האם בטוח לשתות מבקבוקים שהיו בשמש או שכבו הרבה זמן במרפסת? ומה בנוגע לכלים שחוממו במיקרוגל? וקופסאות פלסטיק אחרות?

ככל שגובר השימוש שלנו במוצרי פלסטיק, עולה גם המודעות לכך שהוא עלול לפלוט חומרים מזיקים לבריאות ולסביבה. אם החששות נכונים, הרי שהם משמעותיים מאוד – אחרי הכול חלק ניכר ממוצרי המזון ומהמשקאות שאנחנו קונים מגיעים באריזות פלסטיק, ולא פעם אנחנו מחממים אותם בכלים רב-פעמיים ובצלחות, בלי להבין באמת את התהליכים שעשויים להתרחש במגע בין מזון לכלי. אז מהם החומרים שנפלטים מהאריזות ומהכלים היומיומיים שלנו ומאילו סוגי פלסטיק כדאי להיזהר?

פוליאתילן טרפתלט (PET)

PET הוא חומר השייך למשפחת הפוליאסטרים. הוא משמש בעיקר ליצירת סיבים סינתטיים ובקבוקי מים ושתייה קלה וקל יחסית למחזר אותו. בדומה לכל סוגי הפלסטיק, PET הוא פולימר, ובתהליך ייצורו משתמשים בזרזים כימיים המבוססים על תרכובות של היסוד אנטימון (Sb). אנטימון שייך לקבוצת המתכות למחצה ובתרכובות שלו משתמשים בין השאר בתעשיית החומרים מעכבי הבעירה. בייצור PET משתמשים באנטימון תלת-חמצני (Sb2O3) שנשטף ברובו בסוף התהליך, אך חלק קטן ממנו נשאר בפלסטיק ועלול לזלוג למשקה.

המשרד להגנת הסביבה בארצות הברית מתיר כמות של עד 6 מיקרוגרם אנטימון חמצני לליטר מים. חשיפה גבוהה יותר עלולה להשפיע על העור, העיניים ומערכת העיכול. בנוסף, מחקרים מייחסים לאנטימון פעילות סרטנית והשפעה על הכבד, מערכת הנשימה ומערכת הדם, אך מדובר במחקרים שנעשו על בעלי חיים שנחשפו לריכוזים גבוהים מאוד.

מחקר שבדק את מידת הזליגה של תרכובות אנטימון מצא שריכוזם במים שאוחסנו בבקבוקי PET עלה כמעט פי 25 בעת אחסון של חודש במקרר, ופי 250 בבקבוקים שאוחסנו שישה חודשים בטמפרטורת החדר, אך בשום מקרה כמות האנטימון לא חרגה מהסף המותר.

מחקר נוסף בדק את ההשפעה של טמפרטורה על קצב הזליגה ומצא שבטמפרטורות של 80-70 מעלות צלזיוס ריכוז האנטימון במים עלה מעבר לכמות המותרת בתוך 5-1 ימים. אם כן, זליגת האנטימון מבקבוקי PET עולה עם הזמן ועם עליית הטמפרטורה. לכן לא מומלץ לשתות מבקבוקים שנחשפו לטמפרטורות גבוהות, למשל אחרי שהייה ממושכת במכונית באמצע הקיץ.

פוליקרבונט

פוליקרבונט הוא שם כולל לקבוצה של חומרים פלסטיים שעשויים מביספנול A (או בקיצור BPA). מדובר בפלסטיק חזק שקל לעבד אותו לצורות שונות ולכן משתמשים בו לציוד רפואי, אלקטרוניקה, כלי תחבורה ועוד. לעתים משתמשים בו גם לאריזות מזון, בקבוקים רב-פעמיים ולציפוי פנימי של פחיות שימורים. ההשפעות של ביספנול A על בריאות האדם קשורות לכך שהוא דומה במבנהו להורמון הנשי אסטרוגן ולכן יכול להשפיע על תהליכים רבים בגוף האדם.

בעקבות השימוש הנרחב בו, כמות לא מבוטלת של ביספנול A מגיעה לסביבה דרך הביוב, דליפות ממטמנות פסולת או התפרקות של פוליקרבונט שנזרק לסביבה. הריכוז של ביספנול A בטבע אינו גבוה במיוחד, מאחר שמיקרואורגניזמים רבים יכולים לפרק אותו בתנאים עתירי חמצן. אך בנישות חסרות חמצן, כמו בעומק האדמה או בקרקעית הים, ביספנול A עלול להצטבר ולגרום לנזק. מחקר שבחן את ההתפתחות של ביצי תנין הראה שדי בריכוזים נמוכים של ביספנול A כדי לשבש את קביעת הזוויג ולגרום להופעה של נקבות בלבד.

חומרים שדומים להורמונים ועלולים להשפיע על גוף האדם. בקבוקי תינוקות מפוליקרבונט | צילום: Science Photo Libraryחומרים שדומים להורמונים ועלולים להשפיע על גוף האדם. בקבוקי תינוקות מפוליקרבונט | צילום: Science Photo Library
 

פוליוויניל כלוריד (PVC)

PVC הוא פלסטיק קשיח שנמצא בשימוש נרחב בבניין. בצורתו הגמישה משתמשים בו גם בציוד רפואי, בגדים, ייצור תקליטים ועוד. אך כדי להגדיל את גמישותו מוסיפים לו פתלטים (Phthalates) – תרכובות שעלולות לשבש את המערכות ההורמונליות של בני אדם ובעלי חיים. "תסמונת פתלט" הוגדרה כתופעה שבה בעלי חיים שנחשפו לפתלטים בהיותם עוברים הראו שיבושים במערכת הרבייה הזכרית, בין השאר בגלל הפחתה בייצור ההורמון טסטוסטרון. קיימות עדויות שהדבר נכון גם לבני אדם, אך לא הוכח קשר סיבתי ישיר.

פתלטים נמצאים בריכוז גבוהה באטמוספרה, במקורות מים ובקרקעות חקלאיות. זה נובע כמובן מהשימוש רחב ההיקף ב-PVC גמיש, אך גם קשור לכך שהפירוק הביולוגי שלו בטבע אינו יעיל. נעשים מאמצים להפחית את כמות הפתלטים שמגיעים לסביבה בעזרת מיקרואורגניזמים שמפרקים אותם ביעילות בתהליך טיהור שפכים, אולם לא די בזה. כדי להתמודד עם הבעיה באופן מיטבי יש להפחית את השימוש בהם עוד בתהליך הייצור של PVC ואכן יש תקנות לכך.

אם כן, סוגים שונים של פלסטיק פולטים חומרים בדרגות סיכון שונות לבריאות האדם. מומלץ להימנע משימוש בפוליקרבונט ו-PVC, אך נראה ש-PET אינו מסוכן כל עוד הבקבוק לא נחשף לטמפרטורות גבוהות. ניתן לזהות את סוג הפלסטיק על פי קוד המיחזור המופיע במשולש שמוטבע על הפלסטיק. PET מצוין בקוד 1, PVC הוא 3 ופוליקרבונט הוא 7. וככלל, ככל שהפלסטיק שחוק יותר או חשוף יותר לטמפרטורות גבוהות הוא נוטה לפלוט יותר חומרים, כך שמוטב לא לחמם פלסטיק במיקרוגל או להשתמש בו לשתיית משקאות חמים.

10 תגובות

  • רונית

    שאלה -

    שאלה -
    א. כאשר יצרנים כותבים על קופסאת הפלסטיק שזה ללא BPA - אני מבינה שעדיין זה לא אומר שהפלסטיק בטוח לשימוש?
    ב. מלבד מספר 5 ( PP) - איזה עוד מספרים בטוחים לשימוש?
    הערה - אם כבר התחלתם כתבה מעניינת על הפלסטיק - אז למה לא לכתוב ולפרט על כל השבעה? אנשים לא מודעים שיש עוד סוגי פלסטיק טובים - או גרועים.

  • נעה ברק-גביש

    היי רונית

    א. את צודקת. כאשר כתוב על האריזה "ללא בינספנול A" זה לא אומר שהפלסטיק בטוח לשימוש משום שישנם ביספנולים מסוגים אחרים שגם כן יכולים להימצא מפלסטיק מסוג פוליקרבונט. ראי את הכתבה המצורפת- http://davidson.weizmann.ac.il/online/%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%91%D7%9E%D7...
    %A7%D7%91%D7%95%D7%A7 ב. הפלסטיקים שנחשבים בטוחים לשימוש הם מספר 1-PET, מספר 2- HDPE פוליאתילן בצפיפיות גבוהה, מספר 4- LDPE פוליאתילן בצפיפות נמוכה ומספר 5- PP פוליפרופילן.
    הפלסטיקים שנחשבים מסוכנים לשימושהם מספר 3- PVC, מספר 6- PS פוליסטירן.
    מספר 7 הוא קטגוריה שמכילה את כל סוגי הפלסטיק שאינם שייכים לשישה הנ''ל. תחת הספרה 7 נמצא פוליקרבונט (המכיל BPA) וגם פלסטיק מתכלה. כך שאם מופיעה הספרה 7 לא ניתן לדעת בוודאות מהו סוג הפלסטיק, אלא אם רשום במפורש.

  • אנונימי

    אם כך, שימוש יומיומי במדרסים

    אם כך, שימוש יומיומי במדרסים בנעליים, העשויים מפוליקרבונט, עלול להזיק לבריאות?

  • נעה ברק-גביש

    אני מניחה שלא משום שהפלסטיק

    אני מניחה שלא משום שהפלסטיק שנמצא במדרסים אינו אמור לחדור לתוך הגוף. הבעיה היא כאשר הפלסטיק בא במגע עם מזון ושתייה שנכנסים למערכת העיכול ומשם לשאר הגוף.

  • חגי

    תודה!!!

  • ישראל

    דגשים שחשוב לקחת בחשבון

    כתבה מעניינת ואכן רלוונטית כפי שנכתב. לאורך הכתבה יש הרבה דברים שניתן לתת הסברים אחרים, אבל בעיניי, הפסקה האחרונה יכולה להטעות את הציבור. סימון המשולש אכן מעיד מאיזה פלסטיק המוצר עשוי, אך מספר 7 הוא שייך לכל חומר אחר שהוא לא אחד החומרים בין 1-6. זאת אומרת, שאתם רואים מספר 7, רוב הסיכויים שהמוצר לא עשוי מפוליקרבונט מכיוון שזאת קטגוריה המכלילה אלפי חומרים. לגבי מוצרים רב פעמיים לחימום במיקרוגל, אני מניח שהכוונה הייתה לתכונות של קופסאות פלסטיק. קופסאות אלו מיוצרות בעיקר מפוליפרופילן ולעיתים מפוליאתילן ולא מהחומרים שהוזכרו בכתבה. חומרים אלו לא מהווים סכנה במיקרוגל אלא אם כן המיקרו שלכם מגיע למעל 150 מעלות שזה לא המקרה. חשוב לשטוף טוב את הקופסאות מכיוון שהן מאחסנות אוכל הגורם להתפתחות חיידקיים, אפילו להחליף אותם מדי פעם, אבל החומר עצמו לא אשם ולא מהווה סכנה בריאותית בטווח הטמפרטורות הנחשף אליהן.

  • שקד

    מה עם שימוש חוזר בבקבוקים PET

    מה עם שימוש חוזר בבקבוקים PET? אם יש לי בקבוק שאני ממלא שוב ושוב במים ושותה ממנו, וגם שוטפת אותו כל שבועיים-שלושה, האם הוא ממשיך לפלוט חומרים רעילים?

  • רועי

    שימוש חוזר

    סביר להניח שהוא ממשיך לפלוט חומרים.אבל מדובר בריכוז מאד קטן ומאחר והתכולה מתחלפת כל הזמן, כנראה שהריכוז של הרעלן לא יעלה ויישאר בטווח המותר.
    אני גם שותה כל הזמן מבקבוקי PET ומשתמש בהם לאחסון מים קרים.
    הדובר סטודנט לתואר שני בהנדסת פלסטיקה.

  • נעה ברק-גביש

    פלסטיק נשחק עם הזמן והשימוש.

    פלסטיק נשחק עם הזמן והשימוש. ככל שהפלסטיק יותר ישן הוא פולט יותר חומרים, במיוחד אם נחשף לטמפרטורות גבוהות. לכן, כדאי להחליף את בקבוק הPET מדי פעם ואת הישן להשליך למיכל המיחזור. אפשרות אחרת היא להשתמש בבקבוק שתיה רב פעמי שאינו עשוי פלסטיק.

  • שקד

    קיוויתי לקבל כאן תשובה...

    איזה באסה..