במשך שנים סברו ביולוגים שזכרי בבון מעדיפים נקבות עם ישבן גדול כסימן לאימהות טובה. מחקר חדש רומז שזה לא כל כך פשוט.

מחקר שנעשה על בבוני בר בדרום קניה מגלה שגודל העכוז הנפוח של הנקבה משנה הרבה פחות ממה שחשבו בעבר. מתברר שנקבות בעלות ישבן גדול אינן בהכרח מושכות יותר בעיני הזכרים ואינן מעמידות יותר צאצאים מיריבותיהן.

בבונים מתרבים במשך כל השנה. עד 20 ימים בכל חודש הרקמה באחוריה של הנקבה מתנפחת ומגיעה לשיא גודלה כשהנקבה נמצאת בשיא פוריותה. לאחר מכן היא מתכווצת לגודלה הקודם. זהו סימן לביוץ, ובזמנים האלה מתרחשת ההזדווגות.


נקבות בבון עם גוריהן | צילום: RADION Imaginery – קמיל ונסל, ויקיפדיה

כדי למדוד במדויק את השינוי בהתנפחות ישבנה של הנקבה חיברה החוקרת קורטני פיצפטריק מאוניברסיטת דיוק מכשיר מדידה דיגיטלי לעדשת זום, שאפשרה לה להעריך את המרחק מהבבון המצולם. לאחר מכן היא ספרה את הפיקסלים (נקודות על המסך) בתמונות הדיגיטליות של אחורי הבבון, המירה אותם למילימטרים וכך העריכה את גודל הנפיחות של כל נקבה.

מדידות שנעשו ל-34 נקבות גילו שחלקן מתנפחות יותר מהאחרות. הישבן הגדול ביותר היה שייך לנקבה בשם "וואו", שאחוריה התנפחו בכ-16 ס"מ לקראת הביוץ. הישבן הקטן ביותר היה של נקבה בשם "לוליפופ", שגדל רק בכ-10 ס"מ.

החוקרים חיברו את המדידות הללו עם נתונים שנאספו לאורך זמן על צאצאיה של כל נקבה. אחרי שנטרלו השפעות של גורמים כמו גיל הנקבה ומעמדה החברתי הם הופתעו לגלות שנקבות בעלות ישבנים גדולים אינן בהכרח אימהות טובות יותר מנקבות אחרות, שכן מספר הצאצאים שלהן ששרדו לא היה גבוה יותר.

החוקרים תיעדו גם התנהגות חיזור של הזכר בשעה שהנקבות היו נפוחות ומצאו שסיכוייהן של נקבות בעלות ישבנים גדולים למצוא זיווג לא היו טובים יותר מחברותיהן קטנות הישבנים. התברר שהזכרים העדיפו נקבות שהיו להן יותר מחזורי ביוץ מאז הריונן האחרון, ושהשיקול הזה היה משמעותי יותר מגודל הישבן.

כמו בני אדם, נקבות בבון אינן מתחילות לבייץ מיד לאחר הלידה, אלא רק אחרי שצאצאיהן נגמלים. עד אז מאד לא סביר שיתעברו. התוצאות רומזות שהמוכנות להולדת תינוקות חשובה לזכרים יותר מאשר ישבן שופע. נראה שזכרים מתייחסים למספר המחזורים שאחרי הלידה כעדות לסבירות שהנקבה תביא תינוק נוסף לעולם.

"נראה כאילו הזכרים סופרים מחזורי ביוץ", אומרת פיצפטריק. "המחקר שלנו רומז שלפחות באופן חלקי הזכרים פועלים לפי הכלל 'מה שיותר מאוחר, יותר טוב', ולא 'מה שיותר גדול, יותר טוב'".

השלב הבא יהיה לקבוע אם הנקבות אכן מזדווגות עם יותר זכרים לאחר שהיו להן יותר מחזורי ביוץ לאחר הלידה, ואם זה מתבטא בשיעור הישרדות גבוה יותר של הצאצאים.

למחקר המקורי

ד"ר עידו מגן
המחלקה לגנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו  ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

0 תגובות