קול הוא התפשטות של הפרעה מכאנית בתווך חומר (לכן גלי קול לא קיימים בריק שהוא למעשה "אין-חומר") וגלי הקול מתבטאים כשינויי לחץ המתפשטים דרך התווך (החומר); המקור היוצר את גלי הקול גורם לעליית לחץ הנקודה מסוימת בתווך ועליית הלחץ ("הפרעה") הזאת מתפשטת משם. כיוון התקדמות ההפרעה נקרא כיוון התקדמות הגל.

מהירות התקדמות הגל היא קבועה כל זמן שלא השתנו התנאים הסביבתיים שבהם מתקדם הגל.
מהירות הקול בחומר אינה קבועה והיא מושפעת מקשיחות החומר וצפיפותו.
מהירות הקול באוויר מושפעת בעיקר מהטמפרטורה והלחץ (ולכן מהירות הקול מושפעת מהגובה מעל פני הים).
מהירות הקול באוויר בגובה פני הים בטמפרטורה של כ 21 מעלות צלסיוס היא כ 340 מטר בשנייה בקירוב. במים לעומת זאת מהירות הקול היא פי 4 יותר גבוהה.

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

4 תגובות

  • דרור

  • מאיר ברק

    תגובה

    בהנחה שלא מדובר במחלה כנראה שהתופעה מושפעת משילוב של עודף ריר/רוק (כשמתרגשים) ושרירים "קרים" (מה שמפעיל את מייתרי הקול). לא לחינם זמרים מחממים את קולם לפני הופעה כדי לאפשר להם להגיע לטווח הקולות הרצוי (כמו שספורטאי אורך חימום לפני הריצה).

  • מאיר ברק

  • בועז