בעקבות כניסתו לתוקף של "חוק השקיות", מה בעצם הבעיה באריזות הפלסטיק שמחולקות ברשתות השיווק?

חוק השקיות, שנכנס לתוקף בתחילת החודש, מעורר תגובות מעורבות. החוק קובע שעלות כל שקית "גופייה" תהיה מעתה עשר אגורות, ושלרשתות השיווק יהיה אסור לחלק אותן בחינם. אזרחים רבים תומכים במהלך, ואפילו חושבים שהגרסה הסופית של החוק מרוככת מדי, אך נשמעות גם קריאות רבות נגד החוק. יש קולות שטוענים שהוא פוגע בחופש הבחירה של הצרכנים ושהתועלת הסביבתית של הפחתת השימוש בשקיות זניחה.

אז מה בכלל הבעיה עם שקיות פלסטיק? נכון להיום נצרכות בישראל מעל למיליארד שקיות גופייה בשנה, ורובן המכריע מגיע לאתרי הטמנת פסולת. הנזק הסביבתי שלהן כפול – הוא מתחיל כבר בשלב הייצור שלהן ומסתיים בזריקתן אחרי השימוש.

השקיות מיוצרות מנפט, כך שהן גורמות נזק סביבתי כבר בשלב ההפקה של חומר הגלם שלהן, עקב המשאבים הרבים המושקעים בקידוח, בהובלת ובזיקוק הנפט. לאחר השימוש בהן, שמסתיים בדרך כלל עם פריקת סל המוצרים בבית, הן מושלכות לאשפה ושם נוצר הנזק העיקרי.

פלסטיק הוא כ-20 אחוז מכלל משקל הפסולת הביתית שאנו משליכים. שקיות הפלסטיק הן מיעוט מהאשפה הזו – אחוזים בודדים מסך הפסולת. עם זאת, השקיות קלות המשקל נוטות להתפזר עם משבי הרוח ולהתפורר בחשיפה לקרינת השמש. חלקיהן מגיעים לא פעם למקורות המים ונשטפים עם הנחלים לים. חלקיקי פלסטיק הם כיום בין המזהמים החמורים ביותר בים, ואם ייצור הפלסטיק ימשיך בקצב הנוכחי כמעט שלא ייוותרו בקרוב אזורים באוקיינוסים שאינם נגועים בפסולת פלסטיק.

קצב ההתכלות של חלקיקי הפלסטיק אטי מאוד, ונמשך מאות שנים. חלקיקי הפלסטיק מכילים חומרים רעילים שמשאירים נזקים בלתי הפיכים בשרשראות מזון רגישות בכל כדור הארץ. גם השקיות שמגיעות לאתר הטמנת פסולת ונשארות בו גורמות לנזק. האתרים הללו גורמים זיהום בלתי הפיך של מי תהום וקרקעות, פולטים גזי חממה כמו מתאן וגזים רעילים אחרים, וגם פוגעים בנוף ובערך הכלכלי של הקרקע.

אפילו המיחזור, שרבים רואים בו אפשרות המועדפת, רחוק מלהיות אידיאלי – הוא צורך אנרגיה ויוצר זיהום משני בעצמו. מכיוון שבישראל אין מפעלים למיחזור שקיות, צריך לשלוח אותן לחו"ל, וגם זה דורש משאבים.

הפחתת נזקים

המתנגדים לחוק טוענים שהיקף השקיות בתוך סך הפסולת לא מצדיק מהלך כל כך נרחב, שיש בו ממד סמלי ולא רק מעשי. כמו כן הם אומרים שהפגיעה בנוחות של הצרכנים גוברת על הנזקים הסביבתיים. עם זאת, מחקרים במדינות שביצעו מהלכים דומים, כמו אירלנד, או אף אסרו לחלוטין על השימוש בשקיות הניילון מראים שהצרכנים דווקא תומכים פעמים רבות במהלך בדיעבד, ושההשפעה הסביבתית שלו משמעותית.

חשוב לציין שהחוק לא אמור לפתור את כל הנזקים הסביבתיים של הפלסטיק, אלא רק להפחית אותם ובעיקר להגביר את המודעות ולשנות תרבות של צריכת יתר בלתי נחוצה. בעיקר כדאי לחשוב, האם הנזק הסביבתי הזה שווה את זה שנסחוב מוצרים הביתה בנוחות?

הפתרון הראשון והטוב ביותר לבעיה הוא פשוט לצרוך פחות שקיות ופחות מוצרי פלסטיק לשימוש קצר טווח. מוטב להשתמש בשקיות רב פעמיות מבד, שעדיפות גם על פני שקיות מניילון עבה שעובר בסופו של דבר מסלול דומה לכל שקית אחרת. אפשר גם לעבור לשימוש בשקיות מתכלות ביולוגית, אך יש לזכור שלא כל שקית שמתהדרת בתואר הזה אכן ראויה לו.

כך או כך, כל ירידה בכמות שקיות הגופייה שמגיעות לאתרי ההטמנה ולסביבה תהיה מבורכת, גם אם כמובן לא תפתור בפני עצמה את כל הבעיות.  

סרטון (באנגלית) שמדגים מיחזור שקיות: 

8 תגובות

  • מנשה

    מה עדיף - כמה חיות מעצבנות או נוחות בחזרה מהסופר

    אני לפעמים קונה בסופר ורוצה לקחת את המוצרים הביתה.
    אז מה אם כמה חיות יבלעו שקית וימותו. הן מתות גם כדי להיות הנעלים שלי או הארוחה שלי.
    למה אני צריך ללכת עם שק גדול מהבית לסופר ולא רק עם שקיות מהסופר הביתה? ובכלל - לשקיות סופר יש גם מיחזור טבעי כי אני שם בהן זבל שאני זורק לפח וככה חוסך על לקנות שקיות וזה ממחזר לי כסף שלא הוצאתי על שקיות זבל.

  • רוני ה.

    מה שכתבת נכון באופן עקרוני,

    מה שכתבת נכון באופן עקרוני, אבל לא מתייחס לשוק הישראלי. השקיות שחולקו חינם לפני החלת החוק היו דקות מאוד, לרוב אפילו עם חורים בשל דקותן, והן היו מתכלות מעצמן תוך מספר חודשים (מניסיון). החוק החדש קבע עובי מינימלי לשקית של 20 מיקרון, והשקיות החדשות עבות יותר מהישנות ומתכלות כנראה הרבה יותר לאט (אם בכלל). אולי היה כדאי להתייחס גם לשאלת ההתכלות של הפלסטיק, כי לא ברור לי מה הנזק שנגרם לסביבה מפלסטיק מתכלה.

  • יונתן גרופ

    שלום רב. התכלות הפלסטיק שאתה

    שלום רב. התכלות הפלסטיק שאתה מציין היא למעשה פירוק חלקי ולא מלא. פלסטיק דק שנחשף לסביבה אכן עובר פירוק תוך זמן קצר יחסית לחלקיקים שאינם נראים לעין, אך הפירוק המלא למים ופחמן דו חמצני לוקח מאות שנים, בעוד שחלקיקי הפלסטיק המיקרוסקופיים ממשיכים להתקיים בסביבה הרבה אחרי שהשקית כביכול נעלמה. חלקיקים אלו גורמים נזקים שונים לבעלי חיים, בעיקר בשל העיכול שלהם והיכולת שלהם לרכז רעלים מהסביבה. סקירה די מקיפה על הנושא ב:
    http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X11005133
    הבשורה כביכול של השקיות המתכלות (באמת) היא שבתנאים מיטביים של קומפוסט, תוך מספר חודשים השקיות יעברו פירוק מלא לגמרי לפחמן דו חמצני ומים.יונת

  • הלל גרשוני

    כתבה מלאת טעויות

    1. "השקיות מיוצרות מנפט, כך שהן גורמות נזק סביבתי כבר בשלב ההפקה של חומר הגלם שלהן, עקב המשאבים הרבים המושקעים בקידוח, בהובלת ובזיקוק הנפט." - טעות. הנפט מופק בכל מקרה, ולכן ייצור השקיות הוא ניצול מיטבי של הנפט, בדיוק ההפך מנזק סביבתי. ולנפט יש יתרונות אדירים ואין שום דבר שאפילו קרוב להחליף אותו (בהנעת מכוניות, מפעלים, מטוסים וכן הלאה וכן הלאה). 2. "לאחר השימוש בהן, שמסתיים בדרך כלל עם פריקת סל המוצרים בבית" - טעות. פעמים רבות נעשה שימוש משני בשקיות, כשקית זבל, או לחיתולים, לעטיפת מוצרים וכן הלאה. 3. "הן מושלכות לאשפה ושם נוצר הנזק העיקרי." טעות. אין נזק עיקרי בהשלכה לאשפה, וראו להלן. 4. "פלסטיק הוא כ-20 אחוז מכלל משקל הפסולת הביתית שאנו משליכים. שקיות הפלסטיק הן מיעוט מהאשפה הזו – אחוזים בודדים מסך הפסולת" נכון. השקיות שעליהן מושת החוק הן 0.2% מהפסולת הביתית. כלומר אחוז שולי לגמרי. 5. "השקיות קלות המשקל נוטות להתפזר עם משבי הרוח ולהתפורר בחשיפה לקרינת השמש. חלקיהן מגיעים לא פעם למקורות המים ונשטפים עם הנחלים לים. חלקיקי פלסטיק הם כיום בין המזהמים החמורים ביותר בים, ואם ייצור הפלסטיק ימשיך בקצב הנוכחי כמעט שלא ייוותרו בקרוב אזורים באוקיינוסים שאינם נגועים בפסולת פלסטיק." - נכון ולא נכון. מעטות מאוד מהשקיות עפות ברוח. חלקיקי פלסטיק קטנים אינם "מזהמים" משום שאינם גורמים לשום נזק סביבתי של ממש. ואחוז השקיות מתוך פסולת הפלסטיק הוא קטן מאוד. 6. "קצב ההתכלות של חלקיקי הפלסטיק אטי מאוד, ונמשך מאות שנים. חלקיקי הפלסטיק מכילים חומרים רעילים שמשאירים נזקים בלתי הפיכים בשרשראות מזון רגישות בכל כדור הארץ." - אין שום עדויות לכך שדגים שבלעו פלסטיק מסוכנים באיזשהו מובן. ושוב, כאמור השקיות שנמכרות בסופר הן חלק קטנטן מהסיפור, כך שגם אילו זה היה נכון חוק השקיות לא היה מוצדק כך. 7. "גם השקיות שמגיעות לאתר הטמנת פסולת ונשארות בו גורמות לנזק. האתרים הללו גורמים זיהום בלתי הפיך של מי תהום וקרקעות, פולטים גזי חממה כמו מתאן וגזים רעילים אחרים, וגם פוגעים בנוף ובערך הכלכלי של הקרקע." - זו טעות קשה במיוחד. המטמנות אטומות כלפי מטה (יש בהן חומרים הרבה יותר מסוכנים מאשר פלסטיק), וממוקמות במיוחד במקומות הרחוקים ממי התהום, וגם מנוטרות היטב בקביעות. הגז הנפלט מהמטמנות (שנובע בעיקר מהפסולת האורגנית) משמש להפקת אנרגיה במטמנות המתקדמות. 8. "אפילו המיחזור, שרבים רואים בו אפשרות המועדפת, רחוק מלהיות אידיאלי – הוא צורך אנרגיה ויוצר זיהום משני בעצמו. מכיוון שבישראל אין מפעלים למיחזור שקיות, צריך לשלוח אותן לחו"ל, וגם זה דורש משאבים." - נכון. מיחזור במקרים רבים (ובמיוחד כאן) הוא תהליך בזבזני ולא יעיל. הסגידה למיחזור היא מוטעית. עדיף לטמון בקרקע. 9. "מחקרים במדינות שביצעו מהלכים דומים, כמו אירלנד, או אף אסרו לחלוטין על השימוש בשקיות הניילון מראים שהצרכנים דווקא תומכים פעמים רבות במהלך בדיעבד, ושההשפעה הסביבתית שלו משמעותית." - "הצרכנים תמכו בדיעבד" זו אמירה חסרת משמעות, כי סקרים אינם אומרים דבר. אם, למשל, רק 20% מהציבור (מהשכבות החלשות) נפגעו, תוכלו לראות 80% תמיכה, אבל זו טעות אופטית, כי 20% נפגעו, והם החשובים כאן. "ההשפעה הסביבתית משמעותית"? לא ראיתי שום ראיה לזה. 10. "שוב לציין שהחוק לא אמור לפתור את כל הנזקים הסביבתיים של הפלסטיק, אלא רק להפחית אותם ובעיקר להגביר את המודעות ולשנות תרבות של צריכת יתר בלתי נחוצה." פה יש בעיה קשה מאוד מבחינת המחוקק, שמנסה לחנך את הציבור לדברים חסרי שחר. "צריכת יתר בלתי נחוצה" דווקא נחוצה מאוד. רק חברות עניות לא צורכות "צריכת יתר". צריכת יתר היא טובה, היא סממן של שפע. אין שום נזק ב"צריכת יתר", שהמאבק בה נובע מדמיון גמור כאילו משאבי הטבע עומדים להיגמר (והם בהחלט לא הולכים להיגמר, גם לא בתוך אלף או עשרת אלפים שנה). בכל מקרה אף אחד לא נתן למחוקק סמכות לחנך את הציבור לאיזו עמדה אופנתית חולפת. 11. "כך או כך, כל ירידה בכמות שקיות הגופייה שמגיעות לאתרי ההטמנה ולסביבה תהיה מבורכת" שטויות. אין שום בעיה בכך ששקית מגיעה למטמנה. היא פשוט מוטמנת שם ואינה גורמת לשום נזק. החוק הוא מיותר, וצריך לבטל אותו בהקדם. להרחבה ראו כאן
    http://mida.org.il/2016/02/16/%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%94%D7%A1%D7%9... להרחבה על השיגיונות שבמיחזור ראו כאן
    http://mida.org.il/2015/07/14/%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A...

  • יונתן

    הלל היקר שלום רב,

    הלל היקר שלום רב,
    אני מודה לך על העניין שאתה מביע ועל התגובה המפורטת. לצערי חלק מהטענות שלך, שאתה משמיע מעל במות רבות, מבוססות על נתונים פשוט לא נכונים. אנסה להגיב לטענותייך בנושא. 1. "הנפט מופק בכל מקרה, ולכן ייצור השקיות הוא ניצול מיטבי של הנפט" - נפט מופק ע"פ דרישה - ולא נובע סתם כך מהאדמה באופן אוטומטי. כשהביקוש לשקיות פלסטיק (וכל פלסטיק אחר לצורך העניין) עולה, קצב יצור הפקת הנפט לטובת זה עולה. הפקת השקיות דורשת גם כמובן השקעת אנרגיה שמביאה לשחרור גזי חממה לאטמוספירה. 2. "פעמים רבות נעשה שימוש משני בשקיות, כשקית זבל, או לחיתולים, לעטיפת מוצרים וכן הלאה" - זה אכן נכון. ועכשיו תראה לי את הבית שבו 100% מהשקיות שנלקחות מהסופר מנוצלות בצורה מיטבית לאריזה מחדש של דברים אחרים. 3. "אין נזק עיקרי בהשלכה לאשפה" - ראה סעיף 7 4. "השקיות שעליהן מושת החוק הן 0.2% מהפסולת הביתית" - יותר לכיוון 2-5%. בכלל לא זניח, אבל בהחלט לא המסה העיקרית. 5. "חלקיקי פלסטיק קטנים אינם "מזהמים" משום שאינם גורמים לשום נזק סביבתי של ממש" - זו קביעה שערורייתית ופשוט לא נכונה, חלקיקי הפלסטיק מכילים תרכובות רעילות במיוחד, והסכנות שלהן ידועות. החלקיקים שמגיעים למערכות עיכול של בעלי חיים גורמים מכלול של בעיות שפוגעות בהן בצורה דרמטית. ראה למשל:
    http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X02002205
    http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S001393510800159X
    תסכים איתי שלא תיתן לילדים שלך מרק שבושל עם אבקת שקיות פלסטיק מתפוררות? 6. "אין שום עדויות לכך שדגים שבלעו פלסטיק מסוכנים באיזשהו מובן." - ושוב התעלמות ממאות מאמרים בנושא - ראה סעיף קודם. 7. "המטמנות אטומות כלפי מטה (יש בהן חומרים הרבה יותר מסוכנים מאשר פלסטיק), וממוקמות במיוחד במקומות הרחוקים ממי התהום, וגם מנוטרות היטב בקביעות. הגז הנפלט מהמטמנות (שנובע בעיקר מהפסולת האורגנית) משמש להפקת אנרגיה במטמנות המתקדמות." - זה אכן המצב על הנייר, אך בפועל רחוק מכך. ראה מקרים של דליפות ממטמנות של חומרים מסוכנים (לא פסולת ביתית) באתר הסופר מתוחכם של רמת חובב. נוזלים מזוהמים ממטמנות רגילות כמעט תמיד דולפים בסופו של דבר למי התהום ומזהמים אותם. בדיקות מראות שבישראל כ-12% מסך גזי החממה שנפלטים לאטמוספירה מגיעים מאתרי הטמנת פסולת. השימוש בגז מתאן להפקת אנרגיה לא מתקרב לכמות הגזים שנפלטת. הטמנת אשפה דורשת גם שינוע לרוב לאתרים מרוחקים, על ידי משאיות מזהמות. ולסיום שאלה קטנה - האם היית מסכים לגור בסמיכות לאתר הטמנה? כנראה שלא, בדיוק בגלל כל הסיבות המפורטות כאן. 8. "מיחזור במקרים רבים (ובמיוחד כאן) הוא תהליך בזבזני ולא יעיל. הסגידה למיחזור היא מוטעית. עדיף לטמון בקרקע." סופסוף מסכים חלקית, אני אכן בדעה שברוב המקרים מיחזור עושה יותר נזק מתועלת, מלבד במקרה של פסולת אורגנית שהטמנה שלה הוא פשע של ממש. המחזור שלה משתלם כלכלית ומאפשר להפחית את כמות הפסולת ב-40%. 9. "סקרים אינם אומרים דבר. אם, למשל, רק 20% מהציבור (מהשכבות החלשות) נפגעו, תוכלו לראות 80% תמיכה, אבל זו טעות אופטית, כי 20% נפגעו, והם החשובים כאן. "ההשפעה הסביבתית משמעותית"? לא ראיתי שום ראיה לזה." - מסכים איתך שסקרים לרוב חסרי משמעות, ועדיין זה מעניין. לגבי התועלת הסביבתית - באירלנד הפחתה של 4-5% בכמות הפסולת רק בגלל הפחתת השימוש בשקיות. זו בהחלט השפעה סביבתית. 10. "צריכת יתר היא טובה, היא סממן של שפע. אין שום נזק ב"צריכת יתר" - עניין אולי יותר פילוסופי.. קשה מאוד להגיב לטענות אלו בקצרה, אך אומר שהטענות שמשאבי הטבע יגמרו אכן מופרכות ברובן. ועם זאת - לצריכת יתר יש השפעה סביבתית עצומה, גם אם אתה בסביבתך הקרובה לא רואה את זה. אינספור מחקרים מראים שמערכות אקולוגיות קורסות בכל העולם, בגלל הצורך בפיתוח שטחים לחקלאות, תעשייה, כרייה ותשתיות. האם אתה רוצה לחיות בעולם שבו צריך לנסוע מאות קילוטרים כדי לראות פיסת קרקע נטולת מפיתוח? ולגבי חינוך הציבור - הממשלה עושה את זה כל הזמן בתחומים אחרים, למה לא כאן? מזמין אותך לדיון מעמיק הרבה יותר בנושא. 11. "אין שום בעיה בכך ששקית מגיעה למטמנה. היא פשוט מוטמנת שם ואינה גורמת לשום נזק" - כמו שנאמר, אתרי הטמנת פסולת הם בהחלט מפגע, וגם אם ספציפית הנזק מהשקיות הוא לא המרכזי, כן, כל הפחתה בכמות הפסולת עוזרת. לסיכום, אומר שאני מסכים איתך שהחוק לא אידאלי - הוא מתמודד בצורה קוסמטית עם בעיה משמעותית ולא באמת פותר אותה. לגבי השאר - אמליץ לך להתעמק גם במחקרים, ולא רק בכתבות עיתונות.

  • הלל גרשוני

    תודה על תגובתך המפורטת

    ואשיב:
    1. "נפט מופק ע"פ דרישה - ולא נובע סתם כך מהאדמה באופן אוטומטי. כשהביקוש לשקיות פלסטיק (וכל פלסטיק אחר לצורך העניין) עולה, קצב יצור הפקת הנפט לטובת זה עולה".
    כאמור מדובר בתוצר לוואי, והביקוש לנפט הוא אדיר. ובצדק - נפט הוא דבר שאין לו תחליף, לא בטווח הנראה לעין. אתה מוזמן להראות לי שהביקוש לנפט ירד בעקבות חוקי שקיות ברחבי העולם, ושהזיהום בנפט פחת בעקבותם. "הפקת השקיות דורשת גם כמובן השקעת אנרגיה שמביאה לשחרור גזי חממה לאטמוספירה" - איני רוצה להיכנס כרגע לסיפור גזי החממה, שנשען כמו כאן על הרבה מאוד דמיון וחוסר הבנה של המספרים הענקיים שאנחנו מדברים בהם. נראה לי שתסכים איתי שלאנרגיה הזו אין השפעה של ממש על האקלים, פשוט מכיוון שזה אחו מזערי ממש מהפקת האנרגיה העולמית, לא משהו שהאטמוספירה מרגישה בכלל. אה, והאם הזכרתי שייצור שקית בד או נייר מבזבזת הרבה יותר אנרגיה ומזהמת הרבה יותר? 2. "עכשיו תראה לי את הבית שבו 100% מהשקיות שנלקחות מהסופר מנוצלות בצורה מיטבית לאריזה מחדש של דברים אחרים"
    למה צריך 100%? אתה מכיר בית שאוכל 100% מהאוכל שלו? סממן של חברת שפע (כפי שכתבתי בהמשך) היא שצורכים חלק ולא את הכול, שזה דבר שמאפיין חברות עוני. משתמשים בחלק, ואת השאר שמים בפח. בכל אופן שקיות בהחלט מהוות בעיניי רמז לשימוש נאות במשאבים, החל בכך שהן תוצר לוואי של נפט וכלה בכך שעושים בהן שימוש חוזר. ולא עושים זאת מתוך אידיאולוגיה, אלא מחירן הזול גורם לכך (ומחירן הזול גם מעיד על כמות האנרגיה המזערית המושקעת בהן, וגם את כמות הזיהום המזערי שלהן - המחיר של כל מוצר מגלם גם את האנרגיה המושקעת בו וגם את הרגולציה המושתת על המפעלים המייצרים אותו, כלומר הוא מגלם את ההשלכות הסביבתיות של ייצורו). . 3. ""השקיות שעליהן מושת החוק הן 0.2% מהפסולת הביתית" - יותר לכיוון 2-5%. בכלל לא זניח, אבל בהחלט לא המסה העיקרית" - בדוק במסמכים של המשרד להגנת הסביבה. מדובר על 0.2% מהפסולת הביתית (כלל השקיות זה 0.8%, אבל השקיות שהחוק חל עליהן זה 0.2%). בכל מקרה, כך או כך מדובר באחוז זניח וחסר השפעה של ממש. ודאי שהשקית שכל אחד מאיתנו משתמש בה חסרת השפעה כלל. . 5. ""חלקיקי פלסטיק קטנים אינם "מזהמים" משום שאינם גורמים לשום נזק סביבתי של ממש" - זו קביעה שערורייתית ופשוט לא נכונה, חלקיקי הפלסטיק מכילים תרכובות רעילות במיוחד, והסכנות שלהן ידועות. החלקיקים שמגיעים למערכות עיכול של בעלי חיים גורמים מכלול של בעיות שפוגעות בהן בצורה דרמטית. ראה למשל:
    http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X02002205
    http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S001393510800159X
    תסכים איתי שלא תיתן לילדים שלך מרק שבושל עם אבקת שקיות פלסטיק מתפוררות?"
    ובכן המאמרים שהפנית אליהם אינם מראים כלל שפלסטיק הוא רעיל. הם מדברים על כך שיש בעלי חיים שזה גורם להם לבעיות עיכול וכן הלאה. שזה לא נחמד אבל בכלל לא מתקרב לאיזו סכנה למין האדם שיאכל מהדגים הללו. אה, והאם הזכרתי שהשקיות מכלל הפסולת הימית זה אחוז מזערי? וחלק גדול מהמאמרים האלה זה אלרמיזם כפשוטו - אין בו שום ראיה למערכות אקולוגיות קורסות אלא הרבה אזהרות לעתיד חסרות ביסוס של ממש. האם אתה מכיר מין כלשהו שנכחד בגלל שקיות? 7. "זה אכן המצב על הנייר, אך בפועל רחוק מכך. ראה מקרים של דליפות ממטמנות של חומרים מסוכנים (לא פסולת ביתית) באתר הסופר מתוחכם של רמת חובב. נוזלים מזוהמים ממטמנות רגילות כמעט תמיד דולפים בסופו של דבר למי התהום ומזהמים אותם" -
    האם הנוזלים האלה מגיעים מהשקיות? (אגב אשמח למראה מקום לטענה שלך שהרגולציה של המשרד להגנת הסביבה אינה יעילה בכל הנוגע למטמנות) "בדיקות מראות שבישראל כ-12% מסך גזי החממה שנפלטים לאטמוספירה מגיעים מאתרי הטמנת פסולת."
    - זה לא הפלסטיק שפולט אותם. פלסטיק לא פולט גזי חממה. (וכבר אמרתי קודם משהו לגבי ההטעיה בכל הנוגע לגזי חממה. גם אילו ישראל תפסיק לגמרי את כל פליטת גזי החממה שלה כליל, האקלים לא ישתנה בכהוא זה. כן, אנחנו ממש פסיק קטנטן). "הטמנת אשפה דורשת גם שינוע לרוב לאתרים מרוחקים, על ידי משאיות מזהמות" -
    זה נכון בהחלט, אבל צמצום השקיות אינו חוסך את השינוע (אם כי ביטול פרויקטי המיחזור יקטין מאוד את כמות המשאיות הנוסעות על הכבישים). בהקשר זה יש לפנות בתלונה אל המשרד להגנת הסביבה שאינו מאשר פתיחת מטמנות בפיזור נרחב בארץ, מה שיחסוך את עלויות העתק הללו ואת הזיהום הזה. אפשר יהיה לשלם לרשויות שתהיינה מוכנות לפתוח מטמנות אצלן, והכסף יוכל ללכת לדברים מועילים כמו פיתוח תשתיות, נקיון הערים, חינוך וכן הלאה. "ולסיום שאלה קטנה - האם היית מסכים לגור בסמיכות לאתר הטמנה? כנראה שלא, בדיוק בגלל כל הסיבות המפורטות כאן" - בדיוק לכן צריך שרשות מקומית תקבל כסף על כך שיש בה מטמנה. לכל דבר יש מחיר, והעובדה שמאות אלפי אנשים גרים בחיפה מעידה על כך. 8. "אני אכן בדעה שברוב המקרים מיחזור עושה יותר נזק מתועלת, מלבד במקרה של פסולת אורגנית שהטמנה שלה הוא פשע של ממש. המחזור שלה משתלם כלכלית ומאפשר להפחית את כמות הפסולת ב-40%"
    -בעניין זה אני חולק עליך, פרויקטי הפרדה במקור הוכחו כבזבזנים וכלא יעילים. בארץ הושקעו בכך מיליארדים בלא תועלת ממשית. זה בזבוז אדיר. . 9."באירלנד הפחתה של 4-5% בכמות הפסולת רק בגלל הפחתת השימוש בשקיות. זו בהחלט השפעה סביבתית" - המספר הזה נשמע לי מפוקפק מאוד משום ששקיות - כלל השקיות - אינן 4-5% מהפסולת, והרי יש להן גם תחליפים שגם הם הולכים לפח או למתקני מיחזור. לפי מה שראיתי אירלנד העלתה מאוד את היטל ההטמנה, מה שכופה רשויות להוביל יותר פסולת למיחזור (אף ששנינו מודים שבדרך כלל זה הליך שאינו נכון). בכל מקרה אשמח למקור לטענה הזו. (כך או כך, אין שום תועלת בכך שיש פחות שקיות במטמנות, פשוט משום ששקיות אינן גורמות לשום נזק כשהן במטמנות. הן פשוט שם.) 10. "הטענות שמשאבי הטבע יגמרו אכן מופרכות ברובן" - שמח להסכמה הזו בינינו. "אינספור מחקרים מראים שמערכות אקולוגיות קורסות בכל העולם, בגלל הצורך בפיתוח שטחים לחקלאות, תעשייה, כרייה ותשתיות" - כן, אלה החיים ומערכות אקולוגיות קורסות כל הזמן, לאורך כל האבולוציה וקיום חיים על פני האדמה. תמיד קרסו מערכות אקולוגיות ותמיד תקרוסנה, ותהיינה מערכות חדשות. אגב, השימוש בנפט, שמאפשר את המדשנים המודרניים, גרם לכך שחקלאים משתמשים בפחות שטח כדי לעבד את הקרקע ובכך בעצם האדם נסוג מהשתלטות על שטחי טבע ונותן לטבע יותר מקום, שבעיניי זה נהדר. כאמור זה בזכות הנפט המשוקץ. "האם אתה רוצה לחיות בעולם שבו צריך לנסוע מאות קילוטרים כדי לראות פיסת קרקע נטולת מפיתוח?"
    זו אמירה נטולת הקשר. "ולגבי חינוך הציבור - הממשלה עושה את זה כל הזמן בתחומים אחרים, למה לא כאן?"
    גם במקומות אחרים זה דבר רע מאוד. האם תרצה שהממשלה תחנך אותך להיות ציוני, לאומי, או דתי? בפרט הדבר שערורייתי כאשר עושים שימוש בכספי משלמי המסים כדי לשכנע אותם לתת עוד מסים. 11. "אתרי הטמנת פסולת הם בהחלט מפגע, וגם אם ספציפית הנזק מהשקיות הוא לא המרכזי, כן, כל הפחתה בכמות הפסולת עוזרת" - אתה מתחמק מהנקודה. זה לא שהנזק מהשקיות הוא לא המרכזי - הוא פשוט לא קיים. הנזק שיש באתרי הטמנה הוא מהפסולת הרעילה שבהם, ומה לעשות, החיים קשים, יש פסולת רעילה בעולם וזה תוצר לוואי של החיים שלנו. עדיף שזה יהיה באתרי הטמנה מאשר שלא נייצר כלום ונחזור לעידן האבן. אבל הקישור של זה לשקיות הוא פשוט לא נכון. השקיות אינן הדבר הבעייתי באתרי הטמנה, ומה שבעייתי שם אי אפשר ממילא לקצץ (ואם נקצץ זה יפגע מאוד ברמת החיים שלנו, ומה הועלנו?). לסיכום אני מודה לך על דיון ענייני ומחודד, דבר שאני ממעט לצערי להיתקל בו.

  • אנונימי

    זה לא הפתרון, כי אנשים

    זה לא הפתרון, כי אנשים ממשיכים לארוז את האשפה בשקיות, וכמעט כל מוצר שקונים עטוף בפלסטיק. קודם ארזתי בשקיות הגופיה ואז זרקתי בהן זבל. היום אני אורזת את המוצרים הקטנים, הרטובים והקפואים בשקיות של ירקות וקונה שקיות שימוש חד פעמי לזריקת הזבל. הרבה יותר פלסטיק להפטר ממנו. היה יותר חכם להתחיל עם אריזות פלסטיק למוצרים שקונים בסופר (ולא רק בו) - היצרנים אולי היו מתיישרים עם החוק מול קנסות. היה יותר חכם לאסור שימוש בכלים חד פעמיים מפלסטיק, שמגיעים לפח אחרי שימוש בודד. מהלך פופוליסטי שנועד לגבות כסף מהציבור ולא יעזור כהוא זה לאיכות הסביבה.

  • דינה

    בכל מדינה שבה אני מבקרת כולל

    בכל מדינה שבה אני מבקרת כולל מדינות מתפתחות, אין צלחות חד פעמיות מפלסטיק, רק מניר. במדינה כמו ישראל שבה משתמשים בכל כך הרבה צלחות חד פעמיות, צריך לאסור מכירה של צלחות מפלסטיק, וכמובן לחנך לחנך לחנך