אפשר לשתות ציאניד ולהישאר בחיים?

ציאניד הוא רעל חריף שכמות זעירה ממנו יכולה להרוג אדם תוך שניות. השם ציאניד מקושר לשני סוגים תרכובות כימיות דומות, גם לגז 'מימן ציאנידי' – HCN בסימול הכימי, כלומר חומר המורכב מימן (H) פחמן (C) וחנקן (N), וגם לכל משפחת התרכובות הכימיות שמכילות את היון ציאנו ^-CN - למשל נתרן ציאנידי או אשלגן ציאנידי. בכל המקרים החומר רעיל מאוד, והרעילות נובעת מהיון ציאנו שמשבש את הפעילות הביוכימית של אנזימים רבים בגוף (אנזימים המכילים מתכות שאליהם נקשר) – שהעיקרי שבהם הוא אנזים בשם ציטוכרום אוקסידאז שמשתתף בתהליך הנשימה התאית ויצור האנרגיה בתאים. עצירת פעילותו עוצרת בעצם את ספיגת החמצן על ידי התאים וגורמת למוות מהיר שלהם.

בבליעה, כ-200 מיליגרם של תרכובת ציאניד יגרמו למוות תוך דקות, ובנשימה של גז – אפילו תערובת של 270 חלקי מיליון שלו באוויר (0.027%) קטלנית. למעשה מימן ציאנידי הוא הגז שבו השתמשו הנאצים במחנות הריכוז בשואה, שידוע יותר בשם המסחרי "ציקלון בֶּה".

ובכל זאת אפשר לשתות תמיסת ציאניד ולהישאר בחיים כפי שאפשר לראות בסרטון הבא, (מבית היוצר של Cody'sLab – ערוץ שמדגים ניסויים כימיים מסוכנים רבים. אסור לנסות בבית!)

הסיבה שקודי הצעיר שהופיע בסרטון לא הורעל למוות, נובעת מהעובדה הפשוטה שהוא שתה כמות ציאניד הקטנה פי 60 מהכמות הקטלנית עבורו. לפי עדותו בסרטון, בקושי חש במשהו. למעשה סביר שכל אחד מאתנו אוכל מדי פעם ציאניד – ושורד. במזונות רבים, כמו שקדים מרים, יש ציאניד בכמות קטנה.

המסקנה הכללית מהניסוי המסוכן שבסרטון היא שבכל פעם שמישהו אומר שמשהו "רעיל", תמיד חייבת לבוא השאלה: "באיזה מינון?". למעשה כל חומר יכול להיות רעיל, אפילו מים: שתייה של 6-3 ליטרים של מים בפרק זמן קצר תוביל להרעלת מים שיכולה להוביל אפילו למוות. כלומר מהבחינה הזו גם מים הם רעל.

גם הוויטמינים הם רעלים במינון מסוים. בטח תופתעו לדעת שוויטמין D בכמות ממוצעת של 43 מיליגרם לכל ק"ג משקל גוף תהרוג 50% מאוכלוסייה של חולדות מעבדה תוך זמן קצר בחשיפה אוראלית (דרך הפה). בהנחה של רעילות דומה בבני אדם, זה אומר שכ- 3 גרם בלבד של ויטמין D יספיקו להרוג אדם השוקל 70 ק"ג. לא מפתיע שהויטמין משמש כרעל להדברת מכרסמים במדינות רבות. נשמע מבהיל? האם זה הזמן לזרוק גלולות של ויטמין או טיפות ויטמין שנתנו לתינוק? צריך להסתכל שוב על המינון, ועל הסכנה למינון רעיל. גלולות לתוספת ויטמין D מכילות כ-400 יחידות בינלאומיות ממנו, כלומר כ- 10 מיקרוגרמים (כמות אפסית). זה אומר שכדי להגיע למינון הרעיל (3 גרם) יש לבלוע לא פחות מ-300,000 אלף כדורי ויטמין... לא נשמע כמו דרך יעילה להרעיל.

הרבה פעמים בתקשורת אוהבים להציג בדיקות מעבדה בהם מצאו חומר X במים או באיזה מוצר מזון, ואז עוברים לפרט את ההשפעות המפחידות של החומר על הגוף. כשעושים זאת בלי לציין מה המינון הרעיל של החומר (וזה מה שבדרך כלל עושים) זה חסר משמעות לחלוטין! ואכן ברוב המקרים כשמתעמקים בנתונים לרוב מוצאים כי המינון שנמצא הוא מאית / אלפית / מיליונית או אפילו פחות מכך, וההפחדה הייתה מיותרת.

במיהול גדול אפשר להפוך כל חומר לחסר השפעה לחלוטין. דוגמה נוספת לכך הן "תרופות" הומאופתיות, שבהן מוהלים חומרים רעילים ביותר במים בצורה כל כך רבה (לעיתים עד כדי כך שאין כל חומר במים) כך שהם מאבדים כל השפעה על הגוף, ולמעשה מותרים לשימוש ללא כל בדיקה (או השפעה).

אז בפעם הבאה שמישהו מספר לכם שמצאו "רעל" היכן שהוא בכמות מסוימת, דרשו לדעת מה המינון הרעיל של החומר. כמעט תמיד יתברר לכם שהמינון שמצאו רחוק מאוד מהמינון הרעיל, ושאין סיבה לבהלה. כי כל מה שאנחנו מכניסים לגופנו הוא בעצם "רעל" במינון נמוך.