מדוע מופיעים אדים על המשקפיים או על שמשת המכונית? מה הדרך היעילה להעלים אותם או למנוע מהם להיווצר?

 כל מי שנהג במכונית מחוממת ביום חורף קר, או נכנס עם משקפיים מהקור שבחוץ לחדר מחומם, מכיר בוודאי את התופעה הזו: אדי מים באוויר מתעבים בטיפות קטנות על הזכוכית ומקשים על הראייה. אם כבר אנחנו במצב רוח חורפי, נתחיל עם כוס תה כדי להבין את התופעה.

כשמערבבים סוכר בכוס עם תה חם, הוא נמס. אם נוסיף עוד סוכר, גם הוא יימס. אבל בנקודה מסוימת, שנקראת "נקודת הרוויה", הסוכר לא יימס יותר ונוכל לראות אותו כמשקע. היכולת של התה להמיס כמות סוכר תלויה כמובן גם בטמפרטורה. בכוס תה קר, נצליח להמיס פחות סוכר מאשר בכוס תה רותח. בדומה לכך, האוויר בטמפרטורה ספציפית יכול להכיל כמות מסוימת של אדי מים בצורת גז. מתחת לטמפרטורה הזאת, שנקראת "נקודת הטל", אדי המים יתעבו לטיפות. נקודת הטל הזאת ספציפית לכל שילוב של טמפרטורה ולחות. לדוגמה, נקודת הטל בטמפרטורה של 30 מעלות צלזיוס ו-50 אחוזי לחות תהיה 18 מעלות. כך שאם נשתה ביום קיץ חם (למשל 30 מעלות צלזיוס ו-50 אחוזי לחות) תה קר (פחות מ-18 מעלות) בכוס זכוכית, אדי מים יתעבו לטיפות על הזכוכית.

לחלופין, אם נכנסים עם משקפיים עוברים מהקור שבחוץ (לדוגמה, 9 מעלות) לתווך חדר מחומם (למשל 24 מעלות ו-40 אחוזי לחות), האוויר הסובב את המשקפיים נמצא מתחת לנקודת הטל של החדר המחומם, שהיא 10 מעלות. לכן גם כאן יתעבו טיפות על זגוגית המשקפיים. אפשר לחשב בקלות את נקודת הטל עבור טווח רחב של טמפרטורות ואחוזי לחות. אז איך נכנסים בחורף עם משקפיים לחדר מחומם בלי להיתקל בחומת ערפל מול העיניים? קשה לחזות מראש את תנאי הטמפרטורה והלחות בחדר שאליו אנחנו עומדים להיכנס. לכן יהיה גם קצת מסובך לחשב מראש את נקודת הטל ואז לחמם את המשקפיים בדיוק מעל לטמפרטורה הזאת לפני שניכנס. אפשר לנסות לנשוף על המשקפיים (מה שיגרום לעיבוי בגלל הלחות שבפה – אז כדאי להיות מוכנים עם מטלית) כדי לחמם אותן לפני שנכנסים ולקוות שעברנו את הנקודה.

בדיוק אותו מנגנון עובד גם במכונית. כדי להיפטר מהתעבות האדים על הזכוכית בחורף, צריך להפעיל את המזגן ולחמם את הזכוכית. מדוע רואים את התופעה הזו דווקא על זכוכית? על משטח הזכוכית יש מוקדים שמאפשרים למולקולות המים להתעבות לטיפות קטנות מאוד שיוצרות את שכבת הערפל הדקה. צוללנים נוהגים בשל כך להשתמש בשיטה מיוחדת כדי למנוע מטיפות מים להתעבות על זכוכית המסכה – הם יורקים לתוכה או מטפטפים תמיסות שנועדו לכך. התמיסות האלה מונעות מהמים את הגישה לזכוכית ויוצרות משטח פחות נוח להתגבשות של הרבה טיפות קטנות. במקום זה המים "נאלצים" להתעבות לטיפות גדולות יותר שלא מערפלות את הזכוכית. כך שאם רוצים למנוע מזכוכית להתכסות בערפל, ויהיו אלה משקפיים, חלון או במסכת צלילה, אפשר לחמם את הזכוכית אל מעל נקודת הטל, להשתמש בתמיסות מתאימות, ובמקרה חירום – פשוט לירוק.

2 תגובות

  • עידו

    תודה רבה

    היה ממש מעניין, שנים אני חושב על התופעה הזו ולא מבין אותה. תודה רבה.

  • אנונימי

    מעניין, תודה רבה!