גנים של עצלנות שגורמת להן לא להתעמל למשל...
    ואז פשוט הגנים של ההשמנה עוברות לא בגלל הניתוח הקיסרי אלא להיפך, נשים שמנות נוטות יותר לבצע ניתוח קיסרי.
    שווה בדיקה!