בזמן השיחה בטלפון סלולארי נפלטת קרינה בלתי מייננת ברמה נמוכה מאוד לטווח קצר יחסית בטווח תדרים של 900 ועד 2500 מגה-הרץ ועל פניו לא הייתה צריכה להתעורר שום דאגה. "הבעיה" נעוצה בעובדה שבזמן שיחה רגילה המכשיר צמוד לאוזן וקרוב מאוד למוח; נתון זה הוא הגורם לכל החשש והמחקרים המתבצעים בשנים האחרונות - האם יש השפעה שלילית של הקרינה הנפלטת ממכשיר הסלולאר על הגוף שלנו.

יש 3 משתנים המשפיעים על כמות הקרינה אליה הגוף נחשף בשימוש בסלולארי:
(1). כמות הקרינה הנפלטת מהמכשיר והנקלטת בגוף.
(2). מרחק מקור השידור מהגוף.
(3). זמן החשיפה.

המדד לבדיקת רמת הקרינה הסלולרית קרוי SAR (Specific absorption rate, קצב ספיגת האנרגיה) והוא מכמת את כמות האנרגיה הנספגת ביחידת מסה של רקמה אנושית (יד, רגל, ראש וכדומה). היחידות הן וואט לקילוגרם או מילי-וואט לגרם.
התקן למכשירי טלפון סלולאריים קובע שאסור לקרינה הנפלטת מהם לגרום לעלייה של יותר ממעלת צלסיוס אחת בחום של רקמת הגוף הסמוכה למכשיר. כדי לבדוק אם המכשיר חורג מהתקן- בודקים אותו בזמן עוצמת שידור מרבית כאשר הוא מונח בסמוך להתקן המדמה את הראש האנושי.
כיום קיימים שני תקנים מקובלים בארץ (תקנות הגנת הצרכן)- התקן האירופאי והתקן האמריקאי. הסיבה לכפל התקנים הוא שהמכשירים המיובאים לארץ פועלים במפר טכנולוגיות שידור המקובלות בארה"ב ואירופה (בעיקר GSM ו CDMA) ולכן מכשירים שונים נבדקו בתקנים שונים (הבדיקה יקרה וקשה ולכן לא מבוצעת באופן רגיל בארץ).

התקן האירופאי בודק את השפעת הקרינה הנפלטת על 10 גרם רקמה וה SAR המקסימאלי על פי תקן זה הוא 2 וואט לק"ג.
התקן האמריקאי בודק את השפעת הקרינה הנפלטת על 1 גרם רקמה וה SAR המקסימאלי על פי תקן זה הוא 1.6 וואט לק"ג.
מכיוון ששיטות המדידה עצמן שונות קשה להשוות בין התקנים ולכן למרות שעל פניו התקן האמריקאי נראה יותר מחמיר אין הדבר חייב להיות נכון וצריך לבדוק כל מקרה (מכשיר) לגופו.

 

הבלבול לא מסתיים כאן!
הנתונים אותם מפרסמים היצרנים הם ערכי ה SAR המקסימאליים הנפלטים מהמכשיר, ערכים אלו מושגים בזמן השידור המקסימאלי של המכשיר. אך ברור שבמשך רוב הזמן המכשיר שלנו לא משדר בעוצמה מקסימאלית, המכשיר מסוגל לזהות את מרחקו על פי אות המשודר מהאנטנה הסלולארית הסמוכה ולהתאים את עוצמת השידור בהתאם.
אך כך, מה ערכי ה SAR של מכשיר מסוים כאשר הוא משדר בחצי העוצמה? היינו מניחים שגם מדד ה SAR יהיה חצי אך התשובה היא לא! וזאת מכיוון שהעקום לאו דווקא ליניארי.
אם ניקח מכשיר שבזמן שידור בעוצמה מקסימאלית הוא בעל ערך SAR של 1.8 ונשווה אותו למכשיר בעל ערך SAR של 1.2 ברור כי בעוצמה מרבית המכשיר השני מחמם פחות את הרקמה. אך אם נבדוק את שתי המכשירים בזמן שידור בחצי עוצמה ייתכן כי דווקא המכשיר הראשון ישפיע פחות על הרקמה (ראה תמונה).

 

כלומר ייתכן שבשימוש יום-יומי רגיל , שהוא השימוש הכי נפוץ ולאו דווקא השימוש בזמן עוצמת שידור מקסימאלית, דווקא מכשיר אם ערך SAR יותר גבוה בשידור מקסימאלי יהיה פחות מזיק- אך אנו לעולם לא נדע זאת כי היצרנים חושפים רק את הערך העליון ולא את כל העקום.

יש להדגיש שקיימים מחקרים רבים ומנוגדים המצביעים על סיכון מצד אחד ועל חוסר השפעה מצד שני; רוב המחקרים, חשוב לציין, ממומנים ע"י גופים שונים בעלי אינטרסים לכאן ולכאן. "למרבה ההפתעה", המחקרים לרוב תומכים בדעה של הגוף המממן.
מחקרים מסוימים מציינים כי לא התגלתה השפעה של הקרינה על הגוף אך הם מסייגים את התוצאות ומציינים שרק בעוד 10-15 שנה ניתן יהיה לגלות האם אין שום השפעה גם לטווח ארוך.


התמונות עובדו מויקיפדיה

מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה. אך


 

13 תגובות

  • אנונימי

    אפשר לדעת עוד על הקרינה עוד

  • יהודה לביא

    השפעה מיידית של הקרינה

    שלום, קראתי בעניין רב את המאמר. תודה למחברו על ההבהרות. ישנה שאלה אחת שאני מעוניין לברר. על איזה חלקים בדיוק של הרקמה הקרינה משפיעה? מה ההשפעה המיידית של הקרינה? הרקמה הרי מורכבת מחלקים שונים וברמות חלוקה שונות, אז האם ישנה בדיקה המראה את כלל(!) ההשפעה של הקרינה על גוף האדם? הרי אנשים מרגישים שיש איזשהו שינוי כשהם ליד מכשירים סלולריים לאורך זמן - חלקם מדווחים על כאבי ראש וחלקם על מיחושים אחרים וכדו', כך שמוכרים להיות שבאיזשהו רמה ישנה השפעה ישירה, מיידית ועכשוית על התאים ועל הרקמות. וכך שאלתי היא: האם החוקרים יודעים על השפעה מדוייקת של הקרינה ברמות-גוף נמוכות-עמוקות יותר ובעלות גוון עדין-מעודן יותר? תודה רבה.

  • שון

    ..

    תודה.
    אני עובד במשרד ולאחרונה התחלתי לחוש זרמים בגוף ודפיקות לב חזקות.
    תעלו את הנושא הזה. אל תרפו

  • תקוה

    50 פלאפונים עובדים

    אני במקום העבודה שלי ובערך 50 פלאפונים עובדים במהלך כל היום והם מרוחקים ממני כ-2-3 מטר האם זה מסוכן

  • יאיר

    השפעת תדר השידור על ערך SAR

    היי,

    האם יש השפעה לתדר בו המכשיר משדר על ערכי ה-SAR?
    (היום כל סלולרי יכול לשדר במספר תדרים, המכשיר שברשותי למשל, משדר בתדרים 850/2100, תלוי ברשת אליה אני מתחבר)

    באיזו תדר מתבצעת הבדיקה בפועל?

  • מאיר ברק

    תגובה

    בהמשך הפורום שאלתך כבר קיבלה תשובה:

    (1). חימום הרקמה עצמו אינו מהווה בעיה מכיוון שהחימום הוא זניח לחלוטין והוא רק בטווח הקצר (כפי שרשום בתשובה- מעלת צלסיוס אחת. פחות מחשיפה לשמש ביום חם).
    אבל החימום יכול להוות עדות לאינטראקציה בין הרקמות לקרינה הנפלטת ממכשיר הסלולאר.
    לכן המחקרים בודקים בסופו של דבר האם יש השפעות לטווח הארוך (לא החימום) כמו למשל עלייה בשכיחות גידולים סרטניים.

    (2). מכיוון שרקמות רכות ביולוגיות מורכבות ברובן ממים וההבדל בין רקמות רכות שונות (עור, שריר וכו') זניח לחלוטין- מדד SAR המודדת קצב ספיגת רקמה כמעט לא ישתנה כלל בסוגי רקמות רכות שונות.

    (3). כפי שציינתי התחממות הרקמה לא מהווה בעיה. החשד הוא שההשפעות לטווח ארוך מגדילים את הסיכוי לתופעות מסוימות כמו סרטן. לפי הסבר זה, על פניו, זה לא ישנה עם תדבר כל יום שעה רצוף ורקמת האוזן תתחמם או תדבר כל יום 60 פעם דקה אחת ולא תהייה עליית טמפרטורה. בסופו של דבר ספגת קרינה שוות ערך של 60 דקות.

    קישורים:
    האם אוזניית Bluetooth מקטינה את החשיפה לקרינה?
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1449&incat=1412&a...

    על מיסוך קרינה
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1446&incat=1412&a...

  • ליהי

    טלפון סלולארי מזיק?

    הייתי בהרצאה של פרופ' איתן פרידמן מנהל המחלקה האונקוגנטית בבי"ח שיבא תל השומר,
    הוא חוקר את סרטן השד והשחלות והקשר ביניהם,
    והוא טוען כי קרינה מטלפון סלולארי (כמו קרבה לאנטנה סלולארית) אינה פוגעת בתא כלל, אלא רק מחממת את העור ללא כל שינוי גנטי, כך שאין סיכוי שאלה יגרמו לסרטן. לעומת השמש לדוג' (כך הוא מציין) אשר קרינתה פוגעת בתא באופן ממשי ומשנה את הרכבו הגנטי ויכולה לגרום למוטציות. כך שבהחלט שמש מהווה גורם סיכון לסרטן.
    חשוב לציין כי פרופ' פרידמן חוקר אובייקטיבי, שאינו ממומן ע"י גוף מסחרי כלשהו.
    מה דעתך על דבריו?

  • ליאור

    קרינה וחימום

    המחקרים אשר עוסקים בנזק מהקרינה מהטלפון הסלולארי מתייחסים רק לאפקט התרמי (חימום הרקמה) או גם לאפקט קרינה אחר ?

    חישוב ה-SAR כולל בתוכו את מוליכות הרקמה, כיצד זו מחושבת, הרי סמוך לאפרכסת ישנן רקמות שונות?

    בהנחה שהקרינה אכן מזיקה ואני יכול לחשב את ערך ה- SAR האמיתי, האם ישנה דרך לחשב את זמן "התקררות" הרקמה, לדוגמה שוחחתי שעה בנייד רצוף כמה זמן עלי לנוח עד לשיחה הבא?

  • מאיר ברק

    תשובות

    (1). חימום הרקמה עצמו אינו מהווה בעיה מכיוון שהחימום הוא זניח לחלוטין והוא רק בטווח הקצר (כפי שרשום בתשובה- מעלת צלסיוס אחת. פחות מחשיפה לשמש ביום חם).
    אבל החימום יכול להוות עדות לאינטראקציה בין הרקמות לקרינה הנפלטת ממכשיר הסלולאר.
    לכן המחקרים בודקים בסופו של דבר האם יש השפעות לטווח הארוך (לא החימום) כמו למשל עלייה בשכיחות גידולים סרטניים.

    (2). מכיוון שרקמות רכות ביולוגיות מורכבות ברובן ממים וההבדל בין רקמות רכות שונות (עור, שריר וכו') זניח לחלוטין- מדד SAR המודדת קצב ספיגת רקמה כמעט לא ישתנה כלל בסוגי רקמות רכות שונות.

    (3). כפי שציינתי התחממות הרקמה לא מהווה בעיה. החשד הוא שההשפעות לטווח ארוך מגדילים את הסיכוי לתופעות מסוימות כמו סרטן. לפי הסבר זה, על פניו, זה לא ישנה עם תדבר כל יום שעה רצוף ורקמת האוזן תתחמם או תדבר כל יום 60 פעם דקה אחת ולא תהייה עליית טמפרטורה. בסופו של דבר ספגת קרינה שוות ערך של 60 דקות.

    קישורים:
    האם אוזניית Bluetooth מקטינה את החשיפה לקרינה?
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1449&incat=1412&a...

    על מיסוך קרינה
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1446&incat=1412&a...

  • מאיר

    השפעת קרינה

    אם תקרא את התשובה שוב תראה ששאלת על מדד SAR ועל זה אני עניתי.
    מדד SAR בודק קצב ספיגת קרינה ואין לו דבר וחצי דבר עם נזק ביולוגי ולכן שאלתך לא מדוייקת.

    האם נגרם נזק לטווח ארוך? זאת שאלת מליארד הדולר שעלייה אין עדיין תשובה חד משמעית.

    גם בנושא חשיפה לקרינת UV הניסוח שלך לא מדוייק- חשיפב לUVB אכן גורמת לנזק מידי ולכן אין דין חשיפה לשעה רצופה כדין חשיפה של דקה אחת כל חצי שעה. אך הצטברות הנזק, הזדקנות העור ועלייה בסיכוי למלנומה עקב UVA היא מצטברת ומשפיעה בטווח הארוך (ללא קשר אם נחשפת כל פעם דקה או את כול השעה יחד).

  • ליאור

    זמני ספיגת קרינה

    תודה על התשובות.
    בנוגע להשפעת הקרינה המזיקה באם קיימת כזו, הגוף מגיב לשינויים זיהומיים או טרטוגניים באופו די מהיר, לכן נטייתי לחשוב שכן ישנה חשיבות לאינטרבלים שבין זמני החשיפה לקרינה (כמו השפעת UV על העור). האם אני טועה ?

    ליאור

  • מאיר ברק

    בהחלט אפשרי

    כאשר טלפון כבוי, אך הסוללה אינה מופרדת ממנו (כלומר מקור האנרגיה שלו מחובר אליו) הוא עדיין שולח מידיי פעם אות המאכן אותו ואת מיקומו ברשת התקשורת.
    בהרבה מוסדות (למשל הצבא) דורשים לפני ישיבות חשובות וסודיות להפריד את הסוללה מהמכשיר בדיוק מסיבה זו.

  • אנונימי.