ליד הצוקים התלולים בחוף שפיים ובמורדות התבור בגליל אפשר לראות דאונים מרחפים. בחוף הים התיכון בארץ הרוח ביום צפון-מערבית עד דרום-מערבית ובלילה מזרחית עד דרום-מזרחית. לעומת זאת, באילת הרוח ביום דרומית ובלילה צפונית. מדוע מצליחים דאונים וציפורים לדאות במורדות הרים? מה הסיבה להבדל בין הים התיכון לים סוף? תשובות, בכתבה הבאה!
רוח הר-עמק, כמשתמע משמה, היא רוח שנושבת במקומות שבהם נמצאים הרים, עמקים או ואדיות. הרוח הזו משנה את כיוונה במהלך היממה. ביום נושבת רוח עולה במדרונות ההרים, שנקראת גם רוח אנבטית ("עולה" ביוונית) או רוח עמק (מאחר שהרוח עולה מהעמק). בלילה נושבת רוח במורד המדרון שנקראת גם רוח קטבטית או רוח הר (רוח הנושבת מההר אל העמק). בארץ, למשל, במדרונות המערביים של הרי יהודה ושומרון עולות ביום רוחות מערביות עד דרום-מערביות , ובלילה יורדות רוחות מזרחיות עד דרום- מזרחיות.
הרוח העולה במדרון ביום
השמש מחממת את פני הקרקע. כתוצאה מההבדל בין קיבול החום של הקרקע לקיבול החום של האוויר, הקרקע מתחממת מהר יותר ולכן שכבת האוויר הסמוכה לפני הקרקע מתחממת יותר מהאוויר שמעליה. אם נסתכל בכיוון האנכי נראה שצפיפות האוויר ליד המדרון נמוכה מצפיפות האוויר שמעליו. בהתאם לכך פועל כוח עילוי שמעלה את האוויר למעלה.
בכיוון האופקי קיים הבדל טמפרטורה בין פני השטח סמוך למדרון לבין האזור המרוחק מעט מהמדרון באותו גובה. ההבדל בטמפרטורה יוצר מפל לחצים שמכוון לעבר המדרון, כך שהלחץ הגבוה נמצא במרחק קטן מהמדרון באזור הקר והלחץ הנמוך נמצא ליד המדרון באזור החם. סכום הכוחות (החץ המקווקו) של מפל הלחץ והעילוי (החצים הכחולים) גורם לאוויר לעלות במעלה המדרון. הרוחות העולות עוזרות לדאונים להתרומם באוויר, מסייעות לציפורים לדאות ודוחפות קדימה את רוכבי אופניים שמתאמצים להגיע אל פסגת ההר. בלילה הרוח הופכת את כיוונה.
רוח יורדת בלילה
בלילה פני המדרון מתקררים. בכיוון האנכי, האוויר הסמוך למדרון צפוף יותר מהאוויר שמעליו ובהתאם לכך כוח העילוי גורם לאוויר לרדת. בכיוון האופקי, שכבת האוויר הדקה שליד פני הקרקע קרה יותר מהאוויר שנמצא באותו גובה במרחק קטן ממנה, כך שנוצר הפרש לחצים בכיוון האופקי מפני השטח והלאה. סכום הכוחות (החץ המקווקו) של מפל הלחצים והעילוי (החצים הכחולים) גורם לאוויר לרדת במדרון. מהירות הרוחות היורדות נבלמת על ידי החיכוך עם פני הקרקע. לכן רוחות שנושבות במדרונות מיוערים אטיות יותר מהרוחות הנושבות במדרונות פתוחים.
הרוח העולה או היורדת במדרון היא חלק ממערכת רוח גדולה יותר שמערבלת את האוויר כדי לאזן את הבדלי הטמפרטורה בין האזור הסמוך למדרון לאזור הרחוק ממנו. המערכת הזו נקראת תא ערבול. כיוון הרוחות בתא המערבל מהתפך ביום ובלילה. גודל התא המערבל תלוי בגודל המדרון שעליו הוא מתפתח.
רוחות עולות ויורדות בתא ערבול שמתפתח ליד מדרון. מימין: יום, משמאל: לילה
רוחות ואדי
בוואדיות ובעמקים הרוחות העולות והיורדות במדרונות ההרים מצטרפות לרוח שמתועלת לאורך ציר העמק. התיעול הזה נוצר מאחר שרוחות מאזור שנפחו גדול מתכנסות לתוך אזור שנפחו צר. אותה כמות אוויר שנכנסה לוואדי צריכה גם לצאת ממנו, וכשהיא נדחקת למקום הצר מהירותה עולה. תופעה דומה מתקבלת כשמים שזורמים בתעלה רחבה מתכנסים לתעלה צרה ומהירות הזרימה עולה, בעקבות התופעה שמכונה "אפקט ברנולי". כיוון הרוח לאורך העמק משתנה לאורך היממה.
רוח ואדי ביום
ביום הרוח עולה במדרונות ונוצרים שני תאי ערבול סמוך אליהם. במרכז העמק נוצרות רוחות אנכיות יורדות בעקבות התלכדות שני התאים שנוצרים ליד שני מורדות העמק. באותו זמן, במאונך לרוח האנכית היורדת, נושבת רוח במעלה העמק (החץ הכחול הישר).
התהפכות כיוון הרוחות בלילה
בלילה, הרוח יורדת במדרונות וכיוון הרוח לאורך העמק מתהפך. באיור, כיוון החץ המלא הכחול מתאר את כיוון הרוח היורדת בעמק. במרכז העמק רוחות אנכיות עולות בהשפעת שני תאי הערבול שנוצרים סמוך לשני מדרונותיו. במהלך הלילה נאסף אוויר קר בתחתית העמק ולעתים גורם להיווצרות של ערפל.
בישראל נושבות רוחות ואדי צפוניות בעמק הירדן מצפון לאילת. בעמק יזרעאל נרשמת רוח מזרחית עד דרום-מזרחית לאורך העמק לכיוון מפרץ חיפה. רוחות הר-עמק נושבות בימים שבהם ההשפעה של המערכת הסינופטית מעטה וכשאין עננות. בהיעדר מערכת סינופטית עם מפלי לחץ גדולים נוצרות רוחות חלשות סמוך לפני הקרקע. העננות עוצרת את קרינת השמש, ולכן בימים נטולי עננים המדרונות מתחממים יותר ביום ומתקררים יותר בלילה. התנאים האלה מבטיחים התפתחות רוחות הר-עמק.
ד"ר סיגלית ברקוביץ'
בוגרת פוסט דוקטורט במכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
