יש 3 משתנים המשפיעים על כמות הקרינה אליה הגוף נחשף בשימוש בסלולארי:
(1). כמות הקרינה הנפלטת מהמכשיר והנקלטת בגוף.
(2). מרחק מקור השידור מהגוף.
(3). זמן החשיפה.
גם מכשיר הסלולאר וגם האוזנייה פולטים קרינה בלתי מייננת בתדרים דומים ( מכשירי סלולארי בטווח תדרים של 900 ועד 2500 מגה-הרץ ואוזניות Bluetooth בטווח תדרים באזור ה 2400-2500 מגה הרץ) , אך מבחינת 3 המשתנים הנזכרים למעלה הם שונים מאוד:
(1). פלאפונים פולטים קרינה בכמות של כ 0.6 SAR בעוד שאוזנייה מסתפקת ב 0.001 SAR (בערך פי 600 פחות).
[SAR= Specific Absorption Rate שהיא כמות הקרינה בוואט הנספגת בק"ג רקמה ביולוגית].
(2).הקרינה הנפלטת עומדת ביחס ישר לריבוע המרחק. בעוד שאוזנייה מתוכננת לשידור לטווח של מספר מטרים בודדים הרי שמשיר הסלולאר מיועד לפעול לטווח של מאות מטרים ואף יותר, עד לאנטנה הקרובה. מכאן ברור שעוצמת הקרינה הנפלטת חייבת להיות גבוה הרבה יותר.
(3). בעוד שהמכשיר הסלולארי "מתקשר" עם האנטנות שמסביבו כל הזמן (כלומר הוא משדר כל הזמן) גם כאשר המכשיר לא בשימוש, האוזנייה נמצאת במצב המתנה ופעם בחצי דקה היא משדרת אות קצר כדי לשמור על קשר אם המכשיר. לכן גם זמן השידור קצר הרבה יותר. לכן ניתן לומר בבטחה כי הרכבת אוזניית Bluetooth בהחלט מקטינה את החשיפה לקרינת הסלולארי.
אוזניית Bluetooth (באדיבות ויקיפדיה)
האם קרינת הסלולאר בכלל מסוכנת? על כך יש דיון נרחב בשנים האחרונות.
חברות הסלולאר בעולם ואיתן פורום חברות הסלולאר בארץ, טוענות בכל תוקף כי כל המחקרים עד היום לא הצביעו על שום סיכון. לעומתן, מחקרים שבוצעו בצורה עצמאית ללא מימון של החברות הנ"ל מצביעים על תוצאות סותרות.
מי צודק? לא ברור, אך עד שנדע כדאי לזכור שרק לאחרונה יצאה אזהרה בארצות הברית (שאומצה גם בארץ) להגביל את שימוש הסלולאר בילדים.
