לב מהונדס גנטית של חזיר שרד יותר משנתיים בגופו של בבון. האם זה צעד ראשון לקראת השתלת לב של בעל חיים באדם?

בעיר בתסדה שבמרילנד, במתקן של המכוניים הלאומיים לבריאות (NIH) של ארה"ב, חיים קופי בבון בעלי שני לבבות. נוסף על הלב שאיתו נולדו יש להם עוד אחד, לב חזיר שהושתל בבטנם. בעזרת טיפול חדש, הלבבות המושתלים שורדים בגופם של הקופים שנתיים ויותר. הלקחים מהמחקרים האלה יוכלו אולי ביום מן הימים לאפשר השתלה של איברי בעלי חיים בבני אדם.

פחות מ-50 שנה לאחר השתלת הלב הראשונה, שבוצעה ב-1967 בדרום אפריקה, ההליך המופלא של העברת לב מאדם לאדם הפך כמעט שגרתי, עם כ-3,500 השתלות לב מדי שנה ברחבי העולם. הבעיה העיקרית היא הסכנה של דחיית השתל, כשמערכת החיסון של החולה מזהה את השתל כגוף זר ותוקפת אותו. לכן הרופאים משתדלים למצוא התאמה גבוהה ככל האפשר בין התורם לחולה – כך קל יותר "לשכנע" את מערכת החיסון שהשתל שייך לגוף עצמו.

בנוסף, חולים שעברו השתלה חייבים ליטול, לפחות לזמן מה, תרופות שנועדו לדכא את מערכת החיסון, וכך למנוע את הדחייה. התרופות האלה גם חושפות אותם למחלות זיהומיות שמנצלות את חולשתה של מערכת החיסון.

כ-90-85 אחוז ממושתלי הלב חיים כיום שנה לפחות אחרי הניתוח. משך החיים החציוני לאחר השתלה עומד על כ-11 שנה וממשיך לעלות. אך למרות שההשתלות הופכות בטוחות יותר, בעיה אחת נשארה בעינה: הביקוש עולה בהרבה על ההיצע. בכל יום מתים עשרות אנשים ברחבי העולם בהמתנה ללב מתאים להשתלה.

אחד הפתרונות שהוצעו לכך היה להשתיל בבני אדם איברים שמקורם בבעלי חיים אחרים – למשל קופים או חזירים, שגודלם דומה לזה של בני אדם. החיסרון העיקרי הוא כמובן שבעיית הדחייה הופכת חמורה הרבה יותר כשהאיבר המושתל נלקח לא רק מאדם זר אלא מבעל חיים אחר. כאשר נעשו הניסויים הראשונים בהשתלה מבעל חיים אחד לאחר (Xenotransplantation), מערכת החיסון של המושתל תקפה מיד את השתל בעוצמה רבה והמושתל מת תוך דקות אחדות.

למרות זאת, ב-1984 הושתל לב של בבון בגופה של תינוקת, בתקווה להחזיק אותה בחיים מספיק זמן עד שיימצא לה לב אנושי מתאים. הקִרבה הגנטית בין הקוף לאדם, נוסף על התרופות מדכאות החיסון שקיבלה, אפשרו ללב לפעום בחזַהּ במשך שלושה שבועות. למרבה הצער, השתל נדחה והתינוקת מתה. ההליך הרפואי הניסיוני עורר ביקורת רבה ודיון ציבורי באתיקה של ניסויים מהסוג הזה. מאז ועד היום השתלות לב בין מינים שונים נעשות רק במסגרת מחקרים בבעלי חיים, והקונצנזוס המדעי הוא שעלינו לדעת יותר לפני שנוכל להתחיל בניסויים קליניים בבני אדם.

לב חזיר בגוף בבון
וכך אנו חוזרים לבבונים שהשתילו להם לב חזיר. הלב מושתל בחלל הבטן ואינו מחליף את הלב המקורי, כדי שהחוקרים יוכלו לבדוק באופן ספציפי את הסיכון לדחיית השתל בתנאים שונים.

פריצת דרך משמעותית נעשתה בתחילת העשור הקודם, כשחוקרים מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב השתילו בקופי בבון לב של חזיר שעבר הנדסה גנטית. לחזירים האלה חסרו המבנים המולקולריים על פני כלי הדם שלהם, שמשמשים מטרה לנוגדנים. כאשר הנוגדנים נקשרים למבנים האלה, נוצרים קרישי דם שעלולים להוביל למוות. אך כשהשתילו לקופים את לבבות החזירים המהונדסים, לנוגדנים לא היה לאן להיקשר. כך מערכת החיסון לא פעלה נגד הלבבות באותה עוצמה, והקופים שרדו במשך כמה חודשים, עם טיפול אינטנסיבי בתרופות חזקות לדיכוי מערכת החיסון, שעדיין היו נחוצות.

במחקרים מאוחרים יותר השתמשו בחזירים מהונדסים מ"דור 2". הפעם, נוסף על המבנים החסרים הוחלפו אצלם גם חלק מהחלבונים האחראים למערכת קרישת הדם בחלבונים אנושיים, על מנת להפחית עוד יותר את הסיכון לדחייה.

את המחקר החדש הוביל מוחמד מוהידין (Mohiuddin) והוא התפרסם בכתב העת Nature Communications. במאמר מוצג טיפול חדש שמאפשר ללבבות החזיר המהונדסים לפעום בגופם של קופי הבבון זמן ארוך יותר מאי פעם. הניסוי נערך על חמישה קופים, ואחד מהם שרד יותר משנתיים וחצי.

הטיפול שהקופים המושתלים קיבלו התבסס על נוגדנים שמפריעים לתקשורת בין תאי מערכת החיסון ומעכבים את התגובה החיסונית שהובילה לדחיית השתל במחקרים קודמים. בשלב הבא בדקו החוקרים אם אפשר יהיה לגמול את הקופים בסופו של דבר מהטיפול מונע הדחייה. למרבה הצער, התברר כי בלי טיפול רציף בנוגדנים, גוף הבבון דחה את לב החזיר.

מה זה אומר לגבי השתלות מבעלי חיים לבני אדם? הטיפול בנוגדנים, שנראה כרגע שהחולים יאלצו לקבל במשך כל חייהם, עלול לחשוף אותם למחלות זיהומיות – ועדיין איננו יודעים בדיוק את מידת הסיכון בטיפול כך שאיננו יכולים לקבוע אם הוא כדאי. בנוסף, לבבות החזיר אמנם חיו ופעמו בגופם של הקופים, אך הם לא מילאו את תפקידם – להזרים דם לעורקים. את המלאכה הזאת המשיך למלא הלב המקורי של הבבון. דרוש לנו מידע על יכולתו של הלב הזר לפעול כראוי ולהחזיק את המושתל בחיים לפני שנוכל להתקדם לניסויים קליניים.

עם כל זאת, המחקרים על הבבונים בעלי שני הלבבות מקרבים אותנו צעד גדול נוסף ליום שבו יתחילו להסתובב בינינו אנשים עם לבבות חזיר. אולי אז אנשים לא ימותו בתור להשתלה של לב אנושי. 

2 תגובות

  • שרה שכטר

    דום נשימה בשינה

    האם יש קשר לבעיות לב
    ומה צריך לעשות עשות עם פעימות מוקדמות ולחץ דם גבוהה בנערה בת 17 כולם טוענים שזה בעיה מבלוטת הטריס ובדיקות של בלוטת הטריס תקינות הדום נשימה בשינה מגיל קטן מאוד העם יש קשר אף אחד לא יודע מה לגיד לי והילדה לא מקבלת דום טיפול

  • יונת אשחר

    שאלות אלו יש להפנות לרופא

    זהו אינו אתר רפואי ואנחנו לא רופאים. בכל מקרה, גם רופאים לא יוכלו לתת לך תשובות ללא בדיקות ומידע מקיף. אלו שאלות שאת צריכה להפנות לרופאים שמכירים את החולה, לא לאתרים באינטרנט.