נוסח השאלה המקורי: כדור הארץ מסיים הקפה סביב השמש כל 365 יום ואילו הירח מסיים ההקפה כל 354. בשל הפער שנוצר (11 יום) אנו מעברים את השנה במחזוריות כל 3 שנים (שאז הפער גדל לחודש ימים).
אני עדיין לא ממש מבין מדוע נוצר בכלל הפער הזה, הרי שניהם יחד מקיפים את השמש?
ממה שקראתי הבנתי שההקפה סביב השמש נעשית בצורה אליפסית, האם זו הסיבה?
כדור הארץ אכן מסיים הקפה סביב השמש כל 365 יום (בקירוב) אך הירח לא מקיף את השמש הוא מקיף את כדור הארץ.
זמן ההקפה הממוצע של הירח את כדור הארץ הוא 27.5 יום.
זהו חודש כוכבי (או סידרי, Sidereal) המחושב כזמן שלוקח לירח לחזור לאותה נקודה ביחס לכוכב שבת כלשהו. אבל בזמן שהירח מקיף את כדור הארץ, כדור הארץ מקיף את השמש. לכן לאחר 27.5 יום הירח הגיע לאותה נקודה ביחס לכוכב שבת נתון (ורחוק מאוד) אך ביחס לשמש הקרובה הוא נמצא מעט "מאחור" (כי כדור הארץ התקדם). לכן לאחר 27.5 יום מופע הירח (המושפע מהחלק החשוף לשמש הנראה מכדור הארץ) שונה.
כדי להגיע בדיוק לאותו מופע של ירח צריך לעבור זמן ממוצע של 29.5 יום.
זהו החודש הסינודי (Synodic). ואכן שנה ירחית המורכבת מ12 חודשים סינודיים אורכה בערך 354 יום (29.5x12).
מופעי הירח (ויקיפדיה)
אנחנו כיום משתמשים בלוח הגרגוריאני שבו יש 365 יום (כזכור זמן הקפת כדור הארץ את השמש).
אם כך, על משקל דברי הגשש: "לאן נעלמו 11 יום"? התשובה שהם לא נעלמו בכלל.
בלוח הגרגוריאני השנה מחולקת ל12 תוך כדי התעלמות מוחלטת מהשנה הירחית. לכן שנה גרגוריאני מכילה בעצם יותר משנה ירחית (ליתר דיוק כמעט שנה ירחית + שליש חודש ירחי).
.jpg)
דרך קלה לחשב אילו חודשים הם בני 31 יום. אגרף את שני ידיך כך שיהו לפניך. התחל לספור משמאל לימין - כל מפרק ורווח בין מפרקים על פי שם החודש. כל חודש שנופל על מפרק הוא בן 31 יום - תמיד. כל השאר הם בני 30 יטם חוץ מפברואר שהוא בו 28 יום או 29 יום (כל 4 שנים). באדיבות ויקיפדיה.
יש לכך השפעות מעניינות: התרבות הכי מפורסמת שמשתמשת עד היום השנה ירחית היא התרבות המוסלמית. גם היהודים משתמשים בשנה ירחית.
הבעיה בשימוש בשנה ירחית היא שמכיוון שעונות השנה נקבעות על פי השמש אז אם נשתמש בלוח שנה ירחי לקבוע אירועים וחגים הם יתרחשו בעונות שונות.
היהודים פתרו את הבעיה עם שנה מעוברת שמופיעה בממוצע כל 3 שנים (ליתר דיוק כל 2.83 שנה). המחזוריות היא של 19 שנה והשנים מוגדרות מעוברות אם חלוקה שלהן ב 19 תיתן שארית של 0, 3, 6, 8, 11, 14, 17 (בעברית נקרא גו"ח אדז"ט). לדוגמא שנת תשנ"ב היא 5752, אם נחלק אותה ב 19 נקבל שארית 14 ולכן השנה מעוברת.
המוסלמים נשארו עם השנה הירחית כמו שהיא ולכן חודש הראמאדן לדוגמא זז לעומת הלוח הגרגוריאני ב 11 יום (בערך) כל שנה והוא חוזר לאותה תקופה בשנה הגרגוריאני כל 33 שנה לערך. זאת הסיבה שהראמאדן מתרחש לעיתים בחורף ולעיתים בקיץ.
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
