החיסונים הן אחת המתנות הגדולות ביותר שנתנה הרפואה לאנושות. בזכותם חדלו מחלות קשות רבות לאיים על הציבור במדינות המפותחות וברוב המדינות המתפתחות. מחלות מחרידות שהפילו בעבר חללים רבים, כמו אבעבועות שחורות, פוליו (שיתוק ילדים), דיפטריה, טטנוס ועוד הפכו לנחלת העבר ומספר החולים בהן ירד כמעט לאפס.

כשאנחנו מחסנים אנחנו מציגים למערכת החיסון בגוף גורם מחלה מוחלש או חלקים ממנו וכך מעוררים בו תגובה חיסונית שמאפשרת לו לפתח זיכרון חיסוני כלפי גורם המחלה. כך יוכל הגוף להתמודד בעתיד בהצלחה עם הנגיף או החיידק אם חלילה ייתקל בגרסת הבר שלו.

בשנים האחרונות מתפתחת תנועה שקוראת להורים לא לחסן את ילדיהם משלל סיבות. בכתבה הזו אשתדל להציג את הטיעונים המרכזיים שמעלים מתנגדי החיסונים ואת התשובה המדעית להם. לפני שאעשה זאת אני ממליץ לכם לצפות בהרצאה המצוינת של סת' ברקלי, שבה הוא מסביר על חשיבות החיסונים ומציג טכנולוגיות חדשניות לחיסון מפני מחלות שקשה לחסן נגדן, כגון שפעת ואיידס.

כדי להבין איך פועלת התגובה החיסונית, אני ממליץ לכם לעיין באשכול הכתבות נושא החודש מרץ 2012 – מערכת החיסון.

קצת רקע

הרופא הראשון שהשתמש בחיסון היה ד"ר אדוארד ג'נר, שהפיק מוגלה משלפוחיות של פרות חולבות שנדבקו באבעבועות הבקר (נגיף שדומה במבנהו לאבעבועות שחורות), הזריק אותו לנער ולאחר מכן ראה שהנער לא נדבק באבעבועות שחורות. ג'נר הגדיר את מוגלת הפרות הזו כטיפול שמסוגל למנוע הדבקה באבעבועות שחורות. הטיפול החדשני נתקל תחילה בזלזול ולעג מהממסד הרפואי, שהתבטא גם בשם שניתן לו באנגלית: Vaccine, מהמילה הלטינית Vacca שמשמעותה פרה. כמה שנים מאוחר יותר, כשד"ר לואי פסטר פיתח את החיסון נגד כלבת, הוא כבר זכה על כך להערכה רבה.

מאז מיגרו החיסונים מחלות רבות והצילו את חייהם של מיליוני אנשים. בשנים האחרונות משמיעים גורמים מסוימים קריאות נגד חיסונים ובעד שימוש ב"פתרונות טבעיים". קריאותיהם נופלות לא פעם על אוזניים קשובות ומביאות לירידה בשיעור המתחסנים, שכבר כיום מתבטאת בעלייה בהדבקה במחלות מדבקות שכמעט נעלמו בזכות החיסונים. כך קרה למשל בהתפרצות החצבת בארץ לפני כמה שנים, התפרצות השעלת בניו יורק ב-2012 והתפרצות הפוליו במינסוטה בשנת 2005.

המשותף לכל ההתפרצויות הללו הוא שהן אירעו באוכלוסיות לא מחוסנות. יש סטטיסטיקות שמראות באופן מובהק את קיומו של קשר הפוך בין שיעור החיסון באוכלוסייה לשיעור ההדבקה במחלות שנגדן ניתנים החיסונים. ניתן לראות אותן באתר של בית החולים וולפסון.


דוגמה אחת מיני רבות לקשר ההפוך בין שיעור החיסון לשיעור ההדבקה במחלה.

מקרה מעניין שאירע באירופה לפני כ-40 שנה ממחיש עד כמה ההשפעה של הפסקת החיסונים יכולה להיות דרמטית ומהירה. שעלת היא מחלת ילדים שגורם חיידק המפריש רעלן בשם Pertussis toxin, שמעכב את הולכת האותות התוך-תאיים. המחלה מתבטאת בהתקפי שיעול קשים שעלולים במקרים מסוימים לגרום לדימומים במוח ובמערכת העיכול או לקרע בסרעפת ואף להסתיים במוות. גם בלי הנזקים האלה, מדובר במחלה מאוד לא נעימה.

בשנות ה-40 של המאה הקודמת נכנס לשימוש חיסון נגד שעלת שהוריד באופן דרמטי את שיעור התחלואה בה אולם לא הכחיד אותה לחלוטין. בסוף שנות ה-70, בעקבות ביקורת ציבורית, ירד שיעור החיסון נגד שעלת מכ-80 אחוז לכ-40 אחוז בתוך חמש שנים. התוצאה לא איחרה לבוא. בשנת 1977 התפרצה באנגליה מגפת שעלת שבה נדבקו יותר ממאה אלף איש, רובם ילדים בני 5-2, ומהם מתו 23 חולים. שיעור התמותה היה אמנם "רק" 1:4,000, אך רוב הקורבנות היו תינוקות מתחת לגיל שלושה חודשים. אחד המקרים המזעזעים אז של תינוק בן שבוע שנדבק במחלה ומת תוך ארבעה ימים.

התפרצויות דומות התחוללו גם ביפן ושוודיה אחרי ששיעור החיסון בהן ירד. לקריאה נוספת על הקשר בין החיסון לשיעור התחלואה בשעלת ראו את המאמר שפורסם בכתב העת Lancet (באנגלית). המסר מהפרשה הזו ברור – הפסקה רחבת היקף של חיסונים היא מעשה חסר אחריות שפוגע דווקא באוכלוסיות החלשות ביותר. ובכל זאת, גם היום די בחיפוש מהיר באינטרנט כדי לגלות סיפורים רבים על ילדים חולי שעלת שהוריהם בחרו ב"דרך הטבעית" ונמנעו מלחסן אותם.

יש קבוצות באוכלוסייה שבוחרות לא לחסן, מתוך פחד, אידיאולוגיה או פשוט חוסר מודעות. דבר אחד משותף לכולן – הן נהנות מ"אפקט העדר", כלומר מהחסינות של רוב האוכלוסייה המחוסנת, שמונעת מגורם המחלה להתפשט ולהגיע אליהם. מעבר לאקט האגואיסטי של רכיבה על אפקט העדר יש כאן בעיה אמיתית, משום שאף חיסון אינו יעיל במאת האחוזים. כך עלול להיווצר מצב שבו אדם מחוסן שהחיסון לא נקלט אצלו נדבק במחלה מאדם שאינו מחוסן. ככל שיהיו יותר אנשים לא מחוסנים כך תגבר המגמה הזאת ותפוצת המחלות תגדל.

בשנת 2007 התארחו שני אורחים נשאי חצבת מאנגליה בחתונה חרדית בירושלים. במקרה, משתתפי החתונה השתייכו לזרם קיצוני שמסרב להתחסן מטעמים אידיאולוגיים. אחרי שזוהו קרוב למאתיים נדבקים במחלה בקהילה הזאת, גם אחרוני המתנגדים בה השתכנעו לרוץ ולחסן את משפחותיהם. אילו היה מדובר במחלה מסוכנת יותר, כמו פוליו או דיפטריה (קרמת), המצב היה הרבה יותר גרוע.

אם כן, מדוע מתעקשים אנשים רבים להמנע מלחסן את ילדיהם? להלן כמה טיעונים נבחרים שמושמעים נגד החיסונים, והתשובות המדעיות להם.

המחלות החלו להיעלם עוד לפני הופעת החיסון, בשל גילוי האנטיביוטיקה והעלייה במודעות להיגיינה.
מאז גילוי האנטיביוטיקה אכן חלה ירידה דרמטית בשיעור התמותה ממחלות, ואפשר לראות את זה בצורה ברורה בגרפים. אך שימו לב לפרטים – שיעור התמותה אכן ירד בזכות היכולת לטפל במחלות, אך מה בדבר שיעור ההדבקה במחלות? אפשר לראות בבירור קשר ישיר בין מתן חיסון לשיעור ההדבקה במחלות רבות, ובהן חצבת, פוליו, דיפטריה, טטנוס, שעלת ועוד. שיעור התמותה ממחלות אינו גבוה כמו שהיה בעבר, בזכות השיפור המבורך שחל בשירותים הרפואיים, אך לא נעים גם להיות משותק לכל החיים (כמו שקורה בפוליו), או לסבול פגיעה מוחית (כמו בחצבת).

חיסונים מכילים חומרים מזיקים ומסוכנים, כמו כספית.
לא נכון. בשנים האחרונות הוציאו את רכיב הכספית (טימרזול) שהיה קיים בחיסונים בעבר. מעבר לזה, כמות הכספית שבה היה מדובר קטנה מזו הקיימת בכריך טונה, והרי מדובר בסופו של דבר מדובר במספר קטן וסופי של חיסונים שניתנים בילדות. המינון היה חסר כל משמעות.

חומר נוסף שמציינים מתנגדי החיסונים הוא מלח האלומיניום המצורף לאג'ובנט (חומר מעורר תגובה חיסונית, שנועד לשפר את יעילות החיסון). על פי דף עמדה של מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA), ועל פי ממחקרים שנעשו, לא נמצאו כל ראיות להשפעות מזיקות של מלח האלומיניום במינונים נמוכים כמו אלו המצויים בחיסונים ובמזון.

לחיסונים יש תופעות לוואי מסוכנות
כמו לכל טיפול גם לחיסונים יש תופעות לוואי, הכוללות כאב, חום נמוך ועוד. לעתים יש תופעות לוואי חמורות יותר, כמו פרכוסים (שנובעים מהחום), אך הן נדירות ושיעור מקרי המוות מהם אפסי ונמוך בהרבה מהסכנה של המחלות שהחיסונים מגנים מפניהן. בסופו של דבר, אם מניחים על כף המאזניים את הסיבוכים מהמחלות שנגדן אנו מחסנים לעומת תופעות הלוואי האפשריות, הרווח מהחיסון ברור.

דוגמה מצוינת לכך היא התפרצות השעלת ביפן בסוף שנות ה-70. מערכת הבריאות היפנית הצליחה להביא את האוכלוסייה לרמת חיסון של כ-80 אחוז נגד שעלת, אך ב-1975 הוחלט להפסיק לחסן את האוכלוסייה נגד המחלה בעקבות ביקורת ציבורית על תופעות הלוואי (בעיקר חום). בשלוש השנים שאחרי קבלת ההחלטה שיעור התחלואה בשעלת עלה באופן דרמטי (פי שלושים ויותר) ואיתו גם תמותת תינוקות מהמחלה (פי עשרה ויותר). כעבור שנים ספורות חודשה תוכנית החיסונים.

חשוב לציין שלמרות הכמות הגבוהה יחסית של תופעות לוואי כתוצאה מהחיסון נגד שעלת (חום, בכי ובמקרים קיצוניים גם פרכוסים), לא מתועדים כל מקרים של מוות מתופעות הלוואי. מעבר לכך, ממשלת יפן הכניסה לשימוש חיסון חדש שתופעות הלוואי שלו פחותות. אם כן, גם אם מסתכלים על תופעות הלוואי והסיבוכים הנדירים מחיסונים, החלופה עדיין הרבה יותר גרועה.

רוב המחלות שנגדן אנו מחסנים נעלמו כמעט לגמרי
נכון, רוב המחלות שנגדן אנו מחסנים הודברו כמעט לחלוטין, במידה רבה בזכות החיסונים עצמם – אך רק כמעט. מה שמגן כרגע על האוכלוסייה מפני התפרצות חוזרת שלהן הוא תופעת "אפקט העדר" שכבר הזכרנו. כל עוד שיעור גבוה של האוכלוסייה מחוסן, שיעור ההדבקה במחלה נשאר נמוך ולכן יהיו מעט מאוד התפרצויות שלה גם אצל מי שאינם מחוסנים. ירידה בשיעור החיסון עלולה להוביל להתפרצויות חדשות של המחלה, על כל המשתמע מכך. התפרצויות השעלת בסוף שנות ה-70 הן רק דוגמה אחת לכך.

מערכת החיסון של תינוקות אינה יכול לעמוד בעומס החיסונים שאנו חושפים אותם אליהם
אנו נוטים לזלזל ביכולות הפיזיולוגיות של תינוקות, אך למעשה החיסונים שהם מקבלים הם רק שבריר זעיר ביחס ליכולת הקיבול החיסונית שלהם. מערכת החיסון של תינוק מסוגלת להתמודד עם כמאה אלף אורגניזמים שונים, כך שאותם עשרה חיסונים שהוא מקבל אינם אלא טיפה בים.

עם זאת, אם התינוק ייחשף למחלה "פראית" כמו דיפטריה או טטנוס, הסיכוי של מערכת החיסון שלו להתמודד איתה בהצלחה נמוך מדי, בשל זמן התגובה החיסונית הארוך (כשבועיים). כשאנו מחסנים אנחנו חוסכים מהתינוק את פרק הזמן הזה ומאפשרים לגופו להתמודד עם הפולש באופן מיידי לפני שיתרבה ויפגע בו.

מתחסנים חולים יותר
זו דוגמה קלאסית לעיוות נתונים. בואו ניקח לדוגמה אוכלוסייה של אלף אנשים ש-0.5 אחוז מהם אינם מחוסנים נגד שעלת (כלומר חמישה אנשים). נניח שאחד האנשים הוא נשא של שעלת ושיעילות החיסון היא 95 אחוז. נקבל באוכלוסייה הזאת כחמישים אנשים מחוסנים חולים ורק חמישה לא מחוסנים חולים, כלומר פי עשרה.

המסקנה הצפויה היא שאנשים מחוסנים נדבקים יותר מאנשים לא מחוסנים, כלומר לכאורה החיסון פוגע בעמידות שלנו למחלות. אך אם נסתכל על הנתונים מבעד למשקפיים מדעיות נראה שהיות שמדובר באוכלוסיות שאינן שוות בגודלן, רק כחמישה אחוזים מאוכלוסיית המחוסנים נדבקו, לעומת מאה אחוז מהאוכלוסייה הלא מחוסנת. אם יהיו לנו שיעורים גבוהים יותר של לא מחוסנים גם כמות ההדבקות שלהם תגדל באותה מידה, ומגפת השעלת באנגליה שכבר הזכרנו היא דוגמה מצוינת לכך.

המחוסנים מגנים עלינו מהמחלה
אנשים שבוחרים לא להתחסן, וחמור מכך – לא מחסנים את ילדיהם, מתחבאים מאחורי אפקט העדר. כל עוד שיעור המחוסנים גבוה אפשר להניח שהסבירות להתפרצות תהיה נמוכה, משום ששיעור ההדבקה יהיה נמוך. בעקבות זאת ייהנה אדם לא מחוסן באוכלוסייה מחוסנת מחסינות מדומה.

עם זאת, אף חיסון אינו יעיל במאה אחוז (המחקרים מדברים על 95-80 אחוז, תלוי בסוג החיסון), על כן ככל ששיעור המחוסנים גדל כך קטן הסיכוי של אדם לפגוש במחלה ולכן פוחת גם הסיכוי שיידבק בה. כל אדם לא מחוסן מעלה את הסיכוי להדבקה של אדם מחוסן, וזה מעשה אגואיסטי ומקומם שפוגע בכולם – ויותר מכול בשכבות החלשות מבחינה חיסונית: תינוקות, קשישים וחולים במחלות כרוניות.

החיסון המשולש (MMR) עלול לגרום לאוטיזם
כאן מדובר במקרה קלאסי של מדע רשלני (ראו את הסרטון איך (לא) עושים מדע), שבו הסקת מסקנות שגויה פגעה באוכלוסייה גדולה. בשנת 1998 פרסם רופא בשם ויקפילד מאמר על בסיס מחקר שבו מצא לכאורה קשר בין החיסון המשולש לשכיחות של אוטיזם ושל בעיות מעיים בילדים. הפרשה עוררה סערה ונשמעו קריאות להפסיק את מתן החיסון.

בעקבות הממצאים נעשה מספר לא מבוטל של מחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים מובילים והראו שאין כל קשר בין אוטיזם לבין החיסון המשולש או כל חיסון אחר. בה בעת נמצאו בעיות קשות במחקרו של ויקפילד, עד כדי כך שהמאמר שפרסם נגנז לבסוף והוסר מרשימת הפרסומים המדעיים. על פי כל פרמטר מדעי אין ככל הידוע כיום שום קשר בין החיסון המשולש, או כל חיסון אחר, לבין אוטיזם.

תהליך הפיתוח של חיסונים לוקה בחסר מאחר שאין בו קבוצת ביקורת דמה (פלצבו)
כשבודקים את היעילות של טיפול נחוצה קבוצת ביקורת כדי לוודא שהאפקט המתקבל אכן נובע מהטיפול ולא מאפקט פסיכולוגי הנקרא פלצבו. עם זאת, מתן חיסון דמה עלול להוביל להדבקה במחלה – מעשה בעייתי מבחינה אתית.

על כן, מה שנהוג כיום לעשות הוא להשוות את היעילות של חיסון חדש ליעילותם של חיסונים ישנים נגד אותה מחלה. השיטה הזאת נפוצה במיוחד בחיסונים לשפעת עונתית. כמו כן ידוע שהיעילות של אפקט הפלצבו יכולה להגיע עד לכ-30 אחוז, כך שאם יעילות החיסון גבוהה מכך מדובר כנראה באפקט טיפולי אמיתי. נכון להיום יעילות החיסונים נעה סביב 95-80 אחוז, וזה כמובן הרבה יותר מאפקט הפלצבו. כשיוצא חיסון נגד מחלה שאין לה חיסון מוכר משתמשים כמובן במחקר גם בקבוצת פלצבו.

הידבקות במחלה עצמה יעילה יותר מחיסון נגדה
ראשית, זה לא תמיד נכון – יש מחקרים שמראים שחיסונים מסוימים יעילים יותר מהדבקה במחלה הפראית. שנית, אמנם ייתכן שהידבקות במחלה תיצור אפקט חיסוני יעיל יותר, אך יש כאן כמה בעיות. קודם כל, למה להסתכן בסיבוכים האפשריים של המחלה? אחרי הכל גם אבעבועות רוח או חצבת – מחלות ילדות קלות יחסית – עלולות לגרום סיבוכים לא נעימים ולהשאיר לילד נזקים לכל החיים, לצד החסינות "הטבעית".

דבר נוסף הוא שאיש לא מבטיח שאכן תידבקו במחלת הילדות כילדים, וידוע שמבוגרים שלוקים במחלות ילדות מסויימות מפתחים תסמינים קשים יותר. והדבר השלישי הוא שאין כל סתירה בין חיסון טבעי לחיסון לא טבעי. נניח שאדם שקיבל חיסון נחשף לחיידק שנגדו הוא חוסן – מערכת החיסון שלו תיכנס לפעולה, תפגע בחיידק, ועקב כך תקבל דחף נוסף שישפר את החסינות מפניו. גם אם האדם יפתח בכל זאת את המחלה, התסמינים יהיו הרבה יותר קלים.

"פתרון" שמצאו הורים רבים בדמות "מסיבות הדבקה" גורם להדבקה מכוונת במחלה שיש לה סיבוכים, גם אם נדירים. מה שיותר גרוע הוא שלא רק הילד נדבק אלא גם ילדים בסביבתו נחשפים בגללו למחלה, וביניהם עלולים להיות ילדים מדוכאי חיסון שעבורם מדובר בסכנת חיים של ממש. בעוד שבעבר המחלה הופצה בעיקר בשכונה, כיום בעידן הרשתות החברתיות אנשים באים ממקומות מרוחקים כדי להדביק את ילדיהם ומביאים איתם את המחלה לשכונת מגוריהם, וכך מפיצים את המחלה.

החיסונים, כאמור, הביאו לירידה דרמטית בהידבקות במחלות רבות, וחלקן אפילו נכחדו מהעולם כמעט לחלוטין. כפי שהוכח לא פעם, הפסקת החיסונים עלולה לגרום להתפרצות מחודשת של מחלות רבות, חלקן אף בגרסה מעודכנת ומסוכנת יותר. מי שייפגעו מכך תהיינה בעיקר האוכלוסיות החלשות, כמו מדוכאי חיסון (חולי סרטן, מושתלי איברים וחולים במחלות אוטו-אימוניות), וגם תינוקות שטרם התחסנו וקשישים.

לפני שאתם מחליטים אם להתחסן או לא, מוטב שלא תנהו אחרי טרנדים אלא תפנו לגורמים רפואיים מוסמכים ובקשו מהם את המידע המדעי העדכני ביותר על בסיכונים והיתרונות של כל חיסון.

במהלך כתיבת המאמר הגעתי ללא מעט פורומים "טבעיים" באינטרנט שבהם נתקלתי באנשים שאינם מחסנים את ילדיהם מבחירה. תגובה אחת שמשכה את תשומת לבי שם מתמצתת לדעתי את הכל: אחת הגולשות התייעצה עם חברי הפורום אם היא צריכה לחסן את בתה לפני נסיעה להודו ואחד הגולשים ענה, "הכרתי אדם אחד שלא חזר מדרום אמריקה מפני שהחליט לא להתחסן (דלקת קרום המוח)". הגולשת ההיא, אגב, החליטה לבסוף לתת לבתה חיסונים הומאופתיים, כלומר שווה ערך לטיפול במים (וראו את הכתבה המים זוכרים – בין מדע להומאופתיה).

הערה לגולשים – בתגובות למטה התפתח דיון מעניין על חיוניות החיסונים ואתם מוזמנים לקרוא אותו ולהשתתף. בגלל מגבלות טכניות של האתר התגובות אינן מופיעות בסדר כרונולוגי קבוע, על כן שימו לב לתאריך המופיע בסוף התגובה ולכיוון הלוגי של השרשורים (מלמטה למעלה). כמו כן אתם מוזמנים לעיין בכתבה הימנעות מחיסון: טבעיות או משחק באש? – שאלות ותשובות, שמרכזת את השאלות העיקריות של הגולשים ואת המענה עליהם. שימו לב שמדובר בכתבה דינמית שמתעדכנת בהתאם להתפתחות הדיון כאן.
 

207 תגובות

  • שרון

    אני מדוכאת חיסון מזה 3 שנים,

    אני מדוכאת חיסון מזה 3 שנים, גיסתי לא חיסנה את בנה באף חיסון, האם הילד מסכן אותי? האם אני יכולה להיות בקרבתו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי
    באופן עקרוני הילד עלול להדבק במחלות ברות מניעה כמו חצבת, אבעבועות רוח וכו' אשר עלולות לסכן אותך. קשה לי לייעץ לך איך לנהוג, אני ממליץ לך להתייעץ עם רופא המשפחה שלך
    כל טוב
    ארז

  • מיכל

    תמותה מחיסונים

    שלום, בכתבה צוין על תמותה (בשיעור אפסי אבל קיים), כתוצאה מחיסונים.
    מה הגורם לתמותה בחיסון? בנוסף: בתינוקות, מערכת החיסון פעילה מלידה? האם יש היום חיסונים שהם מוחלשים ועלולים לגרום למחלה שנגדה חוסנו?
    תודה רבה ,מיכל

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי
    תמותה מחיסונים היא דבר מאוד נדיר ונובע בעיקר מאלרגיה לאחד או יותר מרכיבי החיסון, וזאת הסיבה שצריך להשאר סמוך לחדר האחות רבע שעה לאחר קבלת החיסון.

    בכתיבת התשובה נעזרתי בד"ר קרן לנדסמן רופאה אפידימיולוגית והמנהלת המקצועית של עמותת מדעת.
    http://midaat.org.il/

  • אנונימי

    אתה כותב בכתבה שבהדבקות בשעלת

    אתה כותב בכתבה שבהדבקות בשעלת מצו בעיקר תינוקות והכי מזעזע תינוק בן שבוע שמת בתוך ארבע ימים למיטב ידעתי לא מקבלים את החיסון לשעלת ליפני גיל שלוש חודשים

  • rona

    האם ניתן לבצע את חיסון נגד שעלת בהריון בשבוע 37+5?

    האם ניתן לבצע את חיסון נגד שעלת בהריון בשבוע 37+5?
    האם מסכן את העובר בגלל שכבר עברתי את שבוע 36?

  • אנונימי

    שעלת שפעת

    אני מכיר אישית אדם כבן 30 שחוסן בילדותו בשעלת ולאחר החיסון קיבל חום גבוה והחל לקבל התקפים אפליפטיים מלבד זה הכותב דיבר על חשיבות חיסון השפעת אבל לטעמי הוא מדבר שטויות! שפעת בכלל אינה מחלה מסכנת חיים ואם יש מס' מקרי תמותה מהמחלה זה רק בגלל סיבוכים של בעיות קיימות במערכת החיסונית מלבד כך שנגיף השפעת הם בריאה "חכמה" שגם משתנה ומפתחת עמידות לאנטיביוטיקות וחיסונים בגלל זה כל שנה כמעט יוצא חיסון חדש- הכי טוב-מרק עוף-ולא ללכת כצאן אחרי העדר

  • עמנואל

    בהריון מקבלים

    בשבוע 28 האמא מקבלת חיסון נגד שעלת כך שעד גיל חצי שנה התינוק מחוסן עקב החיסון של אימו

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    לא תמיד

    ההנחיה לנשים בהריון יחסית חדשה, ולצערנו לא כל האמהות אכן ממלאות אותה. כמו כן הנוגנים מהאם בהחלט עוזרים, אבל זו עדיין לא סיבה להעמיד תינוקות בסכנה להדבקות בשעלת, במיוחד כשיש טיפול מונע יעיל ובטוח

  • מאיה

    זה קצת מרגיז לקרוא את התשובות

    זה קצת מרגיז לקרוא את התשובות הקצרות ומלאות הביטחון הללו בעוד שהחיסון לא הוכח שטיפול מונע יעיל ובטוח.
    יצרן החיסון בעצמו רושם שהבטיחות והיעילות של החיסון לנשים הרות לא הוכח.
    מלבד זה אני ממליצה לעיין כאן: מפורט במאמר הזה מה הבעייתיות עם החיסון הזה.
    http://www.hisunim.org.il/images/documents/Public_Articles/Menta_Pertuss...

  • מיכל

    חיסון שעלת לנשים בהריון

    שלום, שאלה בנושא,
    הבנתי מקריאה על החיסון בחברת התרופות, שלא נעשה אף ניסוי קליני בנושא על נשים בהריון להוכיח יעילות העברת הנוגדנים לעובר. אלא כל הניסויים בחיסון בוצעו על ילדים מגיל עשר או מבוגרים עד גיל 65 (נדמה לי, אולי לא מדייקת בגיל). כיצד נקבעה ההנחה שהנוגדנים מועברים לעובר ולתינוק? ויעילים עד חצי שנה?
    בנוסף מה לגבי האלומיניום שנכתב שעובר שיליה ויכל להזיק להתפתחות נוירולוגית של העובר?
    כספית יש?
    תודה (:

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    נתחיל מהסוף:
    כספית אין (מעולם לא היה) מה שכן היה בעבר זהו חומר בשם תימרוסל שמכיל בתוכו את היסוד כספית כחלק מתרכובת. החומר הזהה שימש כחומר משמר בעבר וכיום אינו נמצא בחיסונים בישראל.

    אלומיניום אכן עובר שילייה, אבל בכמות המוספת לחיסונים שניתנים לתינוק אינו מזיק, ולמעשה קטן בהרבה מאלומיניום הנמצא באופן טבעי בחלב האם או בתחליפי חלב. האלומיניום הוא חיוני בשביל להדליק את התגובה החיסונית בחיסונים המומתים ועל כן הוא מוסף להם

    מערכת החיסון של תינוק פעילה ומסוגלת לייצר נוגדנים, אם כי זכרון חיסוני לא תמיד נוצר, ולכן יש את ריבוי המנות. נערכו מספר מחקרים על נשים בהריון, הנה כמה דוגמאות:

    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3727403/

    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23799518

    http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(14)60686-3/abstract

    http://www.bmj.com/content/349/bmj.g4219

    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24794369

    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21946190

    http://www.cdc.gov/pertussis/pregnant/research.html

    אם את מחפשת מידע יותר פרטני על חיסונים, את מוזמנת לשאול או לבקר באתר של עמותת מדעת http://midaat.org.il/

    ארז

  • ענת

    א. למה שיהיה אלומיניום בחלב

    א. למה שיהיה אלומיניום בחלב אם??
    ב. האם אתה תחתום לך על טופס שרואה בך אחראי במידה ויהיו לי צירים מוקדמים בעקבות חיסון שעלת (כפי שקרה לרבות מהנשים המסכנות שבחרו להתחסן)?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    א. אלומיניום היא המתכת הנפוצה ביותר בקרום כדור הארץ ולא מן הנמנע שהיא מוצאת את דרכה גם לצמחים ובעלי חיים ביחד עם חומרים אחרים. המינון הקיים בחלב אם זעום ולא אמור להשפיע על התינוק (ולראיה עשרות מליוני שנות אבולוציה של יונקים).

    ב. החיסן נגד שעלת מגן על תינוקך ממחלה קטלנית לתינוקות (שיעור תמותה 1:500, וככל שהתינוק צעיר יותר המחלה קטלנית יותר). החיסון נבדק ונמצא בטוח לנשים בהריון ( ראי מחקר בהשתתפות 20,000 נשים בהריון http://www.bmj.com/content/349/bmj.g4219). החיסון עצמו בטוח ומומלץ לנשים בהריון בידי רשויות הבריאות בארץ ובעולם. לשאלתך - זה הגוף שלך, התינוק שלך והחלטה שלך.
    רק בריאות
    ארז

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    נכון מאוד, בשביל זה חשוב מאוד שכל הסביבה שלו תהיה מחוסנת. החיסון לא בא רק להגן על המחוסן אלא גם על אלו שלא יכולים להתחסן, בין אם הם צעירים מדי ובין אם יש להם בעיות במערכת החיסון. זה מה שנקרא אפקט העדר.

  • שלמה

    אלרגיות

    מזמן לא נהניתי כל כך מכתבה בנושאים אלו, (אם כי לא הייתי צריך לשכנוע, כי אני מכיר את אלו שמפיצים את השטויות, וקשה לחלץ מהם אפילו אמירה הגיונית אחת..) אחת הטענות שאני שומע הרבה היא שהחיסונים הגבירו את שכיחות האלרגיה ואולי גם האסטמה. אשמח מאוד אם תוכל לברר מה הבסיס של טענה זו, והאם יש מחקרים שתומכים/סותרים את דבריהם.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    אני לא מכיר מחקרים איכותיים שמראים קשר כזה, אבל אני מכיר כמה מחקרים שמראים שאין קשר:

    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12182372

    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22336803

    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17974720

    כמובן שאם אתה נתקל במחקר שטוענים אחרת נשמח לראות אותם

  • תמרה

    נגיף מומת לעומת נגיף חי מוחלש

    לפי מה שהבנתי החליט משרד הבריאות השנה לתת חיסון בנגיף מומת לכל האוכלוסייה לעומת שנים קודמות שהנגיף המומת ניתן עד גיל שנתיים. מה ההבדל בין נגיף מומת לנגיף חי מוחלש? תודה שוב

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    נגיף מוחלש כשמו כן הוא. נגיף שעבר תהליך גנטי שהחליש אותו משמעותית ברמה כזאת שהוא לא גורם נזק. הנגיף מוחדר לגוף ומערכת החיסון מחסלת אותו לפני שהוא מספיק להתרבות. היתרון בחיסון כזה הוא שנותנים למערכת החיסון ללמוד נגיף חי אמיתי ללא כל שינויים, החסרון שבמיעוט מהמקרים מקבלים גרסה חלשה של המחלה.

    חיסון מומת זה עם נגיף שעבר המתה, לפעמים חיסונים אלו פחות יעילים ומייצרים זכרון חיסוני יותר קצר אבל הם הרבה יותר בטוחים ועם פחות תופעות לוואי.

    השנה החליטו להתמקד רק במומתים נגד שפעת בגלל שראו שהחיסון המוחלש של השנה שעברה פחות יעיל.

    מקווה שעזרתי
    ארז

  • תמרה

    מניעה של מספר זנים של שפעת

    ארז שלום, נהניתי לקרוא את הכתבה. רובצת אמונה שחיסון השפעת תוקף רק סוג אחד של שפעת. ידוע לך כמה סוגים / זנים של שפעת אמור לכסות חיסון השפעת השנה? תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שפעת החזירים ועוד שני זנים

    http://www.health.gov.il/unitsoffice/hd/ph/epidemiology/td/docs/360_infl...

  • פז

    שלום ארז, האם חיסון נגד שפעת 2016 מכיל אלומיניום?

    האם חיסון שפעת 2016 מכיל אלומיניום? כספית?
    מהם הסיכונים האפשריים לעובר עקב החיסונים הניתנים בחורף 2016?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי
    החיסונים בארץ מכילים אלומיניום כרכיב מעורר למערכת החיסון, אך לא מכילים תימרוסל (תרכיב המכיל כספית). באופן עקרוני לנשים בהריון מומלץ להתחסן נגד שפעת, ראה מאמר שלנו בנושא

    https://davidson.weizmann.ac.il/online/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D...

    https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A...

    כל טוב
    ארז

  • אמיר

    ארז גרטי, איך תסביר את החיסון לטטנוס?

    טטנוס אינה מחלב מדבקת ולכן אין משמעות לאפקט העדר. בנוסף, אחוזים ניכרים מהאוכלוסייה אינם מחוסנים. אז איך זה שב40 שנים האחרונות, בממוצע אדם אחד במדינה חלה בטטנוס? שהרי יש כנראה כמה מאות אלפים שאינם מחוסנים ובכל זאת אנו לא רואים התפרצות טטנוס כבר 40 שנה!! אז למה לחסן??? אני באמת לא מצליח להבין.. ההסתברות לחלות בטטנוס בישראל היא אפסית עד לא אפשרית

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    טטנוס אכן לא מדבק מאדם לאדם ובזכות שיעור התחסנות גבוה אנשים לא נחשפים למחלה. באופן עקרוני אם אדם נפצע והוא אינו מחוסן הוא מקבל את החיסון בקופת חולים או במיון כך שזה בהחלט יכול להסביר למה אנחנו לא רואים את המחלה בארץ.
    טטנוס זו מחלה נוראית וקטלנית, לא הייתי מסתכן איתה.

  • אנונימי

    אז בשביל מה לחסן בזה תינוק בן

    אז בשביל מה לחסן בזה תינוק בן כמה חודשים אם במילא כשהוא נפצע נותנים את זה והכל בסדר

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    עדיף בהרבה שהילד יהיה מוגן מאשר לחשוף אותה למחלה (קטלנית) ולטפל בה

  • אמיר

    תשובה לארז

    ארז,
    אתה מתחמק מתשובה עניינית.
    ניתן להניח שיש כמה מאות אלפי אנשים בישראל שאינם מחוסנים לטטנוס, ביניהם אלפי ילדים שהוריהם החליטו במודע לא לחסנם.
    ועדיין, אין מקרי טטנוס בארץ (1 זה לא סטטיסטי).
    מתוך המאות אלפים אני מניח שהרבה נפצעים מדי שנה ובכל זאת, אף אחד לא חולה.
    איך תסביר זאת?
    1:300,000 זה אפס..

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    א. על מה אתה מבסס את הקביעה של מאות האלפים?
    ב. צריך להוסיף את הנתון של חיסון בקופת חולים/מיון לאחר הפציעה
    ג. צריך להוסיף את היעילות הבאמת גבוהה של החיסון במניעת המחלה (ויש מספיק מחקרים לכך) ובוא לא ניתמם החיידק לא נכחד מהעולם

  • קרן

    ואוו כמה שטויות כתבו כאן אני התמחתי במערכת הנירולוגית של

    כמה שטויות הוא כתב אני המומה איל הוא בכלל מרשה לעצמו לכתוב את כל זה זה פשוט עיוות של המדע!!!!

  • אנונימי

    כי חיסונים זה חרטה..

    ואומנם בימינו לא נפוצות מחלות ומגפות שהיו בעבר כמו אבעבועות שחורות פוליו וחזרת אבל בהחלט נפוץ -מאוד מחלות כמו סרטן אלצהיימר ופרקינסון והתזונה והרפואה המודרנית הם גם גורם....כי אי אפשר בהחלט להשליך הכל על זיהום אויר, אנו כיצירי כפיו של הקב"ה נבראנו עם מערכות סינון מתקדמות בגוף כמו כבד וכליות- ברגע שכל האוכל שלנו מעובד ומתועש ה"פילטרים" חסומים ודורשים ניקוי- ואז מגיעים החיסונים ועוברים את המסננים..ונכנסים ישר לדם בתוכם גם הרבה רעלים חדשים כמו אלומיניום (גם אם כספית לא בשימוש אז מה?) כי הרי צריך משהו "לגרות" את המערכת החיסונית..(נו באמת..) ואז מה שקורה שבעוד חמישים שישים שנה- נמות בלי דעת ממחלות קשות- נשכח את עצמנו מאלצהיימר נרעד מפרקינסון ויהיה לנו דם חומצי מסרטן הדם בנוסף לגידולים שבטח ההורמונים שאנו מקבלים מהבשר שקנינו בסופר קיבל בעצמו כדי שיגדל ואז יאמרו לנו כמה תוחלת החיים עלתה..אבל מעבר למזגן שבדורנו-רמת החיים ירדה......צניחה משמעותית

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תוכלי לפרט?

    אם מצאת עיוותים אשמח לשמוע מהם אבל בליווי רפרנסים רלוונטים.

  • אנונימי

    מאמר מצויין

  • אייל

    מדע וחיסונים

    העובדה שהנזק מתופעות לוואי של חיסונים לא "הוכח" עדיין לא אומר שאין. לקח לאנושות עשרות שנים להוכיח שעישון מזיק לבריאות, שכדור הארץ מתחמם, ויקח עוד עשרות שנים שבדוק האם שימוש בטלפון באמת מסרטן, ויש עוד דוגמאות.
    החיסונים הצילו עשרות מליוני אנשים. האינטרס הציבורי ברור - יש לחסן. אך יש גם התנגשות בין האינטרס הציבורי לפרטי. אנשים חושדים ולא סתם - חלק מהחיסונים פותחו ברשלנות (ומדובר על חיסונים חדשים יחסית), וחלק מהחיסונים נדחפים באגרסיביות ע"י חברות התרופות, ששולחות את הרופאים למסעות פינוקים בעולם ומרעיפות עליהם מתנות.
    כשמבינים את מארג האינטרסים הכולל ואת הרווחים האדירים של חברות התרופות - כל אחד צריך לשאול שאלות ולא לקבל כלום כמובן מאליו. אישית - הילדים שלנו קיבלו את רוב החיסונים, רובם יותר מאוחר ממה שמשרד הבריאות ממליץ. חלק מהחיסונים מצילי חיים (טטנוס, פוליו), וחלק לטעמי מיותרים ונראים כמו נסיון מאולץ של חברת התרופות להרוויח - חיסון נגד רוטה (שלשולים), חיסון לצהבת B ביום הלידה ועוד. תמיד תשאלו שאלות, ותבררו במה מדובר.לא לקבל שום דבר כמובן מאליו.
    לטעמי יש מקרים שבהחלט ניתן ומומלץ לדחות חיסון חשוב בכמה חודשים, ולוותר על חיסונים אחרים מיותרים. וכמובן לא לוותר על החיסון הכי הכי חשוב לתינוק - חלב אם, במיוחד החלב שמיוצר סמוך ללידה. זה דרך אגב דוגמא מצויינת למשהו שהרפואה המערבית רק עכשיו "התעוררה" ומבינה ברמה הציבורית את החשיבות של הנקה ובריאות התינוק, פיזית ונפשית.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    מסכים לגמרי

    אייל שלום, אתה מעלה נקודה חשובה - הצורך לאזן בין האינטרס הציבורי לאינטרס הפרטי. הייתי מוסיף ואומר שאם בעבר היתה נטיה לקבל המלצות רפואיות כמובנות מאליהן, היום המובן מאליו הוא להטיל ספק באופן אוטומטי ולבקר כל החלטה כאילו היא נגועה באינטרסים, זו לפחות התחושה שלי. אני מסכים שבמקרים רבים יש אינטרסים של חברות תרופות, ואני חושב שהדוגמה הטובה ביותר היא עניין האישורים שניתנים, או יותר נכון לא ניתנים, לקנביס רפואי וברור שיש פה לחץ של חברות התרופות. במקרה של החיסונים - מחקר שהראה שהחיסון המשולש לחצבת, חזרת ואדמת גורם לאוטיזם הוסר מכתב עת מאד מכובד, בנימוק שהוא שגוי וכולל קביעות שקריות. קראתי על זה קצת, וזה אכן נראה קצת "fishy" - למשל העובדה שהמחקר נעשה רק על 12 ילדים. שמעתי אח"כ טענות שבעצם המאמר הוסר כי רצו להשתיק את הביקורת על החיסון, אבל אני לא מאמין בתיאוריית הקונספירציה הזו. לסיכום, צריך להיות ביקורתיים גם כלפי טענות על תיאוריית קונספירציה. במקרה של החיסונים, גם אם מה שנאמר על האוטיזם היה מתברר בסופו של דבר כנכון, האם המשמעות היא שצריך להפסיק לחסן? וודאי שלא, ובכך אני מסכים איתך. כשמדברים על "אינטרס ציבורי", כמובן שהכוונה לאינטרס של הציבור שלא ייהיו מגפות ולא לאינטרסים של חברות התרופות להרוויח. עידו

  • דנה

    חיסון תינוקות מעל לגיל שנה

    שלום רב! 1. האם נרשמו ממצאים כל שהם בספרות הרפואית לגבי יעילות חיסונים ומיעוט תופעות לוואי בחיסונים שבוצעו לפעוטות מעל גיל שנה לעומת כאלו שקיבלו קודם? 2. האם קיימת סכנת הדבקה מהותית של תינוק לא מחוסן שנמצא במסגרת ביתית עם עוד ילד אחד שמקבל חיסונים באופן תדיר? ( מלבד הסיכוי להידבק בנגיף מוחלש ובעצם להידבק בחיסון עצמו). 3. במידה ונדבק, האם הדבקות באופן המתואר בסעיף 2 בטוחה ויעילה או מסוכנת? תודה רבה!
    דנה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום דנה
    1. לכל חיסון יש את תופעות הלוואי הרלוונטיות לו והן ברוב המכריע של המקרים מסתכמות באדמומיות, נפיחות ואולי חום קל. האם יש חיסון ספציפי שאת רוצה לדעת לגביו? 2. מחלות יכולות לעבור בכל מני דרכים, דרך ילדים אחרים בבית או בגן המשחקים, דרך המטפלת, דרך ההורים או ואפילו דרך אדם שהשתעל ברחוב ואנחנו עוברים דרך ענן הרסיסים המיקרוסקופים שהוא פלט. מן הסתם תינוק שפחות נחשף לאנשים עם פוטנציאל להיות נשאים (ובכלל זה גם ילדים מחוסנים) יהיה לו פחות סיכוי להדבק, אבל היות ואנחנו לא חיים בעולם מושלם הסיכון אף פעם אינו אפס. 3. בחשיפה לילד שחוסן בחיסון מוחלש, הסיכון להדבק במחלה עצמה אפסי (אלא אם הילד סובל מכשל במערכת החיסון), והסיכוי "להדבק בחיסון" גם קיים, אם כי לא מאוד גבוה. אם יש לך עוד שאלות אשמח לעזור
    ארז

  • יפית

    חיסון שעלת בהריון

    שלום חוסנתי בחיסון שעלת שבוע 35+3 לאחר שעה וחצי הרגשתי את העוברית ממש משתוללת בבטן ולא כי אכלתי משהו וכך היה כמעט יום שלם וגם בלילה מצב שלא אפיין אותה לאורך כל תקופת ההריון, אני קצת מודאגת מההשלכות של החיסון שיפגעו בעוברית. לפיכך האם ישנם מחקרים אשר מציינים שהייתה פגיעה בעובר או איך באמת החיסון משפיע על עוברים לאחר חיסון כזה ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה ליפית

    <p>
    יפית שלום,</p>
    <p>
    ראשית, אציין כי הפורום שלנו איננו רפואי, ואנחנו לא מוסמכים לתת חות דעת רפואית משום סוג.</p>
    <p>
    כל חיסון שמורשה לשימוש על ידי משרד הבריאות, ובטח כזה שנכנס לסל הבריאות ומומלץ לנשים בהריון עובר בדיקות רבות ודקדקניות. ספציפית לגבי חיסון שעלת בהריון, אשמח להפנות אותך לדף של משרד הבריאות בנושא: <a href="http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/vaccine_pregnan... target="_blank">חיסונים בהריון.</a></p>
    <p>
    תוכלי לראות שם שהחיסון נבחן באנגליה, שם החלו לחסן בסוף 2012, עד אותו תאריך באותה שנה נפטרו 14 תינוקות משעלת, ואחרי תחילת מתן החיסון רק 3 תינוקות נפטרו בשנת 2013, אף אחת מאמהותיהן לא הייתה מחוסנת.&nbsp;<span style="font-size: 12px; line-height: 1.5em;">סה&quot;כ, יותר מחצי מיליון נשים הרות כבר חוסנו באנגליה, ולא נמצאו תופעות חריגות, כאשר עקבו אחרי הריון של 18,000 נשים שחוסנו בזמן ההריון.</span></p>
    <div dir="rtl" style="font-size: small; color: rgb(5, 5, 5); font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-style: normal; line-height: normal; background-color: rgb(255, 255, 255);">
    בנימה אישית, אני ממליצה לך להעלות את החששות שלך בפני רופא הנשים/אחות מלוות הריון, ואני בטוחה שהם יוכלו לתת לך ייעוץ מקצועי ומידע מהימן.</div>
    <div dir="rtl" style="font-size: small; color: rgb(5, 5, 5); font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-style: normal; line-height: normal; background-color: rgb(255, 255, 255);">
    &nbsp;</div>
    <div dir="rtl" style="font-size: small; color: rgb(5, 5, 5); font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-style: normal; line-height: normal; background-color: rgb(255, 255, 255);">
    &nbsp;</div>
    <div dir="rtl" style="font-size: small; color: rgb(5, 5, 5); font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-style: normal; line-height: normal; background-color: rgb(255, 255, 255);">
    בברכת הריון קל ומוצלח,</div>
    <div dir="rtl" style="font-size: small; color: rgb(5, 5, 5); font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-style: normal; line-height: normal; background-color: rgb(255, 255, 255);">
    ביאנה</div>

  • מוטי

    בטיחות החיסונים לא ידועה

    הי ארז, אני נמנע מלחסן מהסיבה הפשוטה שאין דרך להעריך את בטיחות החיסונים משני אספקטים.
    1. האם החיסון פוגע במערכת החיסון לטווח ארוך? אין דרך לקבל תשובה מדעית אמינה ומספקת. אין שום מחקר שבדק את השורה התחתונה הזאת - האם ילדים מחוסנים בריאים יותר מילדים לא מחוסנים. ישנן עדויות וטענות שמראות שההיפך הוא הנכון אך בלי המחקר החסר הזה לא באמת ניתן להגיע לתשובה.
    2. אין דרך לדעת את שיעור תופעות הלוואי כתוצאה מחיסונים. מבדקי הבטיחות שנערכים לחיסונים (ניסוי קליני) מבוצעים בסטנדרט נמוך ולא אמין וככזה לא ניתן לקבל מושג אודות שיעור תופעות הלוואי מהחיסון. בניסויי החיסונים קבוצת הביקורת מקבלת חומר פוטנטי ובעל פוטנציאל לגרימת נזק, ולא חומר לא-פעיל (פלצבו) כמתבקש ממחקרים בסטנדרט גבוה ולפי ועדת הלסינקי. כמובן שהניסוי אינו אתי וגם אינו יכול לספק תשובה אמיתית לגבי היקף תופעות הלוואי שגורם החיסון הנבדק. האם תוכל להפיג את חששותי לגבי בטיחות החיסונים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    הי מוטי
    אני מסיק מדבריך שאתה מבין שחיסונים מונעים את המחלות נגדן הם מיועדים ביעילות גבוהה, כך שהשאלה היא האם הם מביאים תועלת יותר מנזק. באופן עקרוני קיימת מסורת של חיסונים של קרוב למאה שנים, כך שהצטבר לא מעט ידע על החיסונים ותופעות הלוואי שלהם. 1. לא קיימות ראיות ממשיות לפגיעה במערכת החיסון, וגם אין סיבה לכך משום שחיסון מפעיל אותה בצורה מוגבלת כפי שכל מחלה "נורמלית" עושה. מערכת החיסון שלנו מופעלת כמעט כל שנה כשאנחנו מצטננים, או לוקים במחלות שונות והדבר לא גורם לה נזק. לגבי רמת הבריאות של ילדים מחוסנים התייחסתי לכך במאמר השאלות ותשובות (ראה קישור למטה) 2. כאשר חיסון (או כל טיפול רפואי אחר) עובר ניסויים קליניים תופעות הלוואי מנוטרות באוכלוסיות של אלפי אנשים, וכאשר החיסון יוצא לקהל הרחב הן ממשיכות להיות מנוטרות באוכלוסיות גדולות יותר כחלק מPhase 4. אין יכולת וגם אין טעם לעשות ניסוי קליני מבוקר על אוכלוסייה גדולה (מעבר לעשרות האלפים עליהם הניסויים נערכים), ולכן קיים phase 4 במסגרתו מנוטרות תופעות לוואי - קשורות ולא קשורות. אם מופיעה תופעת לוואי נדירה היא בדרך כלל עולה בשלב זה והחיסון נבחן מחדש, כפי שהיה בעבר עם התפשלות המעי בחיסון הרוטה. קבוצת הביקורת מקבלת תרכיב ללא האנטיגן אך עם יתר הרכיבים (אג'ובנט), היות והם כבר הוכחו כבטוחים לשימוש, ובניסוי רוצים לבדוק האם החיסון יעיל. חשוב לזכור שכאשר אתה בודק חיסון חדש, אתה יוצא מנקודת הנחה סבירה שהאג'ובנט עליו הוא מבוסס ועליו רוב החיסונים מבוססים הינו בטוח לשימוש, ועל כן אין טעם להתחיל סדרות של ניסויים קליניים לאג'ובנט כל פעם מחדש. אני מזמין אותך לקרוא את אשכול השאלות שפרסמנו באתר ושם יש תשובות לחלק מהשאלות שהצגת
    http://goo.gl/5It9XU כל טוב
    ארז

  • מאיה

    האם חיסון נגד שעלת מומלץ גם לנשים בהריון?

    האם חיסון נגד שעלת מומלץ גם לנשים בהריון-כדי לחסן את העובר?
    התחילו להציע אותו לנשים בהריון רק השנה והוא מכיל עוד שני חיסונים נוספים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי מאיה
    לפי מיטב ידיעתי החיסון מומלץ לנשים בהריון
    http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/vaccine_pregnan...

    החיסון ניתן בשילוב עם דיפטריה וטטנוס ומטרת החיסון היא:
    א. להעביר נוגדנים למחלה לעוברך ולהקטין את הסיכון שלו לחלות בשעלת (מחלה שיכולה להיות קטלנית לתינוקות)
    ב. למנוע ממך להיות נשאית של המחלה ולבכך להקטין את הסיכון שלך להדביק את תינוקך כשיוולד

    כל טוב
    ארז

     

  • מאיה

    האם חיסון נגד שפעת מומלץ גם לנשים בהריון?

    האם חיסון נגד שפעת מומלץ גם לנשים בהריון-כדי לחסן את העובר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום מאיה
    ראשית חשוב לי להדגיש שהאתר שלנו נותן מידע מדעי בלבד ואינו תחליף להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך.

    על פי הנחיות משרד הבריאות אישה בהריון יכולה לקבל רק חיסונים מומתים (לא מוחלשים) ובכללם החיסון נגד שפעת.

     http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/vaccine_pregnan...

    מבחינת ההשפעה על העובר, מערכת החיסון של העובר עוד לא בשלה בשלב זה, כך שהוא לא מייצר זיכרון חיסוני משלו, אבל הוא כן נהנה מהנוגדנים שגופה של אימו מייצרת, כך שגם הוא מקבל הגנה מסויימת מהמחלה (המחקרים מדברים על ירידה של כ-60% בתחלואה).
    כל טוב
    ארז

  • מאיה

    האם יכול להיגרם נזק לעובר?

    ארז, תודה על תשובתך.
    שאלתי היא האם ישנם חומרים נלווים בחיסון לשפעת (כגון תיאומרסל או מלח אלומיניום) שיכולים לפגוע בעובר?
    תודה, מאיה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    אלומיניום

    הי
    בדקתי, ובארץ ניתנים חיסונים של שתי חברות ובאף אחד מהם אין תימרוסל או אלומיניום.
    כל טוב
    ארז

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום מאיה
    תימרוסל לא קיים בחיסונים הניתנים בארץ למעט חיסון אנטי טטנוס אשר ניתן בבתי חולים לאנשים שנפצעו (וגם זה במינון אפסי).

    חיסוני השפעת שנה שעברה לא הכילו אלומיניום בכלל, לגבי השנה אני לא סגור על זה, אבל אני אבדוק ואחזור אליך עם תשובה. איך שלא יהיה גם אם הם מכילים אלומיניום, מדובר בכמות באמת זעומה שלא אמורה להשפיע עליך או על עוברך.

    כל טוב
    ארז

  • מאיה

    האם יש חומרים מסוכנים אחרים?

    ארז שלום, תודה על תשובתך ומחכה לתשובה לגבי החיסונים לשפעת השנה.
    בנוסף - האם יש חומרים רעילים אחרים בחיסון השנה שיכולים לסכן (אפילו במקצת) את העובר?
    שוב תודה, מאיה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    לא

  • עמודים