האם שרירנים הם באמת חזקים כמו שהם נראים? מחקרים עדכניים טוענים: הקשר בין גודל השריר לכוח הרבה יותר מורכב, והתרגול עצמו חשוב לא פחות מניפוח השריר

כולנו רוצים להיות חזקים יותר. חוזק פיזי עושה אותנו בריאים יותר ומקנה לנו יתרונות אבולוציוניים, ביטחון עצמי ותחושת שליטה. בימינו צעירים ומבוגרים רבים שוכרים מאמנים אישיים, מבלים שעות בחדרי כושר ומתייעצים עם רופאים מומחים כדי לבנות לעצמם תוכנית אימונים שתאפשר להם לחזק את הגוף בדרך היעילה ביותר.

מקובל לחשוב שהגדלה של מסת השריר, כלומר של גודלו, תתבטא בעלייה בכוח. האינטואיציה שלנו אומרת שאדם שרירי מאוד יהיה בהכרח חזק יותר מאדם עם פחות שרירים. האמנם? רחוק מכך.

הרעיון המהפכני שלפיו מסת שריר וחוזק פיזי אינם הולכים בהכרח יד ביד הועלה עוד בשנת 1955, אך במשך זמן רב לא התייחסו אליו ברצינות. בפועל, המנגנון הביולוגי המאפשר גידול בחוזק שריר בתגובה לאימון אמנם זוכה לתשומת לב מרובה מחוקרים, אולם עד כה איש לא הצליח לפענח אותו באמת. חלק מהממצאים הדגישו את חשיבותה של הגדלת מסת השריר כדי להשיג חוזק, אך מחקרים אחרים לא מצאו קשר ביניהם.

לא תמיד הולכים ביחד

אחד מהמחקרים הוותיקים יותר שניסה לענות על השאלה הראה שבתגובה לאימון, עיקר השינוי בחוזקו של השריר הושג בזכות ההכרות והתרגול של המתאמנים עם התנועה עצמה, ולא בעקבות גידול במסת השריר. לטענת החוקרים, המסלול העצבי – כלומר התהליכים המתרחשים בתוך המוח – הוא זה שמאפשר לנו לנצל באופן מיטבי את יכולת השריר, ולכן להתחזק. עם זאת, הם לא פסלו את ההשפעה שיש למסת השרירים על חוזקם, מכיוון שאי אפשר להפריד בין שני התהליכים ולמדוד עד כמה השפיע כל אחד מהם בנפרד. 

במחקרים שנעשו בנושא הצליחו לגרום לנבדקים להצליח טוב יותר ולהגיע לתוצאות מרשימות ביותר במבחני חוזק גם בלי הגדלה במסת השריר שלהם. אם כך, מה מעיד על חוזק השרירים שלנו אם לא הגודל שלהם? תשובה ברורה לשאלה הזו אין לנו כיום. שאלת הקשר בין חוזק השריר לגודלו ואיך הם משפיעים זה על זה נותרה אפופת מסתורין.

במחקר שהתפרסם בתחילת השנה רצו החוקרים לבדוק אם קיים קשר בין ההשפעות על מסת שריר וחוזק שריר בתגובה לאימון כוח. לשם כך עקבו אחרי 287 גברים ונשים בקבוצות גיל שונות ומדדו את העלייה במסת שרירי הגפיים התחתונות ובחוזק שלהם לאחר תוכנית אימונים שגרתית של שני אימונים בשבוע במשך 24-20 שבועות. החוקרים השתמשו בשיטות דימות כמו אולטרסאונד ו-MRI למדידת מסת השרירים וערכו מבחן חוזק שבו ביקשו מהנבדקים לדחוק ברגליהם משקלים שונים.

תוצאות הניסוי הראו שתוכנית האימונים השפיעה באופן מאוד לא אחיד על שני המדדים. כשהתבוננו בתוצאות של כל נבדק בנפרד, החוקרים הופתעו לגלות שהעלייה במסת השריר והעלייה בחוזק לא היו מתואמים כלל. אצל חלק מהנבדקים מסת השריר עלתה אך הם לא הפגינו תוצאות טובות יותר במבחן החוזק, ולהפך – היו גם כאלה שגילו שיפור ניכר בחוזק בלי כל עדות לעלייה במסת שריר.

מתוצאות המחקר אי אפשר כמובן להסיק ששני המדדים אינם קשורים זה לזה, אולם ברור שהקשר ביניהם אינו ישיר ופשוט כפי שמקובל לחשוב. החוקרים ציינו שלא התחשבו בהרגלי התזונה והפעילות הגופנית בחיי השגרה של הנבדקים, כך שגם להם עשויה להיות השפעה על התוצאות.

כוח המוח

את העלייה הלא הגיונית לכאורה בחוזק השריר זוקפים החוקרים למסלולים עצביים שנוצרים כשאנחנו מתרגלים תנועה. בזכותם אנו מצליחים לבצע את אותה תנועה ביעילות גבוהה יותר בפעם הבאה וכך מגבירים את הכוח שאנו מפיקים ממנה גם ללא עלייה בגודל השריר עצמו.

מחקר נוסף שפורסם השנה בחן גם הוא את ההשפעות של אימון כוח על הגוף. במקרה הזה החוקרים עקבו אחר 200 נבדקים לפני תקופת אימון ואחריה ומדדו מאפיינים נוספים, ביניהם מסת גוף רזה והיקף הפעילות של סיבי שריר אירוביים ואנאירוביים. גם כאן התוצאות לא היו עקביות ושאלת הקשר בין גודל השריר וחוזקו ממשיכה לבלבל את כולם.

עם זאת, כשבחנו את הנבדקים על תנועה מוכרת שתרגלו בתוכנית האימונים שלהם, תוצאות מבחן החוזק שלהם היו הרבה יותר טובות לעומת נבדקים שהתאמנו באותה תוכנית אך התבקשו במבחן החוזק לבצע תרגיל חדש. ברור אם כך שליכולת המוטורית יש כאן תפקיד חשוב: היא מאפשרת לנו לבצע את הפעולה ביתר יעילות וכך מגדילה את חוזקה הסופי. השרירים שלנו "זוכרים" את הפעולה ויודעים לבצע אותה יותר טוב.

מהיכן הזיכרון הזה מגיע? מהמוח כמובן. כשאנו מבצעים פעולה מוטורית, תאי המוח שלנו יוצרים קשרים חדשים. בפעם הבאה שנחזור על הפעולה, הקשרים יופעלו שוב ויחוזקו.

אחת המגבלות הבולטות במחקרים מהסוג הזה היא השונות בין הנבדקים. אנשים שונים מגיבים אחרת למאמץ גופני וייתכן שאותה תוכנית אימונים לא מתאימה לכולם. לכן קשה להגיע לממוצע תוצאות אמין.

בניסוי שניסה להתגבר על המגבלה הזו בדקו החוקרים את התגובה של כל אחת משתי הגפיים המקבילות של כל נבדק לאימון. נבדקים תרגלו את אחת הגפיים עם משקל כבד כדי להגדיל את השריר, ובשנייה עשו חזרות מרובות על התרגיל בלי להעמיס משקל על היד או הרגל. כתוצאה מכך חל גידול במסת שריר רק בצד שאומן עם משקל. ובכל זאת, במבחן החוזק שתי הגפיים הראו תוצאות דומות.

אז מה כדאי לנו לעשות כדי להתחזק? בחדרי כושר ובמתקני אימונים אחרים בונים כיום תוכניות שמתמקדות בהגדלה של מסת השריר במטרה להשיג חוזק מרבי. כיום אנחנו יודעים שזה לא כל כך פשוט ושיש עוד גורמים שמשפיעים על התהליכים האלה. גם אם המנגנון הביולוגי שלהם אינו ברור עדיין, בדבר אחד אין כאן ספק – הכנסה של שגרת אימונים לחיי היום יום תורמת לבריאות ולאיכות חיים טובה.

4 תגובות

  • יוסי

    זהינו אדם שרירי וחלש - זהינו מדע רע

    יש פה מאמר שטוען: "זיהינו שדר מהחלל. בדיקה לעומק של העובדות מגלה: זיהינו מדע רע".
    אינני רוצה להתווכח על קוצו של יוד איך נעשו המחקרים ועל מסקנתם, אך דבר אחד ברור: רוצה להיות חזק - תתאמן יותר ותחשוב פחות ממה בדיוק אתה מתחזק - העיקר שתתאמן.
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/%D7%9E%D7%A1%D7%A8...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    היי יוסי

    היי יוסי
    אני מאוד מקווה שקראת את הכתבה במלואה לפני שהגבת. היא מציינת שגודל שריר לא נמצא תמיד בקורולציה לחוזקו. זה אומר שבחלק מהמקרים הוא כן. המחקר איננו מעודד אנשים לא להתאמן, להפך. הוא רק מוסיף רובד נוסף על המנגנונים שמאפשרים לנו להתחזק בעקבות אימון, כמו תרגול של הפעולה המוטרית עצמה.

  • אלי

    השאלה האם בן אדם גדול יותר

    השאלה האם בן אדם גדול יותר שמתאמן יפתח שריר חזק יותר מבן אדם קטן שמתאמן באותה מידה?

  • אלדר

    תלוי בהרבה גורמים, רמת

    תלוי בהרבה גורמים, רמת טסטוסטורון=גיל, גודל הקיבה, הרגלי אכילה, רמת ספיגת חלבון וסידן, תגובה גנטית לקריעת השרירים במהלך האימון ועוד ועוד..