בעקבות הוויכוח בשאלת גיוס נשים לשירות בחיל השריון, יצאנו לבדוק אם אכן יש הבדל בנזקים גופניים הנגרמים לנשים וגברים בעקבות אימון מפרך או הרמת משאות

זה לא סוד שגברים ונשים שונים זה מזה במבנה גופם. בממוצע, גברים גבוהים יותר ושריריים יותר, ומסוגלים לרוץ מהר יותר ולשאת משקלים כבדים יותר. זה, כאמור, בממוצע. יש כמובן נשים חזקות במיוחד שיוכלו לנצח בתחרות הרמת משקולות גברים רבים, כפי שיש גברים שהם נמוכים או איטיים יותר מנשים רבות.

סביר להניח כי נשים המתנדבות לשירות קרבי יהיו החזקות יותר מבין הנשים, ובעלות כושר גופני גבוה יחסית. אך האם לנשים אלו יהיה סיכון גדול יותר להיפגע ולהיפצע, בהשוואה לעמיתיהן הגברים?

מסקירה של הספרות בנושא נראה שהתשובה חיובית. מחקרים על פציעות בספורט מראים כי נשים נמצאות בסיכון מוגבר לסוגים מסוימים של פציעות ברגליים. גם מחקרים שנעשו על חיילות וחיילים בשעת טירונות או אימונים הראו כי חיילות אכן נפצעות יותר, ובמיוחד מפתחות יותר שברי מאמץ.

כמובן, מין אינו גורם הסיכון היחיד: כושר גופני, משקל ואפילו גובה נמצאו גם הם כמשפיעים על הסיכון להיפגע. האם נשים נפצעות יותר בשל תכונה "נשית" כלשהי של גופן, או פשוט משום שהן, בממוצע, נמוכות יותר ובכושר גופני טוב פחות משל הגברים? קשה לדעת, אך יש מחקרים המראים, למשל, כי כושר אירובי גבוה ואימונים תכופים מפחיתים את הסיכון לפציעה אצל נשים. פירושו הדבר שאפשר להפחית את הסיכון לפציעה של חיילות קרביות, בעזרת מיון יעיל והכשרה מתאימה. האם גם לאחר אמצעים אלו הן עדיין ייפצעו יותר מהחיילים הגברים? על כך קשה לענות.

צניחה בשריון

מה לגבי פגיעות קשות יותר, ובעיקר, כפי שנטען בקשר לחיילות הרוצות לשרת בשריון, צניחת רחם בשל הרמת משאות כבדים?

צניחת רחם, או צניחת אברי האגן, מתרחשת כשהשרירים באזור האגן, המחזיקים את האיברים במקומם, נחלשים. כתוצאה מכך הנרתיק והרחם צונחים לכיוון הפות, ובמקרים חמורים אף יוצאים ממנה ומשתלשלים החוצה. זו תסמונת נפוצה מאוד – במחקר שנערך על נשים אמריקאיות, רק ל-24 אחוז מהן היו שרירי אגן תקינים לחלוטין. אצל רובן הייתה התחלה של צניחת רחם, ואצל שני אחוז הייתה צניחה מעבר לפתח הנרתיק.

גורמי הסיכון העיקריים לתסמונת זו הם לידות, גיל ומשקל. אצל אישה לאחר שתי לידות הסיכון לצניחת רחם גבוה פי ארבעה עד שמונה בהשוואה לאישה שלא ילדה, והסיכון עולה עם לידות נוספות. בנוסף, נשים מבוגרות יותר ונשים בעלות משקל עודף נמצאות בסיכון גבוה.

האם הרמת משאות כבדים היא גורם סיכון? התשובה בינתיים היא – ייתכן. צניחת רחם נראית בתדירות גבוהה יותר אצל אחיות העוסקות בהעברה של מטופלים מכיסא למיטה ופעולות נוספות הדורשות מאמץ גופני, וגם אצל פועלות תעשייה. ההשערה של החוקרים במקרים האלה הייתה שהגורם לסיכון הוא הרמת משאות כבדים באופן יומיומי במשך שנים, אך בינתיים אי אפשר לקבוע זאת בוודאות. העלייה בסיכון הייתה משמעותית מבחינה סטטיסטית, אך קטנה בהשוואה לסיכון הנובע ממשקל עודף, למשל. גורמי סיכון משניים נוספים כוללים לידה ראשונה בגיל צעיר, עצירות כרונית ועוד.

מה כל זה אומר לגבי השאלה אם נשים יכולות לשרת בחיל השריון, או בכל חיל אחר? לא הרבה. כל שירות קרבי הוא מסוכן, כמובן, ללא קשר למין החייל, ואימונים קשים גורמים גם הם לפגיעות ולפציעות. חלק מהחיילים נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעות כאלה, בשל מינם או בשל גורמים אחרים, אך אין זה אומר שהם בוודאות ייפגעו – וכמובן אין זה אומר בהכרח שיש לפטור אותם משירות כזה. מהמידע הרפואי המצוי בידינו ודאי אי אפשר לקבוע שנשים אינן יכולות לשרת בשריון – או בכל יחידה אחרת – או שהשירות יגרום להן נזק בלתי הפיך. מי שטוען כך, יצטרך לבסס את טענותיו על מקורות אחרים.

14 תגובות

  • חגי

    תגובתי היתה עניינית ונמחקה - גם תגובות אחרות חסרות כאן

    מאוד מוזר ומדאיג - האם אתם אתר אקדמי? האם אינכם מסוגלים להתמודד עם תגובות ענייניות?
    המאמר כאן לוקה בחסר בלשון המעטה. גם התגובות שהושארו מספקות לצורך הבנת הפערים בו. מוזר שאינכם גונזים את המאמר ודורשים מהכותבת לתקנו.
    לא מוסיף לכם כבוד, לא המאמר ולא מחיקת התגובות.

  • איש אחד

    הצעה למחקר

    כותבת המאמר מתבקשת לקחת ג'ריקן מים 20 ליטר וללכת אתו מאתיים מטר. אח"כ לסחוב על הגב שני קיטבגים מלאים עוד מאתיים מטר. זה רק הסיפתח. יש מבחנים מתקדמים. אח"כ תכתוב מאמר עם תובנות חדשות.

  • אנונימי

    מאמר מביך

    "יצאנו לבדוק אם אכן יש הבדל בנזקים גופניים הנגרמים לנשים וגברים בעקבות אימון מפרך או הרמת משאות"
    המאמר מתחיל בזה שאכן יש נזקים וגם הבדל
    ומסכם במסקנה לוגית ישירה לשאלת המבחן: "מהמידע הרפואי המצוי בידינו ודאי אי אפשר לקבוע שנשים אינן יכולות לשרת בשריון – או בכל יחידה אחרת – או שהשירות יגרום להן נזק בלתי הפיך. מי שטוען כך, יצטרך לבסס את טענותיו על מקורות אחרים." וזאת בהתבסס על בדיקה שטחית דלה ועלובה של מקורות לא משמעותיים... המסקנה היא שנשים אכן ניזוקות יותר אך כנראה כשלא פוליטיקלי קורקט לכתוב זאת

  • ציפי

    כתבה לוקה מאד בחסר.

    וואו. זאת בדיחה? צניחת רחם היא לגמרי רק אחד הסיכונים.
    מחקרים שנערכו על ידי הצבא ועל ידי צבא ארצות הברית, ופורסמו גם ב-"ישראל דפנס" ובבמות אחרות, הראו שבנות סובלות הרבה יותר - ויותר מהר- משברי מאמץ ושברים אחרים שהן מתקשות להתאושש מהן גם זמן מה לאחר עזיבת השירות.
    בעבר פורסמו כתבות בנידון, עם עדויות של נשים שנפגעו פיזית. חלק מהן פורסמו במטרה להביא לשינוי "סרגל המאמץ" - עניין טיפשי למדי אם זוכרים שבסופו של דבר בשדה הקרב כל החיילים נדרשים לשאת את אותו ציוד, ולא משנה אם הם גבר דקיק או אשה חסונה.
    העניין הטיפשי הזה שמנסה להתכחש לביולוגיה, שגורמת לכך שנשים מתמודדות פחות טוב עם מאמצים מסוגים מסויימים (אבל הרבה יותר טוב עם דברים אחרים כמו כאב ועוד) - זה עניין פוליטי לחלוטין. ויפה עשו המגיבים לפני שציינו זאת.
    אם אתם אתר מדעי, אנא הביאו סקירה מדעית ראויה.

  • ישראלי

    לאורך המאמר - "שירות נשים בשיריון לא ראוי"! המסקנה - "אין לדעת"

    לא מערבבים פוליטיקה ומדע

  • אנונימי

    האם יש איזשהם נשים שנבדקו או

    האם יש איזשהם נשים שנבדקו או שלא נבדקו שבאופן יומיומי נושאים משאות במשקלים שמתקרבים למשקלים כאלה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיונת אשחר

    כן, כפי שמצוין בכתבה

    נעשו מחקרים על אחיות ועל פועלות בתעשייה. הן בהחלט נושאות משאות באותו סדר גודל של מה שמדובר עליו בקשר לטנקיסטיות, למשל.

  • דור

    מאמר שמסתכם ב-"אין לדעת"

    המאמר מתחיל ונגמר ב"קשה לענות", "לא אומר הרבה", "ייתכן".
    אם מחברת המאמר לא יודעת אם כן או לא, למה לחבר מאמר?

  • פשוט שיריונר

    יש נשים שיריונריות כבר למעלה מעשרים שנה

    בתור מפקד טנק חשוב לי לציין שנשים משמשות כבר כמה עשורים כשיריונריות ואינן נופלות בדבר מהגברים. למעשה מרבית ההכשרה המקצועית נעשית ע"י הנשים.
    לגבי פציעות מעטים החיילים הקרביים שאינם נושאים לאורך חייהם פציעות בגוף ובנפש משירותם למען המדינה. אני למשל סובל מכאבי גב תחתון ומירידה בשמיעה עקב השירות בשיריון.

  • עופר

    לא להאמין! כקורא קבוע אחת הכתבות ההזויות

    "מהמידע הרפואי המצוי בידינו ודאי אי אפשר לקבוע שנשים אינן יכולות לשרת בשריון" - לא הבנתי, הבאת מספר גבוה של סיבות בריאותיות למה זה גרוע, ואז לסכם שזה לא ברור? מישהו שכח מזה להיות חוקר...

  • יאיר

    בצהל חושבים אחרת:

    בצהל חושבים אחרת:
    http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/1/113391.pdf

  • איפכא מסתברא

    שום קשר בין המסקנה לבין הסקירה.

    הסקירה מבלבלת בין כתיבה פוזיטיבית לבין אמירה נורמטיבית. איכשהו, ממכון דוידסון מצופה לאבחנה טובה יותר, ומהימנעות לכניסה לשדה הנורמטיבי.
    מצד אחד, ביושר נכתב כי "נשים נמצאות בסיכון מוגבר לסוגים מסוימים של פציעות ברגליים. ... חיילות אכן נפצעות יותר, ובמיוחד מפתחות יותר שברי מאמץ."
    אלו העובדות - והנתונים מגובים גם במחקרים שנעשו בצה"ל, והתפרסמו אך לפני כשנה וחצי (קישור למטה). מצד שני, במקום לסכם את הנתונים הפוזיטיביים, מגיעה מסקנה נורמטיבית, שירות קרבי מסוכן לכולם - גם אם לחלק יותר, אבל זו לא סיבה לפטור וכו'. חבל. ובעיקר - לא מקצועי. והקישור למחקר שצוטט ב"הארץ" בחודש מאי 2015:
    http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2638703

  • אליהו

    בדיוק

    הטייה רגשית.

  • נגבי

    תגובה מדויקת. מתחיל מדעי

    תגובה מדויקת. מתחיל מדעי ונגמר פופוליסטי. באמת לא הרמה המצופה מהאתר הזה.