בעקבות הוויכוח בשאלת גיוס נשים לשירות בחיל השריון, יצאנו לבדוק אם אכן יש הבדל בנזקים גופניים הנגרמים לנשים וגברים בעקבות אימון מפרך או הרמת משאות
זה לא סוד שגברים ונשים שונים זה מזה במבנה גופם. בממוצע, גברים גבוהים יותר ושריריים יותר, ומסוגלים לרוץ מהר יותר ולשאת משקלים כבדים יותר. זה, כאמור, בממוצע. יש כמובן נשים חזקות במיוחד שיוכלו לנצח בתחרות הרמת משקולות גברים רבים, כפי שיש גברים שהם נמוכים או איטיים יותר מנשים רבות.
סביר להניח כי נשים המתנדבות לשירות קרבי יהיו החזקות יותר מבין הנשים, ובעלות כושר גופני גבוה יחסית. אך האם לנשים אלו יהיה סיכון גדול יותר להיפגע ולהיפצע, בהשוואה לעמיתיהן הגברים?
מסקירה של הספרות בנושא נראה שהתשובה חיובית. מחקרים על פציעות בספורט מראים כי נשים נמצאות בסיכון מוגבר לסוגים מסוימים של פציעות ברגליים. גם מחקרים שנעשו על חיילות וחיילים בשעת טירונות או אימונים הראו כי חיילות אכן נפצעות יותר, ובמיוחד מפתחות יותר שברי מאמץ.
כמובן, מין אינו גורם הסיכון היחיד: כושר גופני, משקל ואפילו גובה נמצאו גם הם כמשפיעים על הסיכון להיפגע. האם נשים נפצעות יותר בשל תכונה "נשית" כלשהי של גופן, או פשוט משום שהן, בממוצע, נמוכות יותר ובכושר גופני טוב פחות משל הגברים? קשה לדעת, אך יש מחקרים המראים, למשל, כי כושר אירובי גבוה ואימונים תכופים מפחיתים את הסיכון לפציעה אצל נשים. פירושו הדבר שאפשר להפחית את הסיכון לפציעה של חיילות קרביות, בעזרת מיון יעיל והכשרה מתאימה. האם גם לאחר אמצעים אלו הן עדיין ייפצעו יותר מהחיילים הגברים? על כך קשה לענות.
צניחה בשריון
מה לגבי פגיעות קשות יותר, ובעיקר, כפי שנטען בקשר לחיילות הרוצות לשרת בשריון, צניחת רחם בשל הרמת משאות כבדים?
צניחת רחם, או צניחת אברי האגן, מתרחשת כשהשרירים באזור האגן, המחזיקים את האיברים במקומם, נחלשים. כתוצאה מכך הנרתיק והרחם צונחים לכיוון הפות, ובמקרים חמורים אף יוצאים ממנה ומשתלשלים החוצה. זו תסמונת נפוצה מאוד – במחקר שנערך על נשים אמריקאיות, רק ל-24 אחוז מהן היו שרירי אגן תקינים לחלוטין. אצל רובן הייתה התחלה של צניחת רחם, ואצל שני אחוז הייתה צניחה מעבר לפתח הנרתיק.
גורמי הסיכון העיקריים לתסמונת זו הם לידות, גיל ומשקל. אצל אישה לאחר שתי לידות הסיכון לצניחת רחם גבוה פי ארבעה עד שמונה בהשוואה לאישה שלא ילדה, והסיכון עולה עם לידות נוספות. בנוסף, נשים מבוגרות יותר ונשים בעלות משקל עודף נמצאות בסיכון גבוה.
האם הרמת משאות כבדים היא גורם סיכון? התשובה בינתיים היא – ייתכן. צניחת רחם נראית בתדירות גבוהה יותר אצל אחיות העוסקות בהעברה של מטופלים מכיסא למיטה ופעולות נוספות הדורשות מאמץ גופני, וגם אצל פועלות תעשייה. ההשערה של החוקרים במקרים האלה הייתה שהגורם לסיכון הוא הרמת משאות כבדים באופן יומיומי במשך שנים, אך בינתיים אי אפשר לקבוע זאת בוודאות. העלייה בסיכון הייתה משמעותית מבחינה סטטיסטית, אך קטנה בהשוואה לסיכון הנובע ממשקל עודף, למשל. גורמי סיכון משניים נוספים כוללים לידה ראשונה בגיל צעיר, עצירות כרונית ועוד.
מה כל זה אומר לגבי השאלה אם נשים יכולות לשרת בחיל השריון, או בכל חיל אחר? לא הרבה. כל שירות קרבי הוא מסוכן, כמובן, ללא קשר למין החייל, ואימונים קשים גורמים גם הם לפגיעות ולפציעות. חלק מהחיילים נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעות כאלה, בשל מינם או בשל גורמים אחרים, אך אין זה אומר שהם בוודאות ייפגעו – וכמובן אין זה אומר בהכרח שיש לפטור אותם משירות כזה. מהמידע הרפואי המצוי בידינו ודאי אי אפשר לקבוע שנשים אינן יכולות לשרת בשריון – או בכל יחידה אחרת – או שהשירות יגרום להן נזק בלתי הפיך. מי שטוען כך, יצטרך לבסס את טענותיו על מקורות אחרים.
