איבוד דם כרוך בשינוי ברמות הברזל שיש בגופנו. מהו הנזק שיש באיבוד כזה, ומי יפיק ממנו תועלת?

יש דעה רווחת למדי המצדדת ביתרונות בריאותיים באיבוד כמות מתונה של דם, למשל בתרומת דם או במהלך המחזור החודשי. ואולם האמת בעניין זה תלויה בעיקר ברמות הברזל בדם, השונות בין אדם לאדם ובמידה רבה בין גברים לנשים.

הברזל הוא מינרל שאנחנו צורכים במזון, וכאשר הוא מגיע למח העצם הוא מצורף לחלבון ליצירת ההמוגלובין, המעביר חמצן מהריאות לכל התאים בגוף. כדוריות הדם האדומות מכילות כמות גדולה מאוד של המוגלובין, והוא שנותן להן – וכך לדם שלנו - את הצבע האדום האופייני. הכדוריות האדומות חיות רק כמה חודשים. כשהן מתפרקות ההמוגלובין והברזל שבתוכו ממוחזרים. כאשר אנחנו מדממים אנחנו מאבדים כדוריות אדומות רבות, ולגופנו אין אפשרות למחזר את ההמוגלובין ואת הברזל.

מחסור ועודף

נשים בגיל הפוריות מדממות בסוף המחזור החודשי שלהן. כלומר, מאבדות המוגלובין וברזל. מסיבה זו יש נשים רבות שסובלות מאנמיה על רקע של חוסר בברזל. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי 18.6% מהנשים הישראליות בגיל הפוריות (שאינן בהיריון) סובלות מאנמיה מסוג זה. גוף האישה משקיע משאבים רבים בהכנת הרחם לקראת קליטה של היריון בכל חודש; אנמיה היא אחד המטבעות שבהם הוא משלם.

מנגד, קיימת גם בעיה הפוכה של עודף ברזל – המוכרומטוזיס. ברוב המקרים התופעה הזו תורשתית, והיא נובעת ממוטציה בחלבון שתפקידו לווסת את רמות הברזל בדם על ידי הגברת ספיגה מהמזון מחד גיסא, והפחתה במיחזור מאידך גיסא. המוכרומטוזיס יכול להיגרם גם מצריכה מוגברת של ברזל מהמזון וכן במידה שמקבלים עירויי דם רבים, אך סיבות אלו נדירות בהרבה.

הברזל העודף שוקע ברקמות ושם הוא עשוי להזיק. עודף ברזל עשוי לגרום לכאבי מפרקים, לסוכרת, לבעיות פוריות, לשחמת הכבד ולכשל לבבי. אין אפשרות לרפא את המחלה בצורתה הגנטית ולכן הטיפול המוצע היום הוא טיפול של הקזת דם, כלומר הפחתה יזומה של מספר הכדוריות האדומות. פרק הזמן בין הטיפולים משתנה בין אדם לאדם, אך ככלל מדובר בטיפול שנעשה אחת לכמה שבועות. תהליך הקזת הדם אינו שונה מתהליך תרומת דם רגילה ובמקרים מסוימים הדם שנאסף אכן נשלח לתרומה, וכך הטיפול מועיל לא רק לחולה אלא גם לאנשים נוספים.

יש מחקרים שמצביעים על כך שהקזת דם תורמת לבריאותם של אנשים עם עודף ברזל בדם, גם במקרים שהם אינם מאובחנים כסובלים מהמוכרומטוזיס. למשל מחקר שמצביע על כך שסילוק עודפי ברזל מסייע בהפחתת הסיכון לסרטן אצל אנשים שסובלים ממחלות עורקים פריפריאליים. דוגמה נוספת היא הפחתת הסיכון לסרטן הכבד אצל חולים בצהבת C כרונית. עודף ברזל בדם נפוץ בעיקר אצל גברים, מאחר שנשים בגיל הפוריות מאבדות כאמור דם מדי חודש בחודשו. גם כאשר נשים סובלות מהמחלה הגנטית היא אינה מתבטאת יתר על המידה בשנים שבהן יש להן מחזור חודשי.

לסיכום, איבוד דם מתון עשוי להועיל, בעיקר לסובלים מעודפי ברזל בדם. כמובן שאם מדובר בתרומה של מנת דם יש בכך ערך רב, אם כי בעיקר עבור הנתרמים.

9 תגובות

  • אנונימי

    מחזור חודשי לעומת תרומת דם

    במחזור החודשי הולכים לאיבוד כ-50 סמ"ק, בתרומת דם 450. המשמעות היא שגבר שתורם פעם בחצי שנה (המרווח המינימלי הוא 3 חודשים), עלול לסבול מאנמיה יותר מאישה בגיל הפוריות.

  • שקד אשכנזי

    ובכל זאת המציאות היא שקרוב

    ובכל זאת המציאות היא שקרוב לחמישית מהנשים בגיל הפוריות סובלות מאנמיה אבל לא מוכר נתון כל כך גורף אצל גברים.ייתכן שהסיבה היא שרוב הגברים לא תורמים דם בקביעות אבל רוב הנשים מדממות בזמן המחזור החודשי.

  • רעות

    הווסת מוגדרת כתחילת המחזור החודשי ולא סופו

    סליחה על הקטנוניות..

  • שקד אשכנזי

    עניין של השקפה

    המחזור הוא מעגלי ולכן אין לו באמת התחלה וסוף. רירית הרחם נוצרת במהלך החודש ונושרת בתהליך של דימום הוסת. אפשר להגיד שהנשירה היא התחלת המחזור אבל באותה המידה נכון גם להתייחס לכך שקודם נוצרת הרירית ורק אחר כך היא נושרת.

  • דינה ק

    חלקי ושטחי

    כמה אנשים סובלים מעודף ברזל מתוך האוכלוסייה הכללית?
    אחוז נמוך מאוד
    מה לגבי השאר-אין התייחסות

  • נחום

    דווקא יש התייחסות

    כתוב במפורש בכתבה שיש אחוז די גבוה של נשים שסובלות מאנמיה. מכאן ברור שהקזת דם אצל אנשים שאינם סובלים מעודף ברזל עלולה לגרום לאנמיה וכנראה שאינה תורמת דבר לבריאותו של המקיז.

  • שקד אשכנזי

    דווקא יש התייחסות - אין משמעות למי שאין לו עודף ברזל

    אין הוכחות לכך שהקזת דם בריאה לאנשים שלא סובלים מעודף ברזל.

  • דינה ק

    ואולי זה מזיק?

    ואולי זה מזיק? צריכה להיות התייחסות

  • שקד אשכנזי

    אין משמעות עבור אנשים שרמת הברזל שלהם תקינה

    אין משמעות להקזת דם עבור אנשים עם רמת ברזל תקינה. זה לא מועיל להם ולא מזיק להם - כל זמן שהם עדיין בטווח התקין. יש תועלת בתרומת דם אבל התועלת היא עבור הצד המקבל ולא עבור מהצד התורם. ההתייחסות בכתבה היא למה שכן משמעותי לא לכל הדברים שאינם משמעותיים.