מחקר חדש מגלה: כשמציגים לנו חיות מוסוות, אנחנו מזהים טוב במיוחד נחשים. הסיבה: כנראה דורות רבים של אבולוציה

כולנו גדלנו על סיפור גן העדן מספר בראשית, שם התקבעה תדמיתו של הנחש כחיה ערמומית, רעה וחלקלקה. אך מחקרים רבים מצביעים על כך שגם מעבר לסיפורים, הפחד מנחשים עשוי להיות מולד וטבוע בנו ובקרובי משפחתנו הקופים באופן אבולוציוני. לא משנה לצורך העניין אם נחשפנו או לא נחשפנו בעבר לנחשים – אמיתיים או דמיוניים. עדות נוספת לכך באה ממחקר חדש, שמראה שקל לנו יותר לזהות תמונות של נחשים מוסווים על רקע הסביבה מאשר של חיות אחרות

מחקרים שנעשו על בני אדם ועל קרובי משפחתנו הקופים מגלים שאנו מזהים מהר יותר תמונות של חיות מאיימות כמו נחשים, לעומת תמונות של חיות אחרות, גם אם מעולם לא נחשפנו לנחשים. התופעה נמצאה אפילו אצל ילדים צעירים מאוד או קופים שגדלו בשבי.

הממצאים הללו מחזקים את הסברה שהפחד מנחשים טבוע בנו מלידה ושהאבולוציה העניקה לנו ולאבות אבותינו מערכת עיבוד ראייה שנועדה להגיב לנחשים. עם זאת, המחקרים שנעשו עד כה לא בדקו עד כמה אנחנו טובים בזיהוי נחשים בתנאי הסוואה – כפי שאכן קורה בהרבה מקרים בטבע, ואם גם בתנאים האלה אנחנו מגלים אותם בקלות רבה יותר מאשר חיות מוסוות אחרות.

במחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטת נגויה ביפן בדקו בדיוק את השאלה הזאת: תמונות של נחשים וחיות אחרות, לא מאיימות (ציפורים, חתולים ודגים) הופיעו בעשרים דרגות שונות של הסוואה, והנבדקים התבקשו לומר איזו חיה הם רואים בתמונה. את ההסוואה עשו על ידי הוספת "רעש", כלומר גירוי ויזואלי אקראי וחסר משמעות שיכול לשמש רקע. דרגות ההסוואה נעו בין אפס, שבה תמונת הנחש ברורה לחלוטין וחדה על רקע הסביבה, ל-95 אחוז (תמונה בלתי ניתנת להבחנה). בדרגות ההסוואה שבין 50 ל-75 אחוז, כלומר הסוואה בינונית עד גבוהה, מידת הדיוק בגילוי הנחשים הייתה גבוהה יותר ממידת הדיוק בגילוי חיות אחרות.

בולט מאוד עד מוסווה מאוד. כמה מתמונות הנחשים ששימשו במחקר היפני | מקור: PLoS One
בולט מאוד עד מוסווה מאוד. כמה מתמונות הנחשים ששימשו במחקר היפני | מקור: PLoS One

התוצאות של המחקר תואמות את תיאוריית גילוי הנחשים, שגורסת כי הצורך לגלות נחשים מסוכנים הביא במהלך האבולוציה לכך שהפרטים שמערכת הראיה שלהם הותאמה למענה על הצורך הזה שרדו טוב יותר. התמונות המוסוות משקפות היטב את ההסוואה שקיימת בטבע, ולכן יש להניח שהיכולת לזהות בקלות תמונות של נחשים מוסווים משקפת יכולת שהתפתחה במהלך האבולוציה. הממצאים מעלים שהמיומנות הזאת ייחודית לזיהוי נחשים, כנראה בגלל האיום שהם מייצגים.

נשאלת עדיין השאלה מה בדיוק במנגנון הראייה מאפשר לנו לזהות נחשים בקלות יחסית. לטענת החוקרים, ייתכן שהקשקשים הם התכונה הבולטת שמפרידה את הנחשים מבעלי חיים אחרים, שכן הם אופייניים להם אך כמעט שאינם קיימים אצל בעלי חיים אחרים. כתמיכה לכך נמצא שתאי עצב באזור מסוים בתלמוס שבמוח מגיבים בצורה חזקה לגירויים מעוינים, שמזכירים חזותית את קשקשי הנחשים.

אם כך, ייתכן שמערכת הראייה שלנו פיתחה יכולת מיוחדת לזיהוי תכונות חזותיות שמאפיינות נחשים, כדי שנוכל להתגונן מפניהם בצורה יעילה. זה חיזוק נוסף להשערה שהפחד מנחשים הוא מולד ואינו נרכש. עם זאת, הממצאים מעוררים שאלה מעניינת - מדוע זיהוי הציפורים שלנו גרוע לעומת זיהוי דגים וחתולים – ולמעשה היה הגרוע ביותר מכל החיות שנבדקו)? מחקרים עתידיים יוכלו אולי לפענח את הסיבה.

0 תגובות