האם הענן הרדיואקטיבי באירופה מסוכן?

דליפה של חומר רדיואקטיבי מרוסיה לפני כחדשיים התפשטה בכל רחבי אירופה. איך זה קרה ומהן הסכנות האפשריות?

לפי דיווחים ומדידות עדכניות של המכון הצרפתי לבטיחות גרעינית (ISRN), מאז סוף ספטמבר כיסה את רוב שמי אירופה ענן שהכיל כמויות גדולות של חומר רדיואקטיבי. הענן התפשט מרוסיה עד צרפת, וניתוחי מזג אוויר הצביעו כי מקור הדליפה הוא ברוסיה. מוסקבה אכן הודתה כי זיהתה את הדליפה אך הכחישה כל ידיעה על תאונה שגרמה לה. האם יש סיבה לדאגה?

ראשית, יש לציין כי רמות הקרינה שנתגלו, אף שהן חריגות מאוד, בערך פי 500 עד פי 1000 מהממוצע באזורים שבהם זוהתה החריגה, הן עדיין נמוכות בהרבה מהרמות שנחשבות מסוכנות לסביבה או לבריאות האדם. אף על פי שהנושא נחשף ועלה לכותרות לאחרונה, נראה שהדליפה כבר כמעט הסתיימה וכי כבר לא ניתן לזהות עוד את הענן הרדיואקטיבי באירופה.

מדוע אם כך מדובר בתקרית הראויה לתשומת לב? החומר שנתגלה הוא איזוטופ רדיואקטיבי של היסוד רותניום. האיזוטופ Ru-106 אינו קיים באופן טבעי, והוא נוצר רק בכורים גרעיניים בתגובת ביקוע של אטום אורניום. האיזוטופ הזה מתפרק מהר יחסית, זמן מחצית החיים שלו הוא כשנה אחת, ולפיכך מעריכים כי מדובר בחומר שנוצר לאחרונה, ודלף מכור גרעיני או ממתקן המטפל בפסולת גרעינית.

ניתוח של רמות הקרינה מראה כי הרמות הגבוהות ביותר (גם על פי הודעות ממשלת רוסיה) נרשמו בתחנת מדידה המרוחקת כמה עשרות ק"מ ממפעל "מאיאק", המטפל בחומרים גרעיניים. המפעל הזה היה מעורב בעבר בכמה תאונות גרעיניות וזיהומי סביבה חמורים, כולל אסון קישטים, הנחשב לתאונה הגרעינית השלישית בחומרתה אי פעם (אחרי פוקושימה וצ'רנוביל). רוסיה הכחישה כי התרחשה דליפה במאיאק וטענה שמקור הדליפה אינו ברור.

הענן הרדיואקטיבי עשוי לפיכך להעיד על תאונה גרעינית שלא דווח עליה או על דליפה ממפעל המטפל בכמויות גדולות של פסולת רדיואקטיבית. בנסיבות כאלה ייתכן שקיימת סכנה לדליפה גדולה בהרבה של חומרים רדיואקטיביים מסוכנים יותר. כמו כן, אף על פי שריכוז החומר הרדיואקטיבי בשמי אירופה נמוך מאוד, הריכוז בסביבה הקרובה למקור הדליפה עלול להיות מסוכן למדי, ויתכן שתושבי האיזור אינם מודעים לסכנה. עד כה לא דווח על צעדים שנקטה רוסיה למען האוכלוסייה באיזור הדליפה. סכנה אפשרית נוספת היא זיהום של גידולים חקלאיים הקרובים יחסית למקור הדליפה ועשויים להכיל חומר רדיואקטיבי בריכוז גבוה מהמותר לאכילה.


רמה גבוהה מהרגיל, אך עדיין נמוכה בהרבה מהתקן. מפת הזיהום הרדיואקטיבי באירופה | מקור: ISRN

חומרים מסוכנים ושימושיים

על אף הסכנות, כדאי לזכור שלאיזוטופים רדיואקטיביים רבים יש גם שימושים מועילים. איזוטופים כאלה, ובהם גם Ru-106, משמשים ברפואה כאמצעי לטיפול בסרטן, כשמחדירים כמות זעירה שלהם באופן ממוקד לאיזור הגידול, כך שהקרינה תפגע בעיקר בתאים הסרטניים. שימוש נוסף של Ru-106 (ושל איזוטופים רדיואקטיביים אחרים) נעשה בסוללות הממירות לחשמל חלק מהאנרגיה המשתחררת בעת התפרקותו של האיזוטופ. מצברים כאלה משמשים כבר שנים רבות בלוויינים ובחלליות, ומחזיקים מעמד שנים עד שרוב החומר הרדיואקטיבי דועך והקרינה כבר אינה חזקה מספיק ליצירת חשמל. לדוגמה, חלליות וויאג'ר שנשלחו לפני 40 שנה לגבולות מערכת השמש, משתמשות בסוללות כאלה, אם כי הן פועלות על איזוטופ של פלוטוניום, Pu-238, שמתפרק לאט הרבה יותר עם זמן מחצית חיים של כתשעים שנה.

לסיכומו של דבר, נראה שאין סיבה ממשית לבהלה מהענן הרדיואקטיבי בשמי אירופה. עם זאת, כדאי מאוד לקבל תשובות ברורות על מקור הדליפה ועל נסיבותיה, כדי לברר אם הענן הזה אינו מבשר של בעיות חמורות יותר, גם בסביבה הקרובה למקור הדליפה וגם בסביבה הרחוקה יותר.