הגוף מפריש באופן קבוע מים עם מלחים (זיעה) מבלוטות זיעה בגוף.
מכיוון שהזעה לא משמשת רק לקירור הגוף, התהליך מתרחש גם בטמפרטורה קרה אם כי בקצב  יותר איטי.
הנוזל הזה מצוי על פני העור, בין השאר גם בכפות הידיים ועל האצבעות.

כאשר אנו אוחזים בחפץ קר מאוד או נוגעים בקצה הלשון בקרטיב הנוזל על פני העור קופא.
היות שהנוזל חודר וממלא את כל קפלי ותווי העור הקטנים (מה שמוכר לנו כ"טביעת אצבע") הרי שכאשר הנוזל קופא נוצר חיבור חזק מאוד בין העור לנוזל מצד אחד ובין הנוזל והחפץ הקר מצד שני.
התוצאה היא הידבקות.

כאשר הידיים לחות או רטובות האפקט יכול להיות חזק יותר במידה והחפץ קר מספיק כדי להקפיא את הכמות הנוספת של הנוזל.

דרך פשוטה לבדוק את התופעה היא לקחת גוף קר מאוד ולקרב אליו גוף אחר יבש, ניתן יהיה לראות בקלות ששום הידבקות לא תתרחש בין השניים

כאשר מדובר בקוביית קרח רגילה החום הנפלט מהגוף מספיק כדי להתגבר על הקור והנוזל מהר מאוד נמס חזרה.
במצבים אחרים הסוף פחות נעים. אם נחזיק ביד חפצים קפואים בטמפרטורות נמוכות, למשל מינוס 70 מעלות, ייתכן מצב בו הפרדה של החפץ מהיד תגרום לתלישה ונזק של העור בכפות הידיים.


תמונה נלקחה מויקיפדיה

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

תגובה אחת

  • תמר

    שאלה בנושא קרוב...

    כשמוציאים קרטיב מהאריזה שלו, במגע עם האוויר, רואים הצטברות "חומר לבן" סביבו. האם זוהי הצטברות של מים מהאוויר שקפאו במגע עם הקרטיב? אשמח להסבר מדויק יותר. תודה רבה!