השאלה המקורית: בהמשך לתשובה לשאלה האם הדנ"א משתנה במהלך החיים רציתי לשאול אם את מכירה את התיאוריות של הביולוג ברוס ליפטון, שטוען שהתודעה משפיעה על התא ועל הגנים. לפי מה שהוא אומר אנחנו לא קורבנות של הגנים שלנו, אלא הדרך שבה אנו בוחרים להתייחס לסביבה שלנו היא זו שתכריע איך התא יתפתח. הוא מציג תזה של גילויים חדשים מהעשור האחרון במדע. מעניין אותי לקרוא את דעתך על בסיס הידע שלך בעניין. האם יש דברים בגו? אמיר
שלום אמיר,
הדעה המקובלת כיום במדע היא שתאים מושפעים מהסביבה שלהם, כך שהדנ"א שלהם לא קובע את התנהגותם באופן דטרמיניסטי. הסיבה היא שהחלבונים שמייצר התא, ולא הדנ"א עצמו, הם אלה שקובעים את תפקידו, התנהגותו וצורתו של התא.
החלבונים מיוצרים על בסיס הדנ"א, ולכן הדנ"א קובע אילו חלבונים יוכל התא לייצר, אבל אף תא חי אינו מייצר את כל החלבונים כל הזמן. כל התאים בגופנו מכילים את אותו דנ"א, ובכל זאת צורתם ותפקידיהם שונים מאוד. תא עור אינו דומה לתא עצם, תא כבד או תא עצב: הם נבדלים זה מזה בחלבונים שהם מבטאים, אף על פי שלכולם אותם גנים בדיוק.
ההבדלים יכולים להיות דרמטיים: תא עצב הוא תא צר וארוך ואורכו יכול להגיע למטר, ולעומת זאת גודלן של כדוריות הדם הלבנות במערכת החיסון עומד על כמה מיקרומטרים בלבד וצורתן עגולה.
מימין לשמאל: כדורית דם לבנה, טסית דם וכדורית דם אדומה | תמונה: ויקיפדיה
כל התאים הללו התחילו כתאי גזע זהים והתפתחו אחרת בהתאם לאותות הסביבתיים שקלטו. במעבדה אפשר לחקות את הסימנים הללו, ולהציג אותם לתאי גזע וכך לגרום להם להתפתח לתאים מסוגים שונים. עם זאת, האותות הסביבתיים בגוף הם חלק מההתפתחות העוברית, כך שהם קובעים למה יהפוך התא בצורה יציבה שכנראה אין לנו השפעה רבה עליה – וטוב שכך: לא היינו רוצים שכל מחשבה שאנחנו חושבים תשפיע על תאי העובר.
אחרי שתא התמיין לתא בוגר, הוא פתוח לשינויים פחות מתא גזע. עם זאת, גם תאים בוגרים מושפעים מאותות סביבתיים. דוגמה טובה לכך הם תאי מערכת החיסון, שהופכים פעילים רק כשהמערכת מזהה גורמים זרים בגוף. גם תאי המוח והקשרים שהם יוצרים ביניהם משתנים במהלך החיים בהתאם לסביבה שחווה בעל/ת המוח – למשל התגלו מאפיינים המיוחדים למוחות של נהגי מונית בלונדון, שצריכים להשתמש במוחם כדי לנווט הרבה יותר מהאדם הממוצע.
דוגמה מובהקת לצורה שבה הסביבה משפיעה על תאי גופנו היא השונות שקיימת בין תאומים זהים: תאומים שנולדו כשבתאיהם מטען דנ"א זהה. הם אכן דומים זה לזה, אבל אף זוג תאומים אינו זהה לחלוטין, וההבדלים ביניהם נובעים מהסביבה השונה שחווה כל אחד מהם.
השפעת ההתנהגות על התא
אפשר להבחין בהשפעת הסביבה על התא אפילו ביצורים חד-תאיים כמו חיידקים. כשחיידק נמצא בסביבה שיש בה סוכר מסוג לקטוז הוא מייצר חלבונים שיסייעו לו לספוג את הסוכר הזה ולעכל אותו, ואילו כשהוא נחשף לסוכר מסוג גלוקוז הוא מפסיק לייצר את משאבות הלקטוז ומייצר במקומן משאבות גלוקוז. כשחושפים את החיידק למצב עקה (סטרס), כמו מחסור במזון, חשיפה לרעלנים או טמפרטורה גבוהה מדי, הוא מייצר חלבונים שתפקידם לעזור לו להתמודד עם הנזקים ולמנוע נזק נוסף.
האם זה אומר שההתנהגות שלנו משפיעה על התאים בגופנו? במובן מסוים כן. אנחנו יכולים למשל להימנע מחשיפה לחומרים מזיקים כמו עשן סיגריות וחומרים רדיואקטיביים וכך להגן על עצמנו ממחלות. יתרה מזאת, גם גורמים נפשיים משפיעים לפעמים השפעה על הגוף: מחקרים מראים למשל שמצבי מתח ממושכים מעלים את הסיכון ללקות בהתקף לב.
התאים בגופנו מגיבים להורמונים במחזור הדם שקשורים למצב הנפשי שלנו. לדוגמה, כשאנחנו מרגישים שאנו נתונים בסכנה מופרש ההורמון אדרנלין, שגורם בין השאר להתרחבות הסימפונות בריאות כדי לאפשר קליטת חמצן רב יותר. אם נלמד דרכים לאמץ אורח חיים רגוע יותר ייתכן שתהיה לזה השפעה חיובית על בריאותנו.
ועם זאת, מכאן ועד לקביעה שחשיבה חיובית היא הגורם הבלעדי למצבנו המרחק רב. התורשה ממלאת תפקיד חשוב ומשמעותי, וגם את זה ממחישה היטב דוגמת התאומים הזהים – הם אמנם אינם זהים לגמרי זה לזה,אך לרוב הם דומים מאוד ונוטים גם לסבול מבעיות בריאותיות דומות.
בנוסף, הגורמים הסביבתיים שמשפיעים על גופנו אינם נמצאים לרוב בשליטתנו, וההשפעה של רבים מהם כלל אינה ידועה. דוגמה לכך הוא המקרה של המדענית מארי קירי, שגילתה את תופעת הרדיואקטיביות ועבדה כל חייה הבוגרים עם חומרים רדיואקטיביים שלא היה ידוע בזמנה שהם מסרטנים. קירי נפטרה מסרטן בגיל צעיר, כנראה בהשפעת הסביבה שהיא עבדה בה – שאריות של חומרים רדיואקטיביים נמצאו על מחברות המעבדה שלה ואפילו על ספרי הבישול שלה. שום מאמץ תודעתי או חשיבה חיובית לא היו מצילים אותה מגורלה.
מחברת המעבדה הרדיואקטיבית של מארי קירי | צילום: פוריה סנמרי, פליקר
הגנים שלנו בהחלט אינם שולטים באופן מלא על התנהגותנו ובריאותנו. אפשר לחשוב על הגנטיקה שלנו כתפריט של דברים שונים שהתא יוכל לעשות, וגורמים סביבתיים בוחרים ממנו מה יבחר התא לעשות בפועל. אולם השפעתם של הגורמים הסביבתיים על התאים היא סבוכה ולעתים לא ברורה, ובמקרים רבים הם אינם נתונים לשליטתנו, ממש כמו הגורמים התורשתיים.
בומרנג – בחזרה אליך
איך תאי הגזע של העובר "יודעים" להתפתח לסוג התא הנכון בהתאם למקומם בגוף?
יעל כורם
המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
