עד לפני כ-60 שנה אנשים רבים מתו אפילו ממחלות זיהומיות פשוטות יחסית. מאז שגילו את הפניצילין – האנטיביוטיקה הראשונה – תוחלת החיים האנושית עלתה בעשרות שנים. האנטיביוטיקה הביאה איתה בשורה גדולה והצליחה לרפא מחלות רבות שעד גילויה נחשבו קשות ואף חשוכות מרפה.

אך הטבע חזק יותר מכל טיפול, וככל שהתרחב השימוש באנטיביוטיקה החלו להתפשט גם זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, בעיקר בגלל שימוש לא נכון ולא מבוקר שנעשה ב"תרופת הפלא" הזו. נכון להיום אין כמעט אנטיביוטיקה שלא קיימים זני חיידקים שעמידים לה ואפילו לשילובים שלה עם אנטיביוטיקות אחרות. אחרי הכל לפתח אנטיביוטיקה לוקח שנים בעוד שחיידק יכול לפתח עמידות תוך ימים ספורים. למרבה האירוניה החיידקים העמידים ביותר והקטלניים ביותר נמצאים דווקא בבתי החולים.

הסרטון שלפנינו מסביר על המנגנונים של התפתחות העמידות לאנטיביוטיקה אצל חיידקים.

הסרטון הופק בידי ארגון הבריאות האמריקאי, FDA. תורגם בידי צוות דוידסון אונליין

מי מאיתנו לא חלה מעולם במחלה דלקתית? זו יכולה להיות דלקת גרון, דלקת ריאות או סתם דלקת עיניים. הטיפול הסטנדרטי במחלות כאלו נעשה באמצעות אנטיביוטיקה. הרופא רושם את התרופה למשך שבוע עד עשרה ימים והמחלה עוברת. מוכר, נכון?

הבעיה מתחילה כשלא ממלאים את הוראות הרופא. הסימפטומים של המחלה נעלמים בדרך כלל תוך ימים ספורים, כך שחולים רבים מתפתים להפסיק את הטיפול כבר בשלב הזה או לפחות להוריד את המינון. הרי בינינו למי יש כוח לבלוע כדורים שלוש פעמים ביום – אנחנו מרגישים כבר טוב יותר, מה שאומר שרוב החיידקים כבר חוסלו. מערכת החיסון הנפלאה שלנו תפתור את הבעיה בקלי קלות.

אך לא! דווקא זה השלב הכי קריטי והכי מסוכן במחלה: זה בדיוק השלב שבו עלולים לשרוד חיידקים מעטים שהצליחו לפתח עמידות חלקית לאנטיביוטיקה ומערכת החיסון לא הספיקה להשמיד אותם. אם נפסיק את הטיפול בשלב הזה נסתכן בכך שתיווצר אצלנו מושבת חיידקים משגשגת שתורכב כולה מצאצאיהם של חיידקים שהצליחו לשרוד טיפול אנטיביוטי. וכאשר הם יתקפו מאוחר יותר אותנו, או כל אחד אחר, האנטיביוטיקה כבר לא תשפיע עליהם כמעט. לכן חשוב מאוד להישמע להוראות רופא ולא להתפתות להפסיק טיפול באמצע, ללא התייעצות עם רופא.

לעמידות לאנטיביוטיקה קיים שימוש גם במחקר. כמעט בכל שלב במחקרים של הנדסה גנטית בימינו נהוג להוסיף גן של עמידות לאנטיביוטיקה מסוימת, כדי לברור תאים שאינם נשאים של הגן.

פיתוח אנטיביוטיקה אורך עשרות שנים, בעוד שפיתוח עמידות קורה תוך ימים מעטים. אז איך מתמודדים עם הבעיה הזאת? ראשית מגבילים את השימוש באנטיביוטיקה ומחנכים את הציבור להשתמש בה נכון ולעולם לא להפסיק את הטיפול באמצע. כמו כן משתדלים לגוון את התרופות האנטיביוטיות שבהן משתמשים, כדי שגם אם חיידק פיתח עמידות לסוג מסוים של אנטיביוטיקה, הוא יחוסל על ידי סוג אחר.

בנוסף, כשמטפלים באדם חולה נוהגים להתחיל את הטיפול בו באנטיביוטיקה חלשה יחסית ומתקדמים לתרופות חזקות יותר רק אם הטיפול הזה לא משפיע. כך לא "שורפים" טיפולים יעילים. ולבסוף, הרופאים שומרים תמיד "במגירה" כמה טיפולים שנותנים אותם רק כ"נשק יום הדין", אחרי ששום דבר אחר לא עזר.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.

7 תגובות

  • יעל

    כמה שאלות

    אני עושה מטעם בית ספר מחקר על אנטיביוטיקה לדלקת ריאות, ויש לי מספר שאלות.
    1) מה המסלול המפורט של האנטיביוטיקה ממערכת העיכול עד לריאות?
    2) ממה מורכבת האנטיביוטיקה לריאות?
    3) כמה שכבות יש בקפסולת אנטיביוטיקה יחידה?
    4) זה לכל הקוראים.. תוכלו לעזור לי לעשות על זה סיפור לילדים בכיתה ו'?

  • שמוליק

    ירידת העמידות לאנטיביוטיקה

    ידוע שחיידק שפיתח עמידות לאנטיביוטיקה, יאבד את העמידות אחרי כמה דורות ויחזור לרמת עמידות כמו שהיתה לפני פיתוח העמידות.

    למה זה קורה? האם מבחינה אבולוציונית העמידות מכבידה על היכולת להתרבות?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    האבולוציה פועלת באמצעות לחץ הסלקציה או ברירה הטבעית. כאשר קיימת אנטיביוטיקה בסביבה, כל חיידק שלא מכיל עמידות ברמה מסויימת ימות ולא יעביר הלאה את המידע התורשתי שלו. כאשר מסירים את לחץ הסלקציה של האנטיביוטיקה אין העדפה לחיידקים בעלי עמידות ותכונה זו נמהלת באוכלוסייה.

    אם מסתכלים מנקודת מבט אנרגייתית, באופן עקרוני לכל תכונה יש מחיר אנרגייתי (יצור החלבון, צריכת ATP וכו') כאשר אין צורך באותה התכונה ליצור הנושא אותה אין העדפה להשאיר אותה, ואם היא תיעלם, לא רק שזה לא יפגע בו אלא זה יפנה משאבים לטובת צרכים אחרים ועשוי אף לתת לו יתרון קל. האבולוציה לא "חושבת קדימה" או "לומדת מהעבר" היא חיה את הרגע. אם צריך עכשיו תכונה מסויימת היא תשמר אותה, אם לא אז לא. עם זאת, במידה ויום אחד כן יופעל לחץ סלקציה עם אנטיביוטיקה, מעט החיידקים שימשיכו להיות נשאים של העמידות פתאום יועדפו על פני חבריהם שלא עמידים ויוכלו לשגשג.

    מקווה שעזרתי
    ארז

  • אילנית

    איך פועלת אנטיביוטיקה

    שניתנת פעם ביום לעומת זו שניתנת שלוש פעמים ביום?

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום אילנית

    ראשית, הרשי לי להדגיש כי צוות האתר אינו בעל הכשרה או השכלה רפואית, ועל כן אין להתשמש במידע הניתן באתר כתחליף לייעוץ רפואי.

    מספר הפעמים ביום שלוקחים תרופה נובעת העיקר מקצב ספיגת התרופה. כמו כל חומר שנכנס למערכת העיכול שלנו, גם התרופה לבסוף מתפרקת ומופרשת החוצה. על מנת לשמור על רמה קבועה של תרופה בדם, אנו לוקחים את התרופה מספר פעמים ביום. ישנן תרופות אשר מתפרקות בקצב מהיר יותר, וישנן בקצב איטי יותר, והדבר משפיע על המינון הנלקח ועל תדירותו.

    יתכן ותרופת מסויימות גורמות נזק במינון גבוה מדי, על כן במקום לקחת מנה גדולה, לוקחים מספר מנות קטנות. על כל פנים, מספר הפעמים שלוקחים תרופה ביום אינה בהכרח מעידה על מנגנון פעולת התרופה.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • דבי

    ממה מורכבת אנטיביוטיקה

    שמתפרקת בקצב מהיר/איטי מאנטיביוטיקה אחרת?

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום דבי

    אנטיביוטיקה הינה שם כולל לקבוצת תרופות שהמכנה שמשותף שלהן הוא שהן קוטלות חיידקים (אנטי - נגד, ביוטי - חי). בזה תם הדמיון בין התרופות האנטיביוטייות השונות. לכל אנטיביוטיקה יש את המאפיינים הכימיים והביולוגיים שלה. יש תרופות שפוגעות בדופן החיידק, יש תרופות שפוגעות בריבוזום שלו ועוד. באופן טבעי היות וכל אנטיביוטיקה פוגעת באתר אחר, גם המבנה שלהן שונה מאוד, ובעקבות כך גם היציבות הכימית שלהן. מעבר לכך, לכל תרופה אנטיביוטית ישנן נגזרות, כלומר מולקולת דומות אשר נותנות את אותו האפקט (אולי קצת יותר טוב או קצת פחות טוב) וגם בינהן היציבות עשויה להשתנות. מכאן שאין תשובה חד משמעית לשאלתך, היות וכל אנטיביוטיקה ולכל נגזרת ישנם המאפיינים שלה אשר אינם תלויים בתרופות אחרת.

    מקווה שעזרתי

    ארז