מה הקשר בין אקמול, קשב ורגישות לטעויות?

פרצטמול, החומר הפעיל בתרופות הנמכרות בארץ בשמות אקמול ודקסמול, הוא אחת התרופות הידועות והנפוצות בעולם לשיכוך כאבים והורדת חום. בשנים האחרונות העלו מחקרים התנהגותיים שיש לו השפעה חיובית גם על עיבוד תהליכים רגשיים כמו דחייה חברתית, תסכול ועוד. למרות השימוש הרווח בפרצטמול, עדיין לא ברור איך בדיוק הוא משפיע על המוח. הדבר הניע קבוצת חוקרים מאוניברסיטת טורונטו לבחון את ההשפעות של התרופה על קשב ועיכוב תגובה (Response inhibition).

דניאל רנדלס (Randles) ועמיתיו בדקו כשישים משתתפים בניסוי, שמחציתם קיבלו גלולת פרצטמול וחציים תרופת דמה (פלצבו) בגלולה זהה, כך שהנבדקים לא ידעו אם קיבלו את התרופה האמיתית או לא. שעה לאחר נטילת הגלולה התיישבו הנבדקים מול מחשב ונדרשו ללחוץ על כפתור מהר ככל האפשר בכל פעם שהופיעה על הצג האות E, אך לא ללחוץ עליו כשהופיעה האות F.

בשל הדמיון בין האותיות, ומשום שהאות E הופיעה בניסוי בתדירות הרבה יותר גבוהה, היה קשה לנבדקים להימנע מתגובה שגויה. כך שהמטלה דרשה קשב רב ומדדה את יכולתם שלהם לעכב תגובה. החוקרים מדדו את ביצועיהם במשימה, ואת הפעילות החשמלית באזורים מסויימים במוח שלהם ב-EEG (בדיקת פעילות מוח Electroencephalogram).

במאמר, שפורסם בכתב העת Social Cognitive and Affective Neuroscience, דיווחו החוקרים שנבדקים שקיבלו פרצטמול לא נטו לבצע יותר לחיצות לא נכונות בתגובה לאות F. לעומת זאת, הם נטו לבצע יותר השמטות, כלומר לא הגיבו על הופעת האות E.

בנתוני ה-EEG נצפו הבדלים בין הפעילות המוחית של נבדקים שנטלו פרצטמול לבין זו של נבדקים שנטלו פלצבו. אחת התופעות שהחוקרים אפיינו היתה מרכיב בפעילות המוחית המופיע לאחר מתן תשובה שגויה. מעריכים כי התגובה הזו חזקה במיוחד אצל מי שמבינים ששגו בתשובתם. החוקרים גילו כי היא היתה חלשה יחסית אצל נבדקים שקיבלו את התרופה האמיתית לעומת מי שקיבלו את תרופת הדמה.

תוצאות המחקר מעלות כי פרצטמול יכול להשפיע על עיבוד תהליכים הקשורים לקשב ועל מודעות לטעויות. יתרה מזאת, הממצאים יכולים להסביר כיצד התרופה משפיעה על עיבוד חוויות חברתיות, ולקשור בין הירידה בתגובה המוחית לטעויות לבין הירידה במודעות וברגישות לביצוען. הממצאים כמובן לא מעלים שיש להפסיק ליטול את התרופה, אבל בהחלט כדאי להיות מודעים להשפעותיה האפשריות.