בזמן מלחמת העולם השנייה גייס חיל הים האמריקאי "טכנולוגיית" הצפנה מנצחת - חיילים אינדיאנים דוברי שפת ה"נבאחו", שיצרו מסרים בלתי ניתנים לפיצוח

לא רבים יודעים, אבל בזמן מלחמת העולם השנייה התגייסו לחיל הים האמריקאי אינדיאנים משבט הנבאחו (Navajo). באותו הזמן לחמו הכוחות הימיים האמריקאים באוקיינוס הפסיפי, ונדרשו להם צפנים מורכבים שהיפנים יתקשו לפצח. את הרעיון לגייס את בני שבט הנבאחו העלה פיליפ ג'ונסטון (Johnston) שלחם במלחמת העולם הראשונה, והיה בנו של מיסיונר נוצרי ששירת את הכנסייה בקרבת שבטי האינדיאנים. הוא היה אחד מהאנשים היחידים בעולם שדיבר והבין את שפת הנבאחו למרות על אף שלא היה בן השבט, וידע שהצבא מחפש צפנים חדשים וחזקים יותר כל הזמן. בנוסף, הוא ידע שבזמן מלחמת העולם הראשונה השתמשו בשפתם אינדיאנים משבט הצ'וקטווה (Choctwa) לשם הצפנת מסרים.

ג'ונסטון חשב ששפת ה"נבאחו" היא הפיתרון המושלם. מדובר בשפה ייחודית, שלא נראה כי התפתחה משפה קדומה משותפת לשפות אחרות, והיא מדוברת בלבד - ואין לה סמלים המשמשים כאותיות או מילים כתובות. כתוצאה מכך, המבנה הלשוני והתחבירי שלה ייחודי, ומי שלא מכיר את השפה לא יוכלו להיעזר בידע מוקדם של בלשנות או קריפטוגרפיה (מדע ההצפנה) על מנת להבין אותה.

מכיוון ששבט ה"נבאחו" היה היחיד שהשתמש בשפה זו, אפילו מבין האינדיאנים האמריקאים, ובתחילת המאה ה-20 היו מעט מאוד אנשים מחוץ לשבט שהבינו את השפה, הרי שהסיכוי למצוא אדם מחוץ לארצות הברית שיבין את השפה היה קלוש.

ג'ונסטון צדק. על אף שהיפנים היו מפצחי צפנים מוכשרים מאוד, הם מעולם לא הצליחו לפצח את הקוד. הקוד לא תמיד היה תרגום ישיר של המילים. ההודעות המוצפנות הכילו רשימה של מילים שאינן קשורות זו לזו. לחלק מהמילים היה פירוש אסוציאטיבי (תפוח-אדמה למשל היה רימון-יד) וחלק אחר היווה קוד. במקרה זה, כל מילה תורגמה למקבילה האנגלית שלה והאות הראשונה שלה נלקחה להרכיב את המסר האמיתי. בהקבלה לעברית, כל המילים שהתרגום שלהם מתאים לאות "a" יכלו לשמש לשם איות האות הזאת (תפוח- apple, נמלה- ant, זרוע- arm וכו').

בעיקרה, שיטת קידוד כזאת נחשבת "בזבזנית" כי כל מילה מניבה רק אות אחת. אך בהתחשב בעובדה שהיא הייתה "בלתי-מפוצחת" לעומת קודים אחרים של הצבא התועלת גברה על הבזבוז. ג'ונסטון הצליח לשכנע את הצבא ביעילות השיטה לאחר שהעביר מידע מקודד בשפת הנבאחו תוך 20 שניות, לעומת כמעט 30 דקות בשיטות המסובכות שהיו קיימות אז. האינדיאנים שגויסו עברו הכשרה לפני שנשלחו ליחידות שלהם במרחבי האוקיאנוס הפסיפי, שם לימדו אותם על הצבא, ופיתחו איתם מילים צבאיות חדשות בשפת הנבאחו, המתארות כלי נשק ומצבים מלחמתיים.

ההצלחה הייתה גדולה. על פי אחד הקצינים שפיקדו על הפלישה לאי איו-ג'ימה (Iwo Jima), האי לא היה נכבש לולא התקשורת המהירה והמדויקת שהועברה בין הכוחות ללא פחד שיצליחו לפצח אותה.

היום הלאומי של ארצות הברית לדוברי צופן הנבאחו. הסרטון נוצר על ידי US department of the interior

0 תגובות