השאלה המקורית: מדוע נזכרים ישר בבוקר כשקמים בחומר שנלמד למבחן בלילה הקודםמהי בדיוק תופעת ה"בלק-אאוט" שמתרחשת במבחנים? האם היא מתרחשת כי תהליך הלמידה לא היה נכון או שחומר שלומדים למבחן באמת יכול להיעלם מהמוח בבת אחת? נועם


נועם שלום,

מי מאיתנו אינו זוכר את הלחץ שלפני מבחנים, בבית הספר או באוניברסיטה? מבחנים הם ללא ספק החלק המלחיץ ביותר של הלימודים. הצורך ללמוד כמות עצומה של חומר, להבין אותו ולזכור והחשוב מכל – לשלוף ברגע האמת. לא מעט מאיתנו נתקלים בתופעה של "בלק-אאוט" שבה נדמה לנו כאילו כל החומר שלמדנו נשכח בבת אחת. איך אפשר לזכור חומר בקלות, ומדוע קורה לנו שלמרות כל מאמצינו אנו שוכחים את החומר דווקא ברגע שאנו צריכים לשלוף אותו מנבכי זוכרוננו? ואיך אפשר להימנע מזה?

מהו זיכרון?
זיכרון הוא היכולת של יצור לאגור מידע מהסביבה ולהשתמש בו. המילה מתייחסת גם לפעולת האחסון של המידע וגם למידע עצמו. למשל, כשאומרים שלאדם יש "זיכרון טוב" מתכוונים לפעולת האחסון, ואילו כשמישהו אומר "יש לי זיכרונות נעימים מתקופת האוניברסיטה" הכוונה היא למידע שהוא זוכר.

כדי שנוכל להשתמש במידע שאנחנו קולטים מהסביבה עלינו קודם כל לאחסן אותו ואחר כך לשלוף אותו. מבחינת טווח הזמן מבחינים בין שלושה סוגים של זיכרון: זיכרון מיידי או זיכרון חושי, זיכרון לטווח קצר, וזיכרון לטווח ארוך. כשאנחנו לומדים למבחן, אנחנו משננים שוב ושוב את המידע, כך שהוא עובר מהזיכרון לטווח קצר לזיכרון לטווח ארוך. כשאנו קמים בבוקר יש סיכוי טוב שניזכר בחומר שלמדנו הלילה הקודם, כיוון שהקדשנו את יכולותינו השכליות לאחסון החומר על חשבון מטלות אחרות. ההיזכרות היא תוצאה של ניסיון יזום לבדוק אם אנחנו זוכרים את מה שלמדנו, וגם זה חלק מתהליך השינון.

מה קורה במוח כשאנחנו לומדים מידע חדש?
המנגנונים במוח שמאפשרים לנו ללמוד מידע חדש, לאחסן אותו בזיכרון ולשלוף אותו סקרנו את מדעני המוח מאז ומעולם, ולא בכדי: זיכרון הוא אחת היכולות החשובות ביותר לתפקוד היומיומי. יצירת זיכרונות קשורה לשני תהליכים שמתרחשים במוח: חיזוק קשרים (סינפסות) קיימים בין תאי עצב ויצירת קשרים חדשים ביניהם. כיום רווחת הדעה שחיזוק הקשרים הקיימים תורם ליצירת הזיכרון לטווח קצר ואילו יצירת קשרים חדשים תורמת ליצירת הזיכרון לטווח ארוך.

כשמתחוללים בו-זמנית שינויים במתח במקומות שונים בתא העצב, או כשהם קורים באותו מקום בזה אחר זה במרווחי זמן קצרים, המתח בקרום התא עולה במידה שמאפשרת ליוני סידן להיכנס לתא. היונים האלה אחראים הן לשינויים קצרי הטווח והן לשינויים ארוכי הטווח.


ההיפוקמפוס, האזור שאחראי על יצירת זיכרונות חדשים | איור: הנרי ון-דייק קרטר, "האנטומיה של הגוף האנושי"

השולף הכי מהיר
אנו יכולים לעשות כמיטב יכולתנו ללמוד מידע רב ומעמיק ככל האפשר, אך כל זה לא יעזור אם לא נוכל לשלוף אותו במבחן. אחד הגורמים המוכרים ביותר לכישלון בשליפת מידע ברגע האמת הוא מה שקרוי "חרדת בחינות". החרדה הזאת גורמת לתופעה שקרויה בטעות "בלק-אאוט" (או חישכון), אם כי המונח הנכון באנגלית הוא "blanking out", כלומר, "מחיקה", משום שנדמה כאילו כל המידע שלמדנו נמחק בבת אחת. בפועל הוא קיים והבעיה היא רק בשליפה שלו.

חרדה היא תגובה שמכינה אותנו לקראת איומים. כל עוד היא מתונה יש לה ערך הסתגלותי, ואפילו לקראת בחינה עלייה ברמת הלחץ עד לגבול מסוים משפרת את הביצוע. הבעיה מתחילה כשהחרדה עוברת את הרמה האופטימלית, וממנה והלאה רמת הביצוע יורדת ככל שרמת החרדה עולה. התוצאה היא מעין "עקומת פעמון". מבחינה אבולוציונית, כשאנחנו תופסים מצב מסוים כסכנה (גם אם רק בדמיוננו), מערכת העצבים מקדישה את כל משאביה להתמודדות איתו ואינה פנויה להתרכז במטלות חשיבתיות אחרות.

חרדת בחינות מתרחשת משום שהנבחן תופס את הבחינה כמצב מאיים עד כדי שיתוק. התפיסה הזאת יכולה להיות קשורה באופיו של הנבחן, אבל גם מגורמים סביבתיים כמו כישלון מוקדם בתחילת הבחינה או בהתנסויות דומות שהיו לו קודם לכן, שעלול לעורר תחושת חוסר אונים. הבעיה הגדולה בחרדת בחינות הוא שהיא עלולה ליצור מעין "מעגל קסמים" – הנבחן אינו מצליח לבצע את הבחינה היטב בגלל תחושת השיתוק, ולכן בבחינה הבאה יחוש שוב חוסר אונים בגלל הכישלון הקודם וחוזר חלילה.

איך מטפלים בחרדת בחינות?
כיוון שחרדת בחינות, כמו כל חרדה, קשורה לפעילות יתר של המערכת הסימפתטית, אפשר לטפל בה באמצעות תרופות שממתנות את פעילות המערכת הזאת – למשל, חוסמי קולטני בטא לנוראדרנלין, בנזודיאזפינים (משפחה של תרופות הרגעה שכוללת בין היתר את הווליום) ונוגדי דיכאון, שגם להם יש השפעה מרגיעה. עם זאת, לכולן יש כמובן תופעות לוואי והן מטפלות רק בסימפטומים ולא בשורש הבעיה. לכן טיפול פסיכולוגי התנהגותי-קוגניטיבי בבעיה עשוי להיות עדיף – למשל עבודה על שיפור הדימוי העצמי, אימוץ חשיבה חיובית ושימוש בטכניקות הרפיה מרגיעות.

בהצלחה לכולנו בבחינות!

בומרנג – בחזרה אליך
מדוע לדעתך המעמסה על הזיכרון פחותה יותר במבחן רב-ברירתי (אמריקאי) מאשר במבחן פתוח? 

תגובה אחת

  • :)

    התכוננות לבחינות

    איך אפשר להתכונן למבחן בצורה שאני יזכור את החומר לבחינה ויצליח בדרך יעילה לשלוף את החומר בעת המבחן?