שלום אוהד, שאלת שאלה מצוינת שמדענים רבים חוקרים מזה זמן רב ואין עליה תשובה אחת פשוטה. אני לא אתייחס לסוגיה הפילוסופית הטמונה בה, אלא אענה על ה"למה" מנקודת מבט אבולוציונית ועל ה"איך" מנקודת מבט מולקולארית.
השאלה מכילה שני רכיבים חשובים – הראשון שאנו גדלים ומתפתחים והשני שאנו מתים, והם כמובן כרוכים זה בזה. מנקודת מבט אבולוציונית, מטרת כל יצור חי היא לשרוד ולהעמיד צאצאים. עיקרון משותף למרבית היצורים החיים הוא שהם לא נולדים בוגרים מינית, אלא עליהם לגדול ולהתפתח עד לשלב בו הם מסוגלים להתרבות. צמחים רבים מתפתחים מזרע וצומחים עד שיוכלו לייצר זרעים בעצמם, חרקים עוברים מסלול חיים מורכב של ביצה, רימה, גולם ובוגר, ואילו יונקים ובהם בני האדם נולדים חסרי ישע, וחייבים לגדול ולהתפתח כדי להגיע לשלב בוגר בו יוכלו להעמיד צאצאים בעצמם.
ההתפתחות, אם כך, הכרחית לקיום המין, אולם מדוע לקמול ולמות? התשובה המיידית היא שכל חומר מתפרק, וזה נכון במיוחד לחומרים אורגניים, מהם עשויים כל היצורים החיים. מנקודת מבט תרמודינמית, שזהו המדע העוסק ביציבות חומרים ובאנרגיה הכלואה בהם, החיים הם אסופה של חומרים מאוד לא יציבים. כדי לשמור על שיווי משקל, ולמנוע מוות (שהוא המצב היציב ביותר), כל יצור חי חייב אספקת אנרגיה חיצונית. החיות אוכלות, הצמחים מנצלים את אנרגיית השמש וכו'. בשלב מסוים בחיי כל יצור, קשה יותר ויותר לשמור על איזון, מצטברים כשלים ובעיות, וזהו תהליך ההזדקנות.
הביטוי של ההזדקנות אינו רק חיצוני אלא קודם כול מולקולארי ברמת התא, וישנם מחקרים רבים העוסקים בכך. שלושה מדענים קיבלו השנה פרס נובל ברפואה על תרומתם להבנת הנושא. אליזבת בלקברן ושני עמיתיה גילו כי התקצרות הכרומוזומים, בהם ארוז הדנ"א, גורמת להזדקנות התאים. כמו כן הם אפיינו את המנגנון המגן עליהם במהלך החיים מפני הזדקנות מוקדמת.
הכפלת ה DNA. בקצוות הכרומוזום ניתן לראות את הטלומרים (ויקיפדיה)
החוקרים גם גילו שבשלב מסוים מנגנון התיקון מפסיק לפעול וזהו שלב ההזדקנות. יתרה מזאת - ישנם מחקרים ביצורים שונים המראים כי ניתן לפגוע בגנים ובמסלולים ביוכימיים ועל ידי כך להאריך את חייהם! כלומר ההזדקנות אינה רק תהליך סביל, אלא היא חיונית ומבוקרת באופן פעיל על ידי היצור החי.
מבנה הטלומר (ויקיפדיה)
ואם נסיים שוב בנקודת המבט האבולוציונית ניתן להסביר זאת כך: כדי שהמין ישרוד יצור חי חייב להתפתח ולהגיע למצב בו יוכל להעמיד צאצאים. מרגע שיש צאצאים המסוגלים להתקיים באופן עצמאי, ההורה עשוי לצמצם את סיכויים לשרוד מאחר והוא מתחרה איתם על משאבים ומקורות אנרגיה. כך,ההזדקנות והמוות של ההורה משפרים את סיכוי המין להתקיים.
מאת: ענת פלורנטין
במחלקה לגנטיקה מולקולארית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
