להסבר מותאם לילדים

כיפת ברזל | צילום:סטבצ'נסקי יעקב, שאטרסטוק

בימים אלו אנו שומעים שוב ושוב על ירי רקטות מעזה ועל יירוטים מוצלחים של מערכת "כיפת ברזל". בכתבה זו אסביר לכם על מעוף רקטות ומסלולן על סמך עקרונות פיסיקליים בסיסיים. חשוב להדגיש שאינני מכיר את מערכת כיפת ברזל, ואין לי ידע ספציפי על יירוט טילים.

הבה נניח שמערכת יירוט הטילים שלנו מצוידת במכ"ם מעולה. המכ"ם משגר קרינה אלקטרומגנטית לכל עבר, וכשהיא פוגעת בעצמים שנמצאים בדרכה, כגון רקטה ששוגרה לאוויר, הקרינה המוחזרת מהם מגלה בדיוק רב היכן נמצא העצם ומהי מהירותו. כעת על המערכת לעמוד בשתי משימות: לזהות במהירות היכן עומדת הרקטה לפגוע ולאן לאורך מסלולה יש לשגר טיל שיירט אותה.

אם כן, המשימה הראשונה שלנו תהיה להבין על סמך עקרונות פיסיקליים איזו תנועה צפויה הרקטה לבצע. לשם פשטות נתחיל בתיאור הבסיסי והפשטני ביותר של תנועת רקטה, ולאחר מכן נחשוב על התנאים האמיתיים שבהן משוגרות הרקטות ונבין מדוע הם זה מובילים למסלול מסובך יותר וקשה יותר לצפייה ולניתוח.

רקטה ומסלולה
רקטה הינה עצם (לרוב גלילי) ממונע שמשוגר מתוך כן שיגור או משגר ייעודי. בניגוד לטילים אין לה מערכת הנחיה, כלומר היא אינה מבצעת תיקוני מסלול תוך כדי מעופה אלא עפה במסלול בליסטי רגיל שאותו נסביר מיד. בחלקה העליון מרוכז לרוב חומר נפץ שנועד להתפוצץ עם הפגיעה במטרה ולגרום נזק. החלק הזה מכונה "ראש קרב".

קיימות כמובן רקטות רבות מסוגים שונים. הן נבדלות זו מזו בגודל גופן, בגודלו ומשקלו של ראש הקרב שלהן, וביכולות ההנעה שלהן, ולכן גם במרחק המרבי שאליו הן יכולות להגיע.

על מנת להבין את מסלול הרקטה נניח שהרקטה היא גוף פשוט מאוד. בעת שיגורה נקבעת הזווית שלה מהקרקע, והמנוע שלה דוחף אותה בכוח קבוע מרגע הפעלתו ועד שהוא כבה. לאחר מכן הרקטה ממשיכה בתנועה חופשית תחת השפעת כוח הכבידה. לאחר שנבין את התנועה הזו ומתי אפשר להבין איפה תפגע הרקטה, ננסה להבין למה כל כך מסובך לאתר את מסלול הרקטה וליירט אותה במציאות.


ירי רקטת פאג'ר 5 מתוצרת אירנית

השלב הראשון: המראה ותאוצה
בשלב הראשון הרקטה משוגרת ממשגר שמכוון בזווית מסוימת מהקרקע ומנוע הרקטה מאיץ אותה למעלה בזווית הזו. שלא כמו פגז שנורה מתותח, מנוע הרקטה ממשיך לפעול זמן מה אחרי צאתה מהמשגר ומעניק לה תאוצה. בשלב הזה, במודל הפשוט ביותר, נתעלם מהשפעת האוויר על הרקטה ונתייחס רק לשני כוחות שפועלים עליה: המנוע שדוחף אותה קדימה וכוח המשיכה שמושך אותה אל הקרקע.


שלב ההאצה. מנוע הרקטה הודף אותה למעלה בזווית השיגורה. מימין: הכוחות הפועלים על הרקטה

השלב השני: נפילה חופשית
אחרי שהדלק במנוע נגמר (הרקטה לא פולטת יותר שובל של אש וגזים) פועלים רק שני כוחות על הרקטה: כוח המשיכה והחיכוך עם האוויר, שממנו נתעלם לעת עתה. ברגע שמנוע הרקטה כבה הרקטה נעה בזווית ובמהירות שצברה עד סוף שלב ההאצה. כדי להבין את התנועה שהרקטה תבצע נפרק אותה לשני צירים מאונכים זה לזה, כך שבכל ציר הרקטה תבצע תנועה שאינה תלויה בתנועתה בציר השני. לציר האנכי (למעלה-למטה) נקרא ציר Z ולציר האופקי נקרא ציר X.

בציר האופקי התנועה פשוטה מאוד – שום כוח לא פועל על הרקטה בכיוון הזה, לכן היא תמשיך לנוע במהירות קבועה, אותה המהירות שהיתה לה כשמנועה כבה, עד שתפגע בקרקע עקב תנועתה בציר האנכי. המרחק שתעבור הרקטה בציר זה, אם כן, הוא Vt – מהירותה בציר הזה כפול הזמן שהתנועה תימשך. הזמן הזה ייקבע על פי התנועה בציר האנכי.

גם בציר האנכי התנועה פשוטה יחסית. פועל בו כוח בודד – כוח המשיכה, לכן הרקטה מאיצה לכיוון הקרקע בתאוצת הנפילה החופשית (g, כ-9.8 מטר לשנייה בריבוע). מאחר שברגע שבו המנוע כבה היתה לה עדיין מהירות כלפי מעלה, היא תמשיך לנוע למעלה, אך תאט עד שתגיע לשיא הגובה ותחל ליפול למטה עד שתפגע בקרקע. מסלולה של הרקטה בשלב הזה יהיה בצורת פרבולה.
השלב השני: אחרי שהדלק במנוע הרקטה אזל, היא נופלת נפילה חופשית בהשפעת כוח המשיכה בלבד

 


מסלול רקטה בשלב הנפילה החופשית, בלי התנגדות אוויר

חריגות מהמסלול האידיאלי

עד כה תיארנו מסלול פשוט למדי. נראה שכל מכ"ם שיכול לזהות במדויק את הרקטה באוויר יוכל לחשב מיד את מסלולה המדויק עד לנקודת הפגיעה. בפועל קיימים גורמים רבים שמשפיעים על תנועת הרקטה במעופה.

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר הוא התנגדות האוויר. בתנועת הרקטה באוויר מעורבים שני כוחות. האחד הוא כוח העילוי, שהוא משמעותי מאוד עבור כלי טיס גדולים ובעלי כנפיים כגון מטוסים אך זניח כשמדובר ברקטה קטנה ולא נתייחס אליו כאן. הכוח השני הוא החיכוך עם האוויר, שאינו כוח קבוע אלא תלוי במהירות הרקטה. ככל שהרקטה מהירה יותר כך כוח החיכוך גדל והוא פועל תמיד נגד כיוון התנועה שלה.

את כוח החיכוך אפשר להקטין על ידי עיצוב נכון ואווירודינמי של הרקטה, אולם אי אפשר להעלים אותו לחלוטין. הכוח הזה משנה את התנועה הפשוטה יחסית שתיארנו קודם: הוא מאט את הרקטה ולכן גורם לה להגיע לגובה נמוך יותר וליפול קצת יותר קרוב לנקודת השיגור. בנוסף, הכוח הזה תלוי גם בצפיפות האוויר, שאינה אחידה לאורך המסלול.

כדי להרגיש את השפעת החיכוך על התנועה הבליסטית אתם מוזמנים להשתמש ביישומון תנועה בשיגור  שלנו. ביישומון תוכלו לשגר עצמים מלוע תותח ולראות אין ינועו בהשפעת זווית השיגור, הכבידה והתנגדות האוויר. שימו לב שהחתך של עצמים שונים אינו זהה ולכן התנגדות האוויר עליהם תהיה אחרת. העצם האווירודינמי ביותר ביישומון הוא הפגז, שבניגוד לרקטה אינו ממונע ולכן מתחיל את שלב הנפילה החופשית עם צאתו מלוע התותח.

מומנטי כוח
עד כה התייחסנו לרקטה כאילו היא נעה בשני ממדים בלבד. אנכי (Z) ואופקי (X). יש כמובן גם ציר נוסף (Y), אולם בניתוח שלנו עד כה לא היה שום כוח שיכול לסובב אותה מעט גם בכיוון הזה. הסיבה היא שעד כה התייחסנו אליה כגוף פשוט וחסר מבנה, מעין נקודה או קו. בפועל יש לרקטה נפח ומבנה מורכב, ולכן הכוחות שפועלים עליה אינם אחידים ועשויים להיות חזקים הרבה יותר בצד אחד שלה. הדבר יוביל למומנט כוח סופי, שישאף לסובב את הרקטה ולהסיט אותה ממסלולה.

כדי להבין מדוע כוחות שאינם אחידים יטו את הרקטה ממסלולה, דמיינו את המצב הבא: נניח שאתם עומדים בידיים פרושות לצדדים ושני חברים דוחפים אתכם מקצות הידיים שלכם. אם שני החברים ידחפו באותו כוח פשוט תנועו אחורה, אולם אם אחד מהם חזק יותר ויפעיל כוח רב יותר תגלו שאתם נעים לא רק לאחור אלא גם מסתובבים. צד אחד של הגוף שלכם מנסה כביכול לנוע מהר יותר מהצד השני. אותו דבר בדיוק קורה לרקטה כשהכוחות הפועלים עליה מכל צדדיה אינם זהים.

סטיות כאלה עשויות להיגרם מכן שיגור לא אידיאלי, מבנה מנוע לא מושלם או התנגדות האוויר במקרה שהחיכוך עם האוויר אינו אחיד בחלקי הרקטה השונים. בין הגורמים המשפיעים נמצאים מבנה הרקטה, פגמים בייצור ותנאי מזג האוויר (רוחות, שקעים וכדומה).

התופעה הזו אינה זניחה כלל ומפתחי רקטות חייבים להתמודד איתה. אחת הדרכים המקובלות לעשות את זה היא באמצעות הוספת כנפיים קטנות בצדי הרקטה. האוויר המתחכך בכנפיים האלו גורם לרקטה להסתובב סביב עצמה במעופה. כאן נשאיר עבורכם שאלה פתוחה – מדוע העובדה שהרקטה מסתובבת סביב עצמה מקשה להסיט אותה ממסלולה? (חשבו על חוקי שימור). אם אתם יודעים את התשובה אתם מוזמנים כתבו אותה בתגובה לכתבה זו ואנו נדון בכך.

גם אחרי הוספת הכנפים הרקטות לעולם לא תהיינה מדויקות לחלוטין ותמיד תהיה אי-ודאות מסוימת בנוגע למסלולן. לראיה, בהיעדר אמצעים לתיקון המסלול (לדוגמה באמצעות GPS), אפילו רקטות משוכללות כגון רקטות הפאג'ר האירניות סובלות מאי דיוק. רקטת פאג'ר 3, לדוגמה, שתשוגר אל עבר מטרה במרחק של כ-40 קילומטר, תפגע בקרקע ברדיוס של עד קילומטר מהיעד שאליו כיוונו אותה. המקום המדויק יושפע מאוד מהתנאים שבהם תיתקל הרקטה במעופה.

איתור רקטה, חישוב מסלולה ויירוטה
על סמך הידע הזה אנו יכולים להתחיל להבין מה צריכה מערכת לאיתור ויירוט רקטות לבצע.
השלב הראשון הוא שלב זיהוי המסלול. בשלב הזה המכ"ם של המערכת צריך לאתר את הרקטה ולחשב במהירות את מסלולה ומהירותה. סביר להניח שהרקטה מאותרת מיד אחרי שיגורה, אך כל עוד המנוע שלה פועל אי אפשר לדעת איפה תפגע, שכן כדי לחשב את מסלולה יש לדעת מה תהיה מהירותה בתחילת שלב הנפילה החופשית. אם המכ"ם מסוגל לזהות את סוג הרקטה על פי מאפייניה, ייתכן שכבר בשלב זה המערכת תוכל לשער מתי יכבה המנוע שלה. ללא ידע מקדים אין שום דרך לחזות את מסלול הרקטה כל עוד לא סיימה את ההאצה.

עם תחילת הנפילה החופשית, כשמכ"ם מספק נתונים על גובהה ומהירותה של הרקטה, אפשר לעשות חישוב פשוט של מסלולה, בלי להתייחס להתנגדות האוויר. בפועל חישוב כזה אינו מספק ויש למצוא דרך למצוא את המסלול האמיתי והמדויק של הרקטה.

כאן נכנסים לפעולה אלגוריתמים (כללי חישוב) מתוחכמים שהם בוודאי אחד המרכיבים החשובים ביותר של מערכת "כיפת ברזל". אחת הדרכים המוכרות לשפר את הדיוק של חיזוי המסלול היא להעריך את ההשפעה של התנגדות האוויר על פי הסטיות של הרקטה מהמסלול הפשוט בתחילת תנועתה. אפשר כך לזהות מהר מאוד באיזה קצב מאבדת הרקטה תנע עקב החיכוך עם האוויר ולהעריך את מסלולה מחדש.

סביר להניח שבמערכת המבצעית קיימים אלגוריתמים מתוחכמים מאוד שמחשבים כל העת מחדש את מסלול הרקטה על סמך הנתונים המגיעים מהמכ"ם. ככל הנראה הם מזהים גם את ההשפעה של התנגדות האוויר על המסלול ומשקללים מידע שנצבר עם הזמן על המסלולים האופייניים של רקטות מוכרות.
לאחר שחישבנו את מסלול הרקטה עלינו לדעת אם הרקטה תפגע בשטח פתוח או שיש ליירטה. ולחשב תוך מידע על טיל היירוט היכן המקום הטוב ביותר לבצע את היירוט.

חשוב לציין שגם המכ"מים הטובים ביותר אינם נותנים ניתוח מושלם של מסלול הרקטות, כך שבלתי אפשרי לתכנן מראש את המסלול של טילי היירוט כדי שיפגעו ישירות ברקטה המתקרבת. לכן, לפי מה שפורסם על מערכת "כיפת ברזל", הטילים המיירטים אמנם משוגרים מלכתחילה אל עבר מסלולה המשוער של רקטת האויב, אולם גם מקבלים כל העת תיקוני מסלול מהמכ"ם ואף מצוידים באמצעי עיקוב משלהם, מזהים את הרקטה בעצם ומתאימים את מסלולם אליה.

גם אחרי התיקונים האלה הטילים אינם פוגעים ישירות ברקטות, אלא מתקרבים אליהן עד כמה שניתן ואז מתפוצצים לידה. ההדף והרסיסים של טילי היירוט אמורים לפגוע בראש הקרב של רקטת האויב ולפוצץ אותה באוויר.


יירוט רקטות כיפת ברזל של רקטות חמאס- דרום ישראל | צילום: אורן דויד, שאטרסטוק

ולסיכום
ראינו אם כך שרקטות הן גופים שתנועתם נשלטת על ידי כוחות פשוטים יחסית – כוח הכבידה וכוח החיכוך עם האוויר, ולכן הפיסיקה שלהם פשוטה יחסית ולכאורה אמור להיות קל לזהות את מסלולם ולחשב אותו. עם זאת, בהיעדר מידע מקדים על גדלים כגון המבנה האווירודינמי ל הרקטה ולכן כוח החיכוך ומומנטי הכוח הפועלים עליה, המשימה הופכת להיות הרבה יותר מסובכת ודורשת מעקב רציף אחר הרקטה וחישוב מסלולה באמצעות אלגוריתמים משוכללים.

39 תגובות

  • Shuky

    95% מרקטות העזתיות נופלות

    95% מרקטות העזתיות נופלות ברצועה או לידה
    ה-5% זה טווח הטעות של קליפת ברזל
    כל הייררוטים שאנו רואעם של זה שקר והצגה

  • מור

    הדמיה של המסלול

    איפה אפשר לראות הדמיה מקורבת מאוד של מסלול רקטה מעזה לת"א למשל - גובה והאזור שבו המנוע כבה?

  • יהודה

    הכול נראה אחיד מדי ....

    למה כל היירוטים עם אותו רעש פיצוץ - אותו כדור צבע כתום קטן - אותו ענן לבן קטן ביום - אותו מסלול ותמרון קטן בקצה
    זה נראה יותר מדי אחיד ...
    הלוא ברקטת החמאס יש 20 קילו חומר נפץ....

  • אופק

    FAUK

  • יוסף

    רקטה זה יפה

  • יוסף

    שזה עף

  • YOVEL

    אם אני מעוניין לדעת בערך את

    אם אני מעוניין לדעת בערך את הכיוון שממנו הרקטה תגיע, במקרה של טיל המגיע לראשון לציון לעזה, האם ניתן להעריך שהכיוון יהיה בערך דרום- מערב? האם הכוחות המסובבים את הרקטה חזקים מספיק כדי לשנות את הכיוון ממנו היא באה?

  • איתן

    למה לא רואים את הרקטה של חמס אלא רק את הטיל של כיפת ברזל?

  • יהושע

    תשובה לשאלה - "למה לא רואים את הרקטות של חמאס"

    הרקטה של חמאס כבר סיימה את מלאי הדלק שלה והיא ממשיכה לטוס רק מכוח התנופה הקודם של המנוע, זה נקרא גם "נפילה חופשית" כי למעשה הכוח היחיד שמופעל על הרקטה זה כוח המשיכה שגורם לה ליפול. הרקטה עצמה היא קטנה מדי ומהירה מדי אז אתה לא יכול לראות אותה, את טילי הטמי"ר (ראשי תיבות של "טיל מיירט") של כיפת ברזל אתה כן רואה בגלל שובל האש והעשן שנפלט מהמנוע הפועל עדיין, למעשה זה הדבר היחיד שאתה רואה, את הטיל עצמנו קרוב לוודאי שאתה גם לא רואה מאותם סיבות שמניתי למעלה - קטן מדי ומהיר מדי.

  • יוסף

    נכון

  • דויטש עלי

    כוח בפגיעה בקצה התנועה

    אני צייד. לפני מספר ימים התגלה ויכוח פיזיקלי ביני לבין חברי שלא הצלחנו ליישב. אני טענתי כי יריתי מרובה צייד כדור "סלאג" (קליע יחיד) - בקשת קלה. הכדור נסע באויר במסלול קשתי קל וכאשר ירד - פגע בחזיר בר ועצר אותו. חברי טענו כי אין מצב כזה וכי כדור שנורא בקשת ונמצא בירידה ומגיע כחצי מטר מהקרקע - חסר אנרגיה לחלוטין. אני ניסתי להסביר להם כי הם טועים בענק.
    כיצד אחשב כוח פגיעה בקילוגרמים קליע שיוצא מקנה רובה צייד ונורה בקשת ויורד בקצה המסלול ופוגע במטרה שנמצאת כ30 ס"מ מעל הקרקע ??? הקליע שוקל כ 30 גרם אני מעריך. מהירות לוע 300 מטר לשניה מינימום (אני חושב שיותר אבל נניח) תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום, אתה מוזמן להשתמש ביישומון שאליו מפנים בכתבה, אפשר להכניס את הנתונים בדיוק ולראות את המסלול.
    בעקרון הכדור מאבד אנרגיה רק לכוח החיכוך, אתה צריך לדעת כמה זמן הכדור היה בתנועה (את זה צריך לחשב לפי הזוית, המהירות ההתחלתית, המשקל וכו') ואת מקדם החיכוך. בעזרת זה תוכל לחשב כמה אנרגיה אבדה במהלך התנועה ולדעת אם יש לכדור מספיק אנרגיה כדי לפגוע בחזיר.

  • חגית

    כיפת ברזל

    לא הבנתי מדוע הטילים של כיפת ברזל מתפוצצים כשמתקרבים אל הרקטה ולא פוגעים בה?
    מדוע המערכת פועלת בצורה כזו ולא פגיעה ישירה ברקטה? יש יתרון לכן?

  • ישראל בויום

    לפגוע ברקטה שקוטרה כ 10 ס"מ

    לפגוע ברקטה שקוטרה כ 10 ס"מ זה כמעט בלתי אפשרי ולכן מופעל מנגנון קרבה הגורם לטיל להתפוצץ סמוך לרקטה ומההדף והרסיסים מופעל המרעום של הרקטה ומפוצץ אותה

  • אביגדור

    מדוע ישנו הבדל בזמני ההתראה במקומות השונים.

    המאמר מעשיר מאוד ותודה רבה לכותב.
    שאלתי, בהמשך לנאמר:
    כאמור, נקודת החישוב של מקום הנפילה הוא מרגע כיבוי המנוע הרקטי. אם כך מדוע ישנו הבדל בזמני ההתראות בין האזורים השונים בתלות למרחקם ממקום הירי ? הרי סביר להניח שטווח הרקטה הינו תלוי משך פעילות המנוע הרקטי וזמן הטיסה/הנפילה החפשית הינו די קבוע ?
    תודה.

  • ירון גרוס

    זמני התראה

    אני לא מכיר לעומק את תכונות הרקטות המדוברות, אבל להערכתי יש הבדלים רבים בין הרקטות ואחד מהם יכול בהחלט להיות גם זמן פעילות המנוע. אפילו אם נניח שאין התנגדות אוויר (המקרה הפשוט ביותר), זמן הנפילה החופשית יהיה תלוי בגובה אליו הגיעה הרקטה. מנועים שונים של רקטות שונות עשויים ליצור תנאים שונים לחלוטין. כמובן שברקטה גדולה יותר אפשר להניח מנוע עוצמתי יותר, אולם מצד שני היא גם שוקל משקל רב יותר. למיטב ידיעתי, רקטות המשוגרות לטווח ארוך יותר, מגיעות לגובה רב יותר בסוף פעולת המנוע שלהן ועל כן זמן הנפילה החופשית שלהן ארוך יותר. אפשרות נוספת שיש לשקול, היא שהמערכת שמזהה את הרקטה הינה מערכת מתוחכמת יותר ממכ'מ פשוט שעוקב אחרי הרקטה, ושלמעשה ממעקב אחרי הרקטה עוד בזמן שהמנוע פועל, היא יודעת לזהות באיזו רקטה מדובר (אם לדוגמה לרקטה פאג'ר 5 יש תאוצה אופינית עקב פעולת המנוע אולי המערכת מזהה זו), ואז היא עשויה גם להבין עוד לפני שלב הנפילה החופשית להיכן נורתה הרקטה

  • אביגדור

    זמני התראה

    תודה על המענה.

  • למלם

    יציבות ג'ירוסקופית ויציבות דינאמית.

    הרקטה לא מתגלגלת כתוצאה מסלילים בקנה אלא בשל הכנפונים שמעניקים לה גילגול. הגילגול כתופעה פיזיקאלית מעניק לגוף הרקטה תנע זויתי בכיוון מעוף הרקטה. וכידוע, גוף בעל תנע זויתי יתנגד לשינוי בכיוון ציר הגילגול. (כמו סביבון, כשהוא לא מסתובב הוא נופל, כשהוא מסתובב הוא יציב). לתופעת הגילגול הזאת ישנן כמה בעיות שנובעות מרוח צד/הפרעות צד, שכן ציר הגילגול תמיד ירצה להתאחד עם ציר ההפרעה. כמו שכתבתי, כשהרקטה עפה, היא מושפעת מרוחות צד. הרקטה תמיד "תרצה" להכניס "אף לרוח" כלומר להסתובב באויר כך שמהירותה תהה בכיוון הופכי נגדי לכיוון הרוח.
    תכנון נכון של רקטה הוא כזה שמרכז הלחץ שלה (הנקודה החומרית בה פועלים הכוחות האוירודנמיים) יהיה מאחורי מרכז הכובד, דבר שיביא ליציבות דינאמית. והיציבות הג'ירוסקופית תתקבל ע"י גלגול הרקטה באויר. כמובן שלדברים שנכתבו ישנם הרחבות וסייגים ואינם תקפים לכל המקרים

  • אביב

    סבסוב עצמי

    לפי מה שהבנתי הסיבסוב העצמי מונע מהרוח שנושבת מצידי הטיל להסיט אותה ממסלולה עקב ההתנגדות הצידית של הכנפיים עם הרוח שנושבת
    אבל זה קצת טיפשי להשקיע אנרגיה בסבסוב עצמי כדי למנוע את זה...
    לא ברור לי גם עוד משהו, יש הרי סבסוב עצמי גם בקליע של רובה, עכשיו איך הסבסוב הזה מונע הסטה על ידי הרוח? בטיל זה ברור אך בקליע אין תנע זוויתי לשינוי וכוחות הרוח הצידית שמופעלים על קליע רובה שווים לכל אורכו

  • ליעד

    סבסוב עצמי

    אחלק את התשובה ל-2:
    1. המסלול שעובר קליע הרובה קצר בהרבה מזה שעוברת רקטה, וכן גודלו ומשקלו נמוכים בהרבה, ועל כן השפעת הרוח עליו זניחה.
    2. בתוך קנה הרובה, דרכו עובר הקליע בטרם מתחיל את מעופו, יש מעין חריטה ספירלית, סליל, שתפקידו לסובב את הקליע על צירו. הקליע יוצא מלוע הרובה בתנועה סיבובית, וזו נשמרת עד לפגיעתו במטרה. למשגר הרקטה אין סליל, ולכן התנועה הסיבובית לרקטה ניתן לה רק בשלב מעופה על ידי התנע הזוויתי.

  • אביב

    סבסוב עצמי

    תודה, אך זו לא היתה השאלה שלי.
    השאלה בגדול היא מדוע הסבסוב נחוץ מבחינה פיזיקלית.
    כמו שאמרת בקליע רובה השפעת הרוח זניחה, אז מדוע קליע רובה צריך את הסבסוב?

  • ירון גרוס

    סיבוב קליע

    קליע של רובה מבצע סיבוב מאותה הסיבה. נכון המסלול קצר יותר, ולא מדובר בירי תלול מסלול אלא בירי ישיר (בקו ישר כשהמטרה מולך), אולם מצד שני הדיוק חשוב ביותר במקרה של קליע לסיבוב שתי מטרות
    א) שמירה על המסלול המתוכנן
    ב) מניעה של פניה של חוד הקליע כלפי מטה. ברקטה עקב זמן המעוף הארוך, והחיכוך עם האוויר, וראש הקרב הכבד, הרקטה דווקה משוגרת עם הראש כלפי מעלה ונופולת לבסוף עם הראש כלפי מטה. בקליע לעומת זאת, חשוב שחלקו הקדמי, החוד הוא שיפגע במטרה. לכן חשוב שהקליע לא יפנה כך שהחוד פונה כלפי מטה. הסיבוב סביב צירו עוזר לכך.

    מעבר לכך, יש לסיבוב תופעה נוספת שהופכת את הקליע לקטלני בהרבה, שכן כאשר הוא פוגע בגוף קשיח (לדוגמא עצם) הסיבוב המהיר שלו גורם לו דווקא לשנות את כיוונו במהירות.ועלולה להגרום לך שהקליע יגרום נזק רב יותר.

  • תום

    מעניין מאד אבל...

    קודם כל תודה על מאמר מעניין. הגעתי אליו דרך פרסום בפייסבוק עם הכותרת "איך זה יכול להיות שרואים שובל רק של טילי כיפת ברזל ולא של הטילים המגיעים מעזה?" אבל אין התייחסות לזה במאמר. אשמח אם תוכל לענות על שאלה זו.
    תודה

  • ליעד

    התשובה לשאלה בתוך המאמר

    ראשית כל מעזה מגיעות רקטות (לא טילים), בינתיים...
    שנית, השובל נוצר עקב פעולת המנוע של הרקטה/הטיל. פעולת המנוע של הרקטות המשוגרות מעזה מסתיימת בשלב מוקדם יחסית של מעוף הרקטה ולכן ניתן לראות את השובל רק בשלב זה.
    לעומת זאת, המנוע של טילי הטמיר (טילי היירוט של כיפת ברזל) פועל לאורך כל מעוף הטיל, עד שזה מתפוצץ בסמוך לרקטת המטרה. ללא המנוע, טיל היירוט לא יהיה מסוגל לתקן את מסלולו בהתאם למסלול רקטת המטרה.

  • תום

  • דינה

    רסיסים

    מה קורה לרסיסים של הרקטה המיורטת?
    למה כל הרסיסים שייכים לרקטות היירוט?

  • ירון גרוס

    רסיסים

    למיטב ידיעתי הרסיסים של הרקטה המיורטת נופלים גם הם אל הקרקע, בדיוק כמו רסיסי הטייל המיירט (המיירט הינו טיל ולא רקטה, כלומר הוא מסוגל לבצע תימרונים לאחר שיגורו)

  • דוד גברטוב, מהנדס

    סיבוב הרקטה סביב צירה, מייצב

    משום שקשה לשנות כיוונו של ציר של סביבון החג במהירות (זה נקרא שימור תנע זוויתי). זו גם הסיבה שאופניים יציבות בזמן נסיעה - התנע הזויתי של הגלגלים הסובבים אינו "רוצה" לשנות כיוון.

  • ירון גרוס

    תנע זוויתי

    נכון מאוד, עקב שימור תנע זוויתי סיבוב סביב הציר משפר את יציבות המסלול

  • דוד גברטוב

  • מרק ברזינס

    מסלול רקטה

    מה גובה שיא שרקטות מסוג שמשתמשים בעזה יכולות להגיע אליה?
    מה זווית ה ״אימפקט״ כאשר היא נופלת על מבנה. האם וורטיקלי? תמיד על הגג או האם היא יכולה להגיע בצורה של פרבולה שטוחה ולפגוע בקיר צדדי?

  • רפי

    סדר גודל של חמיןשית מהטווח.

    ובדרך כלל היא תיפול בצורה כמעט אנכית, בגלל שהיא תאט מאד בכיוון x.

  • אדם

    נפילת הטיל

    לא הבנתי למה הרקטה תאט מאד בכיוון x להיפך לפי מה שכתוב במאמר בציר x אין כוחות הפועלים על הגוף ר בציר z שפועל כוח המשיכה לכן הרקטה צריך ליפול יותר כפרבולה ולא בצורה אנכית

  • ארז

  • רטנן אשוחית

    הערה לתמונה של הרקטה האירנית

    התמונה היא לא של שיגור של רקטת פג'ר, התמונה היא של שיגור טיל נגד ספינות מסוג c801 או c802.
    לכן זוית השיגור הנמוכה וניתן לראות את החוף ברקע של המשאית שמשגרת.
    מעבר לכך בחיפוש של תמונות של רקטות פג'ר ניתן לראות שאין לרקטות פג'ר כנפונים במרכז הרקטה.

  • ירון גרוס

    תודה

    תודה על ההערה
    התמונה לקוחה כאמור מתוך אתר וויקיפדיה. אני חיב להודות שלי אין הכרות עם מבנה ספציפי של רקטות איראניות.
    מהפרטים הטכניים שמצאתי על רקטת פאג'ר זווית השיגור שלה נעה בין 0 מעלות ל 57, כלומר ניתן לשגר אותה בזווית נמוכה באופן תיאורטי
    כו בתמונות נוספות שמצאתי נראה שלרקטה יש כנפונים במרכזה. ראה לדוגמה באתר הבא:
    http://www.chicagoreader.com/Bleader/archives/2012/11/17/a-fajr-5-rocket...

    בכל מקרה אני מקבל את הערתך, תודה עליה

  • אסף

    כיפת ברזל

    אבא שלי אמר לי שיש טריק סודי שבעזרתו היא פועלת ושהמערכת פועלת בצורה שונה משאר טילי היירות שהיו קיימים עד היום
    אבל הוא לא מוכן להגיד לי איך

  • יהושע

    תשובה לשאלה - "מה הטריק הסודי של כיפת ברזל"

    האם אבא שלך עובד ברפא"ל או בתעשייה האווירית? אם לא, סביר להניח שהוא לא יודע על מה הוא עצמו מדבר.
    מה שכן יכול להיות שהמערכת הזאת מיועדת ליירט רקטות ולא טילים ולכן היא שונה מטילי היירוט שהיו עד היום.

  • איתן

    טיל הכיפה לא פוגע ברקטה כמעט אף פעם לצערי.

    קרא את המאמר של ד"ר מוטי שפר.