זיהוי קרובים רחוקים לפי ה- DNA, הגנטיקה המיוחדת של קופים סלודי האף ואיך נתגבר יותר מהר על הפחד?

1. הזיתים שהקדימו את זמנם

חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומהמכון הגרמני לארכיאולוגיה גילו מאות גלעיני זיתים בחפירות בתל צף שבעמק בית שאן, שם היה יישוב תוסס לפני יותר מ-7,000 שנה. הגילוי מצטרף לשפע ממצאים המאששים את קיומה של חקלאות באזור. ידוע כי תושבי המקום אכלו חיטה, שעורה, כוסמת, עדשים ואפונים, וגידלו חיות משק רבות ובהן עזים, כבשים, בקר וחזירים.

גלעיני הזיתים הרבים שבאתר מעוררים שאלה: גידול זיתים באזור דורש השקיה, אך על פי העדויות הארכיאולוגיות, ההשקיה המלאכותית במקום פותחה בתקופה מאוחרת בהרבה. אם הממצא אכן מעיד על גידול זיתים במקום לפני 7,000 שנה, הרי שבתל צף הייתה מערכת השקיה בתקופה קדומה בהרבה מכפי שחשבו עד כה. לחלופין, אם הזיתים הובאו ממקומות אחרים, הדבר שופך אור חדש על קשרי המסחר באזור בעת ההיא. התשובה לתעלומה תגיע – אם בכלל – מחפירות המשך הצפויות בשנים הבאות.

 

2. הקופים שבגבהים 

קופים סלודי אף, או קופי חרומף (Rhinopithecus), הם מהקופים הנדירים והמוזרים ביותר בעולם. אפם של קופים אלה סולד ופחוס, ומכאן שמם, והם חיים בסין, בווייטנאם ובמיאנמר.

חוקרים מסין ומארצות הברית חקרו את הגנום ואת ההיסטוריה האבולוציונית של קופים אלו, ובמיוחד של החרומף השחור – קוף החי ברמות טיבט, בגבהים של עד 4,600 מטר, גבוה יותר מכל קוף אחר. בגבהים אלו האוויר דליל, והקופים פיתחו מנגנונים להתמודד עם קושי זה – החוקרים מצאו כמה גנים מיוחדים להם הקשורים להתמודדות עם חוסר בחמצן. אותם פתרונות גנטיים נמצאים גם בתרנגולת הטיבטית, שככל הנראה מתמודדת עם אותה בעיה באותה צורה. 


קוף סלוד אף בסביבתו הטבעית - עץ גבוה

 

3. גורם הפחד לטיפול בפוביות

חוקרים מאוניברסיטת אופסלה בשבדיה מצאו דרך לשפר את הטיפול בפוביות. שיטת טיפול נפוצה להפחתת פחדים היא חשיפה מבוקרת למקור הפחד. למשל, אם המטופל מפחד מעכבישים, יש לחשוף אותו לעכבישים לפרקי זמן קצרים ובצורה מבוקרת. יעילות הטיפול נמוכה יותר כאשר הפחד חזק ומלווה את האדם שנים רבות; החוקרים מצאו שחשיפה ראשונית קצרה למקור הפחד זמן-מה לפני החשיפה העיקרית משפרת מאוד את תוצאות הטיפול.

במחקר, שהתפרסם במגזין המדעי Current Biology, עקבו החוקרים אחר נבדקים שסבלו מפחד ארוך שנים מעכבישים. הנבדקים צפו בתמונות של עכבישים בשני ימים עוקבים, וביום השני נמדדה פעילותם המוחית. כצפוי, כאשר הנבדקים הביטו בעכבישים נמצאה פעילות באמיגדלה שלהם, אזור במוח הקשור לתחושת פחד. החוקרים גילו שאם הציגו לנבדקים תמונה אחת של עכביש עשר דקות לפני הצגת שאר התמונות ביום הראשון, הפעילות באמיגדלה שלהם הייתה פחותה במידה ניכרת.

הנבדקים עברו גם מבחן התנהגותי שבדק עד כמה הם נדחים מעכבישים: הם יכלו לבחור אם לצפות בתמונות נוספות של עכבישים בעבור תמורה כספית.. הנבדקים שעברו את החשיפה המקדימה לתמונת העכביש והראו פעילות מוחית נמוכה באמיגדלה נדחו פחות מעכבישים בהתאם, ובחרו לצפות בתמונות הנוספות.

ממצאי המחקר עשויים לסייע לסובלים מפוביות, שמעתה יוכלו לקבל טיפול יעיל יותר.

 

4. בדיקה גנטית לזיהוי קרובים רחוקים

חוקרים מיפן פיתחו שיטה גנטית חדשה לזיהוי קרבה משפחתית.

זיהוי גנטי של קרבה משפחתית נעשה על ידי בדיקת אזורים ברצף ה-DNA שיש בהם פולימורפיזם, כלומר באנשים שונים יש גרסאות שונות של רצפי DNA אלה. מקובל לבדוק 15 אזורים בגנום שקיים בהם פולימורפיזם במספר החזרות של רצפי בסיסים קצרים. השוואת מספר החזרות בדגימות משני אנשים מאפשרת אבחון בוודאות גבוהה של קרבה משפחתית מדרגה ראשונה, אך לא של קשר משפחתי רחוק יותר.

בשיטה החדשה בדקו החוקרים 174,254 בסיסים יחידים שיש בהם פולימורפיזם. ניתוח השונות בבסיסים אלה מאפשר זיהוי קרבה משפחתית עד לרמת בן דוד שני.

החוקרים מקווים שהשיטה החדשה תאפשר זיהוי של קרבנות אסונות גם כשלא נמצאו קרובים מדרגה ראשונה להשוואה גנטית, כגון באסון הצונמי ביפן בשנת 2011, שלא כל קרבנותיו זוהו עדיין.

 

5. נמצא המנגנון שבאמצעותו נגיף הזיקה תוקף את מוח העובר

מדענים גילו מנגנון-מפתח האחראי להשפעת נגיף הזיקה על מוח העובר. נגיף הזיקה גורם למיקרוצפליה, תופעה המתבטאת בראש קטן מדי ובמוח שאינו מפותח דיו בתינוקות שזה עתה נולדו. החוקרים גילו שנגיף הזיקה פוגע בתפקודו של החלבון TBK1, המעורב בעידוד חלוקת תאים במוח הנמצא בשלב הגדילה.

החוקרים המשיכו ובדקו כמה טיפולים אנטי-נגיפיים. שניים מהם הראו תוצאות מבטיחות בעצירת הכפלתו של נגיף הזיקה. אחד מהשניים, סופוסבוביר (Sofosbuvir), כבר זכה לאישור מנהל המזון והתרופות בארצות הברית, ולכן אין צורך לצלוח משוכות רגולטוריות לפני אישורו לניסויים קליניים בחולים. אף על פי כן, יידרשו מחקרים נוספים, הן בתרביות תאים והן בחיות מעבדה, בטרם יאושר כטיפול לנשים הרות נשאיות זיקה.

מחקר זה פותח פתח להגדלת סיכוייהן של אמהות נשאיות זיקה ללדת תינוקות בריאים.

 

0 תגובות